הפטריארכיה היוונית מכרה גם את מתחם השעון ביפו

הכנסייה היוונית אורתודקסית מכרה את הבעלות על הקרקע שבה שוכן מתחם השעון ביפו בתמורה ל־5.2 מיליון שקל, לחברת Bona trading הרשומה במדינת סנט וינסנט והגרנדינים שבאיים הקאריביים, כך עולה מתחקיר "כלכליסט".

העסקה נחתמה בדצמבר 2013, אך הושלמה רק בשבועות האחרונים בעקבות מחלוקת משפטית עם חברת קיסריה השקעות, המחזיקה בחוזה חכירה של המתחם עד לשנת 2098.

העסקה הזו מצטרפת לשורה של עסקאות שבהן מכרה הכנסייה את הבעלות על אדמתה ונחשפו בחודש האחרון. לפני כשלושה שבועות נחשף ב"כלכליסט" כי הכנסייה מכרה בעלות על שטח של כ־600 דונם בשכונות טלביה וניות בירושלים בתמורה לכ־38 מיליון שקל לחברת ניות קוממיות השקעות, הקשורה בשרשור לחברת היהלומים לאו שכטר.

ביום שני נחשף בערוץ 2 כי הכנסייה מכרה כ־700 דונם ובהם עתיקות קיסריה לחברת Senet ventures, גם היא רשומה בסנט וינסנט. מתחקיר "כלכליסט" עולה כי בחוזה שנחתם באוגוסט 2015 סוכם כי החברה האנונימית תשלם לכנסייה מיליון דולר, כ־3.8 מיליון שקל, בתמורה לשמורה הנושקת לחוף ימה של קיסריה. על פי ההסכם למכירת הקרקע בקיסריה שהגיע לידי "כלכליסט", הרוכשת האנונימית תשלם מיליון דולר. מההסכם עולה כי ב־1974 חתמה המדינה עם הכנסייה על חוזה חכירה ל־134 שנה, כלומר עד 2108.

צילום: עמית שעל

ומקיסריה ליפו: ב־1998 חתמה הכנסייה היוונית אורתודוקסית עם חברת "רובע השעון" על הסכם חכירה ל־99 שנה למתחם ביפו בעל השם הזהה, השוכן בין רחוב בית אשל בדרום, רזיאל במערב, מרזוק ועזר בצפון, מזרחית לכיכר השעון. החברה החוכרת התחייבה לשלם בתמורה 1.5 מיליון דולר, ולמסור לכנסייה 35% מהשטח שייבנה.

ב־2003 מונה לחברת רובע השעון כונס נכסים, וב־2008 הוא מכר את זכויות החכירה לקיסריה השקעות המנוהלת על ידי מיקי ורדי מבעלי קרן ריאלטי, ובבעלות אלברט נסימי. החברה שילמה בעבור הזכויות 30 מיליון שקל. בהליכים המשפטיים שמתנהלים כיום טוענת קיסריה השקעות כי יש לה זכות ראשונים לרכישת מלוא הבעלות על הקרקע מהכנסייה. החל מנובמבר 2015 החברה מנהלת משא ומתן עם גורמים שונים במשק למכירת זכויותיה ברובע השעון. על פי פרסומים שונים, תג המחיר של הנכס כיום הוא כ־200 מיליון שקל.

אלא שהכנסייה היוונית אורתודוקסית חתמה בדצמבר 2013 על הסכם למכירת הבעלות על הנכס לחברה מהקאריביים בתמורה ל־1.5 מיליון דולר, השווים כ־5.2 מיליון

שקל. כלומר, החברה שרכשה את הבעלות תיכנס לנעלי הכנסייה, ובתוך כך תצטרך לכבד את חוזה החכירה שלה עם קיסריה השקעות שתוקפו יפוג בעוד 80 שנה.

הפטריארך תיאופילוס השלישי צילום: אלכס קולומויסקי

בשלהי 2016 עתרה קיסריה השקעות לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יורה לבטל את עסקת המכירה, משום שלטענתה, לה יש זכות ראשונים לרכוש את הבעלות על הקרקע. על פי העתירה, דבר מכירת הבעלות נודע לקיסריה השקעות באמצעות גורם שעמו היתה במשא ומתן למכירת זכויות החכירה שלה.

גם במקרה הזה העברת הבעלות על הקרקע אינה מקנה הרבה מלבד הזכות להירשם בטאבו כבעלים שלה.

עד השנים האחרונות הכנסייה לא מכרה את אדמותיה, אלא החכירה אותן בחוזים לעשרות שנים. את שינוי דפוס הפעולה מנסה להסביר פיטר חבש, לשעבר יו"ר האגודה הערבית האורתודוקסית ביפו. לדבריו, בראש הכנסייה עומדים אנשי כמורה ממוצא יווני, שאינם ערבים. "אנחנו לא מבינים מה מתחולל שם. מאחורי הרכישות האלה נמצאת ממשלת ישראל. אין צל של ספק שישראל מעדיפה את היוונים בראש סולם הכמורה, כי כך היא יכולה לקבל אדמות".