מרי אזרחי נגד הדיקטטורה של מוסדות התכנון
תושבי 18 ערים איחדו כוחות למאבק בתוכניות בנייה מסיביות שלטענתם זכו לאישור הרשויות תוך התעלמות מהיעדר תשתיות הולמות. מינהל התכנון: "מדובר בטענות חסרות בסיס. שיתוף הציבור קיים בהליך התכנון עוד מהשלב הראשון"
קדחת אישורי הבנייה של השנים האחרונות עוררה בקרב תושבים בערים שונות לא מעט תסכול וזעם על מוסדות התכנון, שממהרים לטענתם לאשר תוכניות בנייה בלי לשפר את התשתיות בהתאם לצרכים ההולכים וגדלים של האוכלוסייה המתרחבת.
קראו עוד בכלכליסט:
- אביגדור יצחקי: "ראש עיר שייכנע ללחצים - לא יהיה ראש עיר"
- למה לא לחייב מתנגדים לתוכניות בנייה בתשלום אגרה
- אביגדור יצחקי: "הדרך לירידת מחירי הדירות התחילה אתמול, והיא תימשך"
על רקע זאת קבוצות אזרחים החלו לנהל מאבקים נגד החלטות תכנוניות, ואף יצאו אל הרחובות להפגין על הפגיעה באיכות חייהם, אספו כספים והתאגדו ולא ויתרו גם לאחר שנדחו שוב ושוב על ידי הרשויות השונות. כעת נראה כי מחאת התכנון הזו צוברת תאוצה עם התגבשותו של מטה אזרחי ארצי ששם לו למטרה לאחד מאבקים קיימים ולספק לתושבים תמיכה ארגונית ומשפטית במאבקם בהחלטות הבנייה. מי שיזמו את הקמת המטה הם תושבי כפר סבא והוד השרון, וכיום חברים בו גם תושבי נתניה, הרצליה, רמת השרון, עמק חפר, פתח תקווה, קריית אונו, תל אביב, באר יעקב, חדרה, נהריה, חיפה, רמת גן, נתניה, תל אביב, ראש העין ואשדוד.
"שייקחו שק שינה ויישנו על הרצפה. לא מעניין אותי, לא אחכה לכבישים בשביל לבנות דירות", זו היתה תגובתו של יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי ב־2016 לתושבי פתח תקווה שהביעו מחאה על הבנייה בשטח בסיס מחנה סירקין. מבחינת הפעילים אמירתו של יצחקי מבטאת את הרוח הנושבת ממוסדות התכנון והפוליטיקאים: לבנות הרבה ומהר, ולא משנה מהם צורכי התושבים.
צבי דותן, מוביל המאבק בהרצליה: "אנו מבקשים שהבנייה תתאים לצורכי התושבים ושתוספת הבנייה תהיה שפויה והגיונית, שהתשתיות יתאימו לתכנון" צילום: אוראל כהן
בפגישה שקיים השבוע מטה המאבק הוחלט לצאת נגד תוכניות המתאר ותוכניות הבנייה בערים השונות, ולספק לתושבים הפעילים תמיכה מגורמי מקצוע בתחום המשפט, האדריכלות ותקשורת ואסטרטגיה. בקרוב גם תוקם קבוצת פייסבוק לכל תושבי הארץ. מבחינת המטה, אין בכוונתו לעצור את הבנייה, אלא לבנות בלי להזניח את צורכי התושבים, כלומר להשקיע בתשתיות מתאימות, כגון כבישים, ולא למחוק שטחים ציבוריים ושטחים ירוקים. מטרה נוספת של מטה המאבק היא הוצאת אגף התכנון ממשרד האוצר ומניעת מעורבות של פוליטיקאים בתכנון. את המאבק הם מגדירים "על פוליטי" ולא "א־פוליטי" מכיוון שהוא כן ייעזר בפוליטיקאים לקידום מטרותיו, אך בלי לתמוך בפוליטיקאים או במפלגות מסוימים.
אחת מהמייעצות למטה המאבק היא האדריכלית אורנה אנג'ל, שלדבריה תהליך התכנון צריך לשלב בין חברה לסביבה:" התושבים מבינים שצריך לבנות ושיש מקומות שצריך לבנות לגובה, אבל לא מראים להם אלטרנטיבות, לא משתפים אותם, בניגוד גמור לאיך שצריך להתנהל. היחס לשיתוף ציבור הוא מזלזל. יש לא מעט אנשים במינהל התכנון שחיים בעבר, אין שום התייחסות לתובנות שנצברו במשך עשרות שנים באקדמיה". על מסלול האישור המקוצר של הוותמ"ל היא אומרת: "זה טירוף, אנשי המקצוע בוועדות האלה הם בעיקר הנדסאים וגיאוגרפים שמשלמים להם גרושים ואין להם שום הבנה בתכנון בר קיימא, בתכנון עכשווי".
