בצל החשדות לשחיתות בעירייה: מי שינה את תוכנית המתאר של כפר סבא?

תוכנית המתאר של העיר כפר סבא שאושרה על ידי הוועדה המחוזית היא תוכנית שונה מזו שאושרה על ידי חברי מליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כפר סבא, כך עולה מהשוואה בין שתי התוכניות.

בדצמבר 2016 הוצגה לחברי המליאה תוכנית מתאר מתאריך דצמבר 2015 שעליה התקיים דיון והועלו הערות. חברי המליאה סברו כי התוכנית תוקנה והופקדה בהתאם. אלא שמבדיקה במנהל התכנון נמצא, כי התוכנית שהוגשה שונה וכי היא מתאריך אוקטובר 2015. השוני בין שתי התוכניות אינו רק בתאריכים נחשפו בו פערים משמעותיים. חברי המליאה אם כן אישרו תוכנית מסוימת ולוועדה המחוזית הופקדה תוכנית אחרת.

כפר סבא. שינויים מהותיים בתוכניות שכל אחד יכול להבחין בהם צילום: תומריקו

בשלב זה לא ברורה הסיבה להבדלים בין שתי התוכניות. לאחרונה ניסה ועד פעולה של תושבי כפר סבא המתנגדים לתוכנית למשוך אותה ולקדם תוכנית מתאר חדשה. למהלך זה הסכימו רוב חברי המליאה בוועדה המקומית, אך בוועדה המחוזית החליטו שאין לכך מקום וסירבו למשוך את התוכנית. לפי התושבים, בעת הגשת הבקשה העובדות בנוגע לשתי תוכניות שונות לא היו ידועות להם והם מקווים כי כעת הוועדה המחוזית תשקול מחדש את הנושא.

את התוכנית קידם ראש העיר יהודה בן חמו מתוקף תפקידו כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בפברואר האחרון נעצר בן חמו בחשד ללקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, ואיסור הלבנת הון. ב־27 ביולי הודיעה המשטרה כי יש תשתית ראייתית לביצוע עבירות שחיתות על ידו וכי היא ממליצה להעמידו לדין.

הבדלים בין התוכניות נמצאו במתחם התומך לבית חולים מאיר: בתוכנית המקומית אושר מתחם עם זכויות בנייה מקיפות של כ־16 אלף מ"ר למסחר; וכ-46 אלף מ"ר לתעסוקה; בתוכנית שהופקדה למחוזית מצוינים 24.6 אלף מ"ר למסחר ו־58.5 אלף מ"ר לתעסוקה. כלומר, פער של 8,000 מ"ר למסחר וכ־12 אלף מ"ר לתעסוקה. גם בנתוני התוכנית יש הבדלים: בתוכנית המתאר מצוינות שתי קומות מרתף, קומת מסחר ומעל זה 13 קומות; בתוכנית שהופקדה מצוינות שש קומות מרתף ו־18 קומות.

דוגמה נוספת לסתירה בין התוכניות היא בהיקף המותר להפקעה על ידי הרשות המקומית לצורכי ציבור. בתוכנית שאושרה נכתב כי ההיקף המותר להפקעה לא יעלה על 10% בעוד שבתוכנית שהופקדה נכתב כי ההיקף לא יעלה על 20%.

כמו כן, בתוכנית שאושרה במקומית מצוין מספר קומות מדויק במסגרת התחדשות עירונית במתחם המע"ר ברחוב ויצמן, בעוד שבתוכנית שהופקדה לא מצוין מפורשות הגובה במתחם אלא רק נכתב "בנייה גבוהה יותר". במתחם נוסף, שנקרא הארגז, יש שוני בין התוכניות וזכויות הבנייה בתוכנית שהופקדה הורחבו. שוני נוסף הוא במתחם 2 בדרום מזרח העיר, שבו זכויות הבנייה למגורים מצומצמות יותר בתוכנית שהופקדה מאשר בזו שאושרה אך יש בה תוספת מסחר של כ־23 אלף מ"ר.

בתוכנית שהופקדה יש אזור שהוגדר ליעוד של תחנת מעבר פסולת בעוד שבתוכנית שאושרה במקומית כלל לא קיים אזור כזה.

גורם מקצועי שבחן את שתי התוכניות אמר ל"כלכליסט" כי יש שינויים מהותיים שאפשר להבחין בהם גם בעין לא מקצועית. "ובכל המקרים ההבדלים הם לא לטובת התושבים". בוועדה המחוזית מתקשים להתמודד עם התהליכים שקדמו להפקדת התוכנית, ולכן תגובתם היא כי "התוכנית הופקדה בהתאם להחלטת הוועדה המחוזית ותובא לדיון בוועדת ההתנגדויות".

לדברי רויטל כהן, חברת מועצת העיר "התוכנית שונה. בוועדה ישבו 19 חברים ורובם חושבים כמוני שזו לא התוכנית עליה הצבענו". עילאי הר סגור הנדין חבר מועצה ולשעבר סגן ראש העיר אומר: "בניית תוכנית המתאר נעשתה בסתר, הראו לנו בעיקר מצגות כלליות. גילינו שהתוכנית שהצבענו עליה היא לא זו שאישרנו".

מירית שקד-ברק, ממובילות המאבק למשיכת תוכנית המתאר של כפר סבא: "אנחנו מתריעים כל הזמן על הסתרת מידע. כעת אנו רואים שכנראה המידע לא רק הוסתר מהציבור, אלא גם מחברי מועצת העיר".

בעיריית כפר סבא לא הגיבו באופן ישיר והעבירו את תגובתו של אדריכל התוכנית, פרופ' אלי פירשט, "התוכנית שהוצגה לוועדה המקומית היא אותה התוכנית שהוצגה לוועדה המחוזית. מתכננת המחוז ויו"ר הוועדה המחוזית, נכחו הן בדיון בוועדה המחוזית והן בעת הצגת התוכנית בוועדה המקומית. חשוב לציין כי בידי הוועדה המחוזית הסמכות לקבל או לדחות את שנאמר בוועדה המקומית. כלומר החלטת בוועדה המקומית היא 'המלצה' והחלטת הוועדה המחוזית היא 'אישור להפקדה'"