מנכ"ל משרד רה"מ: "הרגולציה בשוק הדיור דומה לזו שעוסקת באננס"

"המחאה החברתית בשנת 2011 דיברה על יוקר הדיור, כל ישראלי בתאילנד מסתובב ונהנה מהפרי הנפוץ שם האננס. גם בארה"ב האננס מאוד נפוץ. הם חוזרים לארץ וצריכים הפסקה מאננס כי פתאום הוא מוצר יוקרתי שלא ניתן להשיג, בגלל שהוא תקוע כבר 16 שנים במשרד החקלאות כי שם לא השתכנעו שהפרי לא יכול להזיק לצמיחה בישראל. מדובר במצב שדומה לרגולציה העודפת בשוק הדיור", כך אמר היום (ג') אלי גרונר מנכל משרד רה"מ בוועידת הדיור לצעירים של הבית האקדמי.

הקהל זעם על גרונר שהשווה בין האננס לדיור ונשמעו קריאות כמו "זה מה שמשרד רה"מ מתעסק בו - אננס?".

גרונר ניסה להסביר כי ישנם גורמים רבים שמשפיעים על יוקר המחיה בישראל, כאשר המרכיב המרכזי שלא קיבל תשומת לב מספקת הוא עודף הרגולציה בישראל. "כשעל כל דירה יש צורך בדוד שמש - זו רגולציה. מצד אחד יש צורך שרגולציה תגן על הציבור והצרכנים, אבל ברגע שיש יותר מידי רגולציה, זה מייצר הרבה בירוקרטיה ועלויות נוספות לצרכן", אמר גרונר.

אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה צילום: מרק ישראל סלם / ג'רוזלם פוסט

עוד הסביר גרונר כי כאשר דירה עולה מיליון שקל בישראל, זוג צעיר משלם עשרות אלפי שקלים רק על רישום הנכס. "כשמסתכלים על מחיר הדירה זו לא רק הדירה עצמה. לפי הבנק העולמי אנו משלמים פי שניים ממה שמקובל במדינות ה-OECD על הבירוקרטיה שנוצרה כתוצאה מעודף רגולציה. אנו פועלים להוציא את הבזבוז הזה מהמערכת. זה בלתי נתפס שבממוצע משלמים 8% ממחיר הדיור רק על הרישום. נושא הרגולציה הוא לא סקסי אבל שם הכסף שלכם. אני אומר לכם - הכסף ברגולציה".

"גלנט יוצר את משבר הדיור"

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט אמר כי "בין השנים 2015-2005 מחירי הדיור עלו ב-100% וכל שנה המחירים עלו בממוצע 15%. בנוסף 60% מאוכלוסיית ישראל גרה בין חדרה לאשדוד והדבר הזה הוא בעיה מאוד גדולה". בשלב זה קטעו באי הכנס את דברי גלנט ואמרו: "גלנט, אתה יוצר את משבר הדיור" והניפו שלטים נגד בניית שכנות יוקרה והתעלמות מדיור ציבורי.

על הטענות מצד הקהל אמר גלנט כי הוא פעל להגדלת מספר הדירות בדיור הציבורי. לדבריו, כשנכנס לתפקיד הקימו שש דירות בלבד במשך שנתיים וחצי וזאת עם תקציב של 2.7 מיליארד שקל. "עם כניסתי לתפקיד שיפצנו בתוך 4-3 חודשים 700 דירות שעמדו ריקות בכל רחבי הארץ. רכשנו 1,200 דירות חדשות לדיור ציבורי ובתוכנית מחיר למשתכן בכל פרויקט 5% מן הדירות הן לטובת דיירי הדיור הציבורי".

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט צילום: עומר מסינגר

באב"ד: ירידה של 15% - לא בעיה

"אם מחירי הדירות יירדו, המערכת הפיננסית לא תקרוס כל כך מהיר. אם מחירי הדיור יצנחו ב-15% לא תהיה שום בעיה", אמר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בכנס.

"בשנה שעברה שר האוצר אמר על הבמה הזאת שמחיר למשתכן זה לא כמו הגרלה בלוטו ולבסוף כולם יקבלו דירות", אמר באב"ד, "בסופו של יום נרשמו כ-91 אלף צעירים. שר האוצר אמר 'אני עד סוף הקדנציה רוצה לוודא שכל אחד מאותם זוגות יקבלו את הדירה'.

"דירות זה לא דבר שנעשה ביום אחד. מהרגע שמגישים תוכנית עד הרגע שמקבלים דירה (עוברות) 13 שנים. היו אין סוף תהליכים בירוקרטיים. צריך להבין שהיתרים, לא אנו או משרד השיכון נותנים, אלא הרשויות המקומיות. אנו מפעילים לחץ מאד גדול לזרז את התהליכים.