במטה המאבק הוסכם שכל עיר סובלת מבעיות הייחודיות לה, אך כולן נובעות ממדיניות הבנייה של משרד האוצר: אישורים מזורזים ללא תכנון ראוי, תוך כדי התעלמות מפגיעה באיכות חיי התושבים.
כפר סבא
בונים לגובה ללא תשתיות
המאבק בכפר סבא החל לפני שלושה חודשים, כשהנהגת המאבק כוללת עשרות פעילים, ובראשם התושבת מירית שקד־ברק. "מתוכנן כאן מתקן למיון פסולת של כל אזור השרון ובנייה לגובה בלי תשתיות ותכנון קדימה", מספרת שקד־ברק. רואים שמישהו ישב וכתב תוכניות בלי להיות בשטח, זו תהיה בכייה לדורות. "התחושה היא שכיום התכנון נקבע על ידי פוליטיקאים, והוועדות המחוזיות לא עומדות תחת הלחץ שמופעל עליהן. בעוד כמה זמן כחלון לא יהיה כאן, ואנחנו ניתקע עם התוכנית. נעשה הכל כדי שהטירוף הזה ייפסק. המאבק בכפר סבא החל נגד התכנון בשכונת קפלן ונגד הקמת תחנת המעבר לפסולת, ומשם הוא התפשט לשכונות המזרחיות. נפגשנו עם מהנדסת העיר ועם ממלא מקום ראש העיר, אבל לא יצא מזה כלום".
הוד השרון
מצופפים את העיר פי ארבעה
את המאבק בהוד השרון, שהחל לפני כשנה, מוביל קובי חנוך, וכולל כ־50 פעילים, מתוכם כ־15 הם הגרעין הקשה, ובנוסף לכך 100 איש מעורבים בפעילות. חנוך מספר כי המאבק החל כשהתברר להם שיש תוכנית מתאר שאותה הוא מגדיר כ"מטורפת": "זו תוכנית בנייה שעומדת להפוך עיר מ־57 אלף איש ל־200 אלף איש בתוך 20 שנה, כשהיא מתעלמת מתשתיות. בונים כי צריך לבנות, ולא רלוונטי אם מדובר ברחוב צר שכבר כיום קשה לצאת ממנו. אם יש בו שטח ריק אז בונים בו". לטענתו, שכונות שלמות ייבנו על שטחים חקלאיים שמובילים לרחובות צרים. הרחוב הראשי אמור לכלול בניינים בני 30 קומות, בלי שיוכל להכיל את התנועה, וקיים מחסור חמור בשטחים ירוקים ומבני ציבור. "הפתרון של העירייה לשטחים ירוקים הוא פארק ענק מחוץ לשטח העיר. על הפארקים הקיימים מסומנים כתמים חומים, כך שבעתיד צפויים לבנות עליהם מבני ציבור ואפילו לשנות את ייעודם. האינטרסים של ראש העיר לא ברורים לנו".
מירית שקד־ברק, מובילת המאבק בכפר סבא: "הוועדות המחוזיות לא עומדות בלחץ עליהן. בעוד כמה זמן כחלון לא יהיה כאן, ואנו ניתקע עם התוכנית" צילום: אוראל כהן לדבריו, תוכנית המתאר הופקדה בוועדה המחוזית ב־6 בינואר, וב־31 ביולי הוחלט לאשר אותה לקראת מתן תוקף. אז הם גילו שהרשויות מתייחסות לתושבים כמו "יתוש שמטריד אותן": גילינו שהכל פוליטי גם בוועדות המחוזיות. כ־1,800 תושבים חתמו על התנגדויות, אבל ביטלו את רובן. כאזרח קטן אין לך כוח להתנגד".
עמק חפר
פוגעים באופי הכפרי של האזור
הוועד בעמק חפר חוגג עשר שנים לקיומו. חיזקי סיבק, מזכיר מושב אביחיל, מספר כי התושבים נאבקים, יחד עם ועד שכונות צפון נתניה, בבנייה של מגדלים בצפון נתניה, שמקודמים במסלול האישור המהיר של הוותמ"ל. התושבים נלחמים נגד שינוי האופי הכפרי של אזור צפון נתניה ועמק חפר, נגד הפגיעה בשטחים הפתוחים וברצועת החוף ונגד העומס הצפוי על תשתית הכבישים.
