בג"ץ מציע: לדון מחדש במיסוי דירה שלישית בוועדת הכספים

בג"ץ קיים היום (ג') דיון ראשון בהרכב מורחב של חמישה שופטים בעתירות נגד מיסוי דירה שלישית (מס ריבוי דירות) והפגמים שנפלו באישור החוק בוועדת הכספים. השורה התחתונה: בג"ץ מציע להשיב את החוק לדיון מחודש בוועדה, ועל המדינה להשיב בעניין עד יום ראשון. בראש ההרכב שדן היום בחוק עמדה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור ועמה השופטים אסתר חיות, ניל הנדל, נעם סולברג ומני מזוז.

מתנגדי שר האוצר משה כחלון, שעומד מאחורי החוק כבר החלו לחגוג את החלטת בג"ץ. "אם תתקבל הצעת השופטים להחזיר את החוק עד לשלב הקריאה הראשונה המשמעות היא ביטול החוק בפועל. ההצעה טומנת בחובה אמירה כי בהליך החקיקה נפל פגם חמור ובלתי סביר", ח''כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני). בלשכתו של כחלון סירבו להגיב, ובמשרד האוצר מסרו כי "את התגובה ניתן לבית השופט ביום ראשון הקרוב".

נאור. התרגזה על נציגת המדינה צילום: יאיר שגיא

במהלך חקיקת חוק ההסדרים האחרון, בחודש נובמבר ודצמבר,נדחו הדיונים בנושא מיסוי דירה שלישית, לדרישת כחלון לרגע האחרון - יום חמישי האחרון לדיונים בשעה 23:00, כאשר לחברי ועדת הכספים והייעוץ המשפטי של הוועדה, לא ניתנה כלל אפשרות ללמוד את השינויים הרבים שהוכנסו לחוק על ידי האוצר שכן קיבלו את הנוסח רק ב-21:00. זה הביא את היועצת המשפטית של הוועדה לטעון כי מדובר ב"הליך מאד בעייתי" וכי צריך לדחות את הדיונים ליום שישי בבוקר או ראשון, מה שהביא את חברי האופוזיציה להחרים את הדיון, לאחר שכחלון לחץ על יו"ר הוועדה משה גפני לקיים את הדיון בכל זאת. היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, שבעבר ביקר את ההליך, נאלץ היום להסביר בפני בג"ץ מדוע הבעייתיות בהליך אינה עילה לביטול החוק, אך בהמשך ציין כי יהיה מוכן לשקול דיון מחודש.

נציגת המדינה התנגדה לדיון מחדש

במהלך הדיון באפשרות להשיב את החוק לדיון מחודש בוועדת הכספים, אמרה הפרקליטה שמייצגת את המדינה, עו"ד שוש שמואלי, כי "לחזור לאמצע הדרך ולבטל את החוק זוהי תוצאה זהה. הרעיון הזה דומה מדי לביטול החוק. ולכן עליי לשקול. באינטואיציה ראשונה אומר שאותו מרחק שבית המשפט רצה לשמור מהמגרש הפוליטי ייפגע גם אם נחזור לאמצע ההליך".

נאור התרגזה: "אל תאיימי עלינו. בית המשפט לעולם לא התערב בכאלו הליכים. זוהי אמירה שלא צריכה להיאמר. אם הבנתך שבית המשפט לא יתערב בחקיקה זו הבנה לא נכונה". 

גם השופט מזוז הציע לקיים חקיקה מחודשת, ושמואלי טענה כי הדבר יכול לקחת כמה חודשים, והתייחסה למשקיעים שמכרו נכסיהם ולהכנסות המדינה: "(על) חלק מהמכירות אנו כבר יודעים ויש כאלה שמחכים רק לראות מה יקרה כאן. יש גם השלכה לתקציב המדינה - (בהיקף של) 900 מיליון שקל".

שמואלי התייחסה למקרה או לתוצאות של ביטול החוק ש"עשויות לפגוע במטרת החוק והוא להילחם במשבר הדיור, להסיט את ההשקעות לנתיבים אחרים ולעודד מכירת דירות מצד המשקיעים. גורמים באוצר סבורים שביטול החוק יפגע במגמה החיובית שכבר תפסה בשוק הדיור. החוק כבר מתקיים ואנשים פועלים לפיו".  

קודם לכן פנתה נאור אל ינון ושאלה מדוע לא לחוקק מחדש את החוק. הוא ענה לי כי "תוך כדי הדיון אומר משהו בזהירות, ואינו מגובש אצלי עד תום. יכול להיות שיש לשקול סעד כזה באי חוקיות חמורה בצורתו האפקטיבית. יהיה מי שיטען שהמשמעות בפועל היא ביטול החוק. נכון אולי לשקול כשמדובר בתקינות הליכי חקיקה וזה חוזר לפגם ושמדובר בסוגיה חוקתית מהותית".

שופטי העליון בדיון בבג"ץ, היום צילום: עמרי מילמן

מתחננים בפני הממשלה, ואין באמת הפרדת רשויות

מוקדם יותר, בפתח הדיון ינון דיבר על הליך החקיקה השנוי במחלוקת בוועדה והודה שהינו "מינימילי ולא אופטימלי", אך עם זאת אין לבטל את החוק בשל ההליך עצמו. לדבריו, "אנחנו כאן בזירה רוויית אינטרסים ושחקנים. לוחות זהמנים הם ללא ציפייה או יומרה לנהל הליכים אופטימליים. אבל הצלחנו לייצר הליך חקיקה שהוא ברוב המקרים מעבר לסטנדרט המינמלי, אינו אופטימלי, אך הקפדנו שלא לחרוג מהסטנדרט המינימלי. לכן מבחינתנו האירוע הזה של העתירות שלפנינו זה קו פרשת מים בהתנהלות הכנסת והליכי החקיקה. לנו פחות חשוב החוק הספציפי שעומד פה על הפרק, אלא תקינות החקיקה בכנסת כפי שבא לידי ביטוי במקרה החריג והקיצוני". 