לדברי באב"ד, "בעניין שכירות לטווח ארוך - יש שתי חקיקות שנמצאות בכנסת שמדברות על זה. פעם אחת מדובר בהטבות מס לאותן חברות שישקיעו על מנת לייצר תמריץ אמיתי לחברה לבנות שכירות לטווח ארוך ופעם שנייה במסגרת ההקלות. יש תוכנית מלאה לייצר תמריצים נוספים לתת דיור לטווח ארוך. אין פה פתרון קסם, הממשלה הזו קיימת שנתיים וחודשיים. בכל נושא גדול כמו נושא הדיור, אם מישהו חושב שאפשר תוך שנתיים לעשות שינוי, אז צר לי, זה לא עובד ככה".

טל אלדרוטי, השמאי הממשלתי היוצא התייחס לבעיה שמדד מחירי הדיור של הלמ"ס שמתפרסם מידי חודש וממשיך להתעדכן במשך שלושה חודשים והפרסומים מטעים ולכן יש לשקול את המתודה: "הלמ"ס הוא לא פונקציה רלוונטית, סליחה שאני אומר כך. הוא מוביל אותנו בגאון לצפות פני עבר. הוא לא יכול לתת למקבלי ההחלטות, שר האוצר או שר הבינוי והשיכון או למי שבא לקנות דירה, נבואה. זאת כאמור כי מה שיפורסם היום לא בהכרח יהיה מה שיהיה בעוד 3 חודשים". ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר הוסיף כי "השאלה היא לא רק אם המחיר ירד או עלה אלא מה הביקוש האמיתי ומה הצורך שיש מבחינת היצע יח"ד. בתקופה האחרונה יש ירידה בהיקף מכירת הדירות החדשות והמשמעות היא שפחות קנו ויש יותר שלא קנו. זה לא אומר שהביקוש ירד אלא שהוא לא מומש ונמצא על הגדר ומחכה להתפתחות והבנת השוק, או ממתין למחיר למשתכן".

"יש בשוק מספיק תוכניות שמאפשרות לקבלנים לצאת ולבנות"

שירה ברנד, מ"מ ראש מנהל התכנון, אמרה כי בשנים האחרונות הגענו למצב שבו מעל 100 אלף יח"ד למלאי זמין ומוכן וגם בשנת 2017 נעמוד על למעלה מ-100 אלף יח"ד שמייצרים מלאי תכנוני לעתיד. לדבריה, "כרגע יש בשוק מספיק תוכניות שמאפשרות לקבלנים לצאת ולבנות ולממש את אותן דירות עבור השוק. כאשר יש מלאי גבוה קצב המימוש של אותן תוכניות הוא מאוד איטי. 80% מהתוכניות מתממשות בתוך 15-10 שנים".

"עד לשנת 2040 חייבים שיהיו 1.5 מיליון יח"ד שיתנו מענה לצרכי גידול האוכלוסייה בישראל. אם נתחשב באותם חסמים ועיכובים שראינו, אנו צריכים להכין בעצם מלאי גדול מזה, 2.5 מיליון יח"ד", אמרה ברנד.

עוזי לוי, מנכ"ל החברה הממשלתית "דירה להשכיר", אמר כי ישנם 15 פרויקטים בשלבי בנייה והפרויקט הראשון שהתאכלס בגליל ים בהרצליה נבנה במהירות - בתוך 15 חודשים. "בסוף השנה יצאו עוד 500 יח"ד בבאר שבע, זה סוכם רק השבוע עם ראש העירייה. אנו מעלים דרך התכנית בוותמ"ל ש-50% מכל הדירות שיאושרו בהליך מזורז, יהיו במחיר מפוקח לעומת 25% שיש היום".

ח"כ רועי פולקמן הוסיף שלאחרונה משרד האוצר פרסם בקשה לבחינה אילו חברות ניהול יש בישראל לדיור להשכרה בכוונה לנסות ולקדם דיור להשכרה ארוכת טווח גם בקרקעות פרטיות ולא רק ציבוריות בבעלות המדינה. 

משה פדלון, ראש עיריית הרצליה דיבר בין היתר על כך שברויקטים שניסה לקדם לדיור להשכרה ארוכת טווח אין מספיק דירות לבני העיר: "יש קרקעות ציבוריות ותכננו קרקעות ציבוריות לבנייה להשכרה. רצו שנבנה וביקשו שרק 15% יהיו בייעוד לתושבי העיר. אני לא מוכן לכך".