לקריאה שנייה ושלישית: הטיסות משדה דב לאילת ימשכו עד ינואר 2019
ועדת הפנים של הכנסת אישרה את הצעת החוק; אמש עלה על שירטון המו"מ בין רמ"י למנהלי הגוש הגדול לאחר שהצעת הפשרה האחרונה של רמ"י הייתה נמוכה משמעותית מהבטחות של אנשי אגף התקציבים באוצר
ועדת הפנים של הכנסת אישרה זה עתה (ג') את הצעת החוק שתאפשר את המשך הטיסות משדה דב לאילת עד ינואר 2019. מחר צפויה הכנסת להצביעה עליה בקריאה שנייה ושלישית. על פי הצעת החוק, הטרמינל האזרחי המשמש את הטסים לאילת ייהרס, טרמינל זמני יוקם במקומו בשטח המחנה הצבאי, וישמש את הטסים עד אותו מועד.
- נכשל המו"מ עם מנהלי הגוש הגדול על דחיית פינוי שדה דב
- מתגבש הסכם שיאפשר את המשך הטיסות משדה דב לאילת עד 2019
- תוכניות הבנייה בתל אביב לא בונות על שדה דב
הדיון בהצעת החוק המשיך לאחר שאתמול עלה על שירטון משא ומתן בין רמ"י למנהלי הגוש הגדול, המייצגים את אלפי בעלי הקרקע הפרטיים בשדה דב. ל"כלכליסט" נודע כי במשא ומתן צצה מחלוקת חמורה בין סגן הממונה על התקציבים באוצר ערן ניצן ואמיר ברקן, סמנכ"ל במשרד רה"מ מצד אחד, לבין רמ"י. למעשה, הצעת הפשרה האחרונה של רמ"י למנהלי הגוש הגדול הייתה נמוכה משמעותית מהבטחות של אנשי אגף התקציבים.
השיחות בין המנהלים לאגף תקציבים ומשרד רה"מ החלו בשבוע שעבר, בתמיכת שר האוצר משה כחלון. על פי הסכם מוקדם שקיבל תוקף של פסק דין, המדינה אמורה לפנות את שדה דב בתחילת אפריל השנה. אלא שבלחץ חברת ארקיע ועיריית אילת הכנסת מקדמת חוק שיאפשר לדחות את פינוי השדה עד ינואר 2019, משום שממילא רק במועד זה המחנה הצבאי שסמוך לשדה התעופה האזרחי מתפנה.
על פי ההסכמות בין הגוש הגדול למדינה, בעלי הקרקע הפרטיים נתנו לה זכויות בנייה בשווי מוערך של כ-4 מיליארד שקל, וכן הסכימו לא לגבות מהמדינה דמי שימוש מאז 2007. קידום החוק ללא הסכמת מנהלי הגוש הגדול עלול היה להיחשב הפרה של ההסכם, דבר שחששו באוצר ממנו משום שהוא כרוך באובדן של הכנסות עצומות.
דמי שימוש של 84 מלייון שקל
בשלב ראשון, רמ"י הציעה למנהלי הגוש הגדול דמי שימוש מאפריל השנה ועד ינואר 2019 בסך 84 מיליון שקל. מנהלי הגוש הגדול דרשו 280 מיליון, וסירבו להצעת רמ"י לערוך שומה מכרעת.
בעקבות זאת גיבשו ניצן וברקן פיתרון לפיו, המדינה תוותר למנהלי הגוש הגדול על זכויות לבניית 170 דירות בשווי מוערך של 220 מליון שקל, אך לא תיתן להם תמורה נוספת. זכויות הבניה עליהן וויתרו באוצר הן במתחם סמוך, שתוכנית הבניה בו מצויה בשלבים מתקדמים בהרבה מזו שבשדה דב.
3 מתוך 5 ממנהלי הגוש הגדול הסכימו להצעה, ועל סמך זאת פנו לבית המשפט וקיבלו את אישור לחתום על הסכם ברוח זו עם המדינה.
אלא שברשות מקרקעי ישראל, שלא הייתה מעורבת בשלב זה במו"מ, התנגדו בתוקף למתווה. לאחר שומה שבה העריכו את שווי זכויות הבניה שהמדינה מבקשת להציעה למנהלי הגוש הגדול, לעומת שווי דמי השימוש בקרקע בשנה וחצי הקרובה, הסכימו לתת להם זכויות רק ל-120 דירות. כלומר, 50 דירות פחות מאשר הצעת האוצר ומשרד רה"מ, הפרש ששווה על פי הערכות כ-70-60 מיליון שקל. אתמול בערב נערכה ישיבה אצל ארז קמיניץ המשנה ליועמ"ש, בה נכחו נציגי רמ"י ומנהליה גוש הגדול, אשר סרבו להצעת רמ"י.
תגובות
עו"ד ד"ר מיכאל שפטלר , אחד ממנהלי הגוש הגדול אומר: "בכוחניות בחרה ועדת הפנים של הכנסת בדיון בהצעת החוק להנצחת שדה דב הוז לקראת קריאה שניה ושלישית לרמוס את זכות הקניין של כ-1,800 הבעלים בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולבזות את פסק דינו של בג"ץ שקבע כי האינטרס של בעלי הקרקע גובר על אינטרסים פוליטיים צרים. בסופו של יום 7 מיליארד שקלשהוא תג המחיר של השלמת החקיקה הפסולה הזו יבואו על חשבון תכניות שיקוצצו והיו מיועדים לפריפריה ולא מכיסם של חברי הכנסת".