ינון הסביר את הליך החקיקה הבעייתי: "ברור לנו שמדובר בחוק מורכב, והוא שנוי במחלוקת בקרב ח"כים ובציבור. אנחנו באים בדברים עם הממשלה בעל פה בכתב ובתחנונים ואומרים 'רבותיי חייבים להביא את הנושא הזה לדיון' ולא להעביר כך בבליץ חוקים. יש צורך לקיים דיון עקרוני של ביקורת על החוק. אנחנו חושבים על חלופות ואומרים לנו פתאום להקפיא את הדיון".

היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון. כמו שוק

ינון אמר עוד כי "הממשלה ונציגיה רצו להפנים את ההערות שהוגשו בדיון ואנחנו מכבדים את הבקשה, אך הולך ומתקרב מועד סגירת התקציב כולו כולל חוק ההסדרים. אני מוציא מכתב מיוחד שיש בעיה בחוק הזה שלא התחלנו לדון בו באמת והיה רק דיון עקרוני. אז נוצר מצב שבלילה האחרון, אחרי הדקה ה-90, פתאום צץ שוב מיסוי דירה שלישית אחרי מגעים והקפאות מאחורי הקלעים. בתפיסה המקובלת בכנסת, האפשרות להתעמק בחקיקה היא אפשרות מצומצמת. אם אנחנו לא עושים זאת עבורם, איך יבוא עקרון ההשתתפות? העבירו נוסחים לוועדה ויהיו שינויים מהותיים ובסוף זה מגיע ברגע האחרון, תוך אלמנטים חדשים שנכנסו ועומדים על הדרישה להעביר את זה עוד באותו הערב".

הנשיאה נאור התפרצה וטענה כי היה ניתן לדחות הדיון בחקיקת החוק: "אדוני מייצג את הכנסת והייתה אופציה לדחות את הדיון".

ינון השיב לנאור כי "בישראל אין באמת הפרדת רשויות, בטח לא בחוק ההסדרים, בין הכנסת לממשלה. להציג שאנחנו יכולים לעשות כהבנתנו הוא מצב מיתמם ורחוק מהמציאות. בחוק ההסדרים, לממשלה יש אמירה משמעותית ביחס לסדר היום וסדר הבאת הדברים וקיום ההצבעות. יש דברים שנסגרים מאחורי הקלעים ואתם חשופים כמו כל הציבור לענייני ההבטחות והעברות הכספים הקואליציוניים ואחרים".

בהמשך הוסיף ינון והסביר איך ההליכים בוועדות בכנסת מתנהלים: "זה נראה כמו שוק או שכונה. למרות שנראה כפי שנראה יש להם חשיבות עצומה. לראשונה בעלי האינטרס, אנשי הציבור והמקצוע נחשפים לתהליך אמיתי".

יו"ר המחנה הציוני יצחק (בוז'י) הרצוג וחברי סיעתו בדיון צילום: עמרי מילמן

"יש להסתפק ב'התראת בטלות'"

בחודש שעבר הגיבו הכנסת והממשלה לעתירות לצו על תנאי שהוציא בג"ץ, בו נדרשו, הכנסת, הפרקליטות ומשרד האוצר לנמק מדוע אין לבטל את החוק, כפי שמבקשים העותרים השונים ביניהם מפלגות האופוזיציה, עמותת "הצלחה" ומייצגים של בעלי דירות להשקעה, אם נפל פגם שירד לשורש ההליך בעת חקיקתו, כפי שהגדיר זאת ינון.

השופטת אסתר חיות צילום: אלכס קולומויסקי

בתגובת הכנסת טען אז ינון ועו"ד גור בליי, בא כוחה של הכנסת, כי למרות הביקורת הקשה שהוטחה באוצר על פני עמודים רבים, סביב הליך החקיקה של החוק, יש להסתפק ב"התראת בטלות" כלומר אזהרה שתגרור ביטול של חוק רק אם יתרחש אירוע כזה בשנית.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שעולה מתגובת הפרקליטות, היא כי דין העתירות להידחות משום שבהליך החקיקה נפל אמנם פגם שחומרה בצידו, אולם הוא אינו מגיע לרף הגבוה שמצדיק עילה לביטול חקיקה ראשית של הכנסת על ידי בג"ץ.

שר האוצר משה כחלון, הוגה חוק מיסוי דירה שלישית צילום: עמית שעל

חוק ריבוי נכסים מתייחס לבעלי שלוש דירות ומעלה ונועד להרחיק משקיעים משוק הנדל"ן במטרה לצנן אותו. החוק קובע כי אם שווי שתי הדירות להשקעה (או יותר) שמחזיק אדם יהיו מתחת גובה של 1.15 מיליון שקל, בעל הדירות לא ימוסה כלל ואם שווי הדירות יחד נע בין 1.155 מיליון שקל ל-1.4 מיליון שקל יהיה מס הדרגתי. מעבר ל-1.4 מיליון שקל תמוסה הדירה השלישית בשיעור של 1% משווי הנכס לשנה, עד לתקרה של 18 אלף שקל.

במקביל ניתנים מענקים של עד 75 אלף שקל למי שימכור את דירתו השלישית עד חודש אוקטובר 2017 כפיצוי על מס השבח שישלם על המכירה.