לדברי סיבק, הם הצטרפו למאבק הארצי מתוך הבנה שהבעיות משותפות לכולם: "עוד ועוד תושבים מערים שונות מבינים שבמערכת התכנון אין בלמים ואיזונים, יש מקום במרחב תכנוני למרקמים שונים של בנייה, יש צורך בשולייים לעיר, בהתאמה של תשתיות ונתיבי תנועה לפני שמתחילים לבנות. לעין התכלת למשל יש תוכנית שתכפיל את האוכלוסייה ובנוסף תוכנית למגדלים וכל זה בלי תשתית שתתמוך באוכלוסייה הרבה שתגור שם. התפיסה היום היא לתכנן מתחם מבלי להתייחס למתחם הסמוך אליו, זה משנה את כל התהליכים.
החשש שלנו הוא שנהיה כמו עיר ימים, ג'ונגל בניינים אחד גדול, כל הרצועה הירוקה של צפון נתניה תיעלם, תהיה פגיעה חמורה מאד מבחינת עומסי תנועה בצפון נתניה ואביחיל. זה יקרה גם בכביש החוף, ומחלף לא יעזור, מדובר בתוספת של אלפי מכוניות באזור שגם ככה פקוק".
קריית אונו
מכפילים את האוכלוסייה
תוכנית המתאר בקריית אונו צפויה להגדיל את מספר התושבים מ־37 אלף ל־80 אלף, כך טוענת שאולה הייטנר, ממובילות המאבק בעיר, וזאת ללא תשתיות תומכות: "מעיר שגדלה בקצב טבעי, האיצו את הבניה ואת התכנון וזה יגרום לקריסתה, לאיבוד צביונה ולירידה דרמטית באיכות החיים. לפני מספר חודשים החלה הוועדה המחוזית לקדם תוכנית מתאר כוללנית. החל תהליך 'שיתוף' ציבור, ובו הובהר למשתתפים שידי המתכננים כבולות ואין ביכולתם לבדוק מחדש תוכניות הנמצאות בהליכי תכנון וטרם אושרו. מדובר באלפי יחידות דיור העומדות לשתק את לב העיר ולהשפיע על כולה. על רחוב לוי אשכול יבנו 80 מגדלים עד 24 קומות. גם הרכבת הקלה הורחקה מלב העיר".
בעקבות התוכנית התארגנו מספר תושבים כדי לעצור את מה שהם מכנים "טירוף", וזאת עד לבחינת התוכניות מחדש. כמו כן הם פועלים בהסברה ומארגנים הפגנות: "התושבים בעד התחדשות עירונית, אבל שפויה ומאוזנת שתיטיב עם כל התושבים ולא עם מיעוטם".
אביגדור יצחקי, יו"ר מטה הדיור. "טענות חסרות בסיס" צילום: עמית שעל
הרצליה
לא דואגים לתשתיות תחבורה
המאבק בהרצליה מורכב מנציגי שכונות שהקימו לפני שנה ארגון גג בשם "הרצליה איכות חיים". "התחלנו לפעול ברגע שנודע לנו על תוכנית המתאר", מספר צבי דותן, ממובילי המאבק. "חשוב לנו שתהיה בנייה ושהבנים שלנו יוכלו לגור ליד המשפחות שלהם, אבל אנחנו מבקשים שהבנייה תתאים לצורכי התושבים ושתוספת הבנייה תהיה שפויה והגיונית, שהתשתיות יתאימו לתכנון. ראינו שהולכים לבנות ללא שום תכנון נכון אלמנטרי. תוכנית המתאר מוסיפה 52 אלף דירות, בנוסף ל־24 אלף דירות שמתוכננות בפינוי־בינוי ותמ"א 38, כלומר נגיע ל־320 אלף תושבים בתוך 12 שנה, שזו קטסטרופה אורבנית. התוכניות פגומות כיוון שהבסיס שלהם לא קיים בכלל. בתחבורה מתכננים רכבת קלה שתהיה בעיר, אף שמשרד התחבורה לא מתכנן כזה דבר".
לדבריו, הצטרפו למאבק מאות פעילים, ובהם אדריכלים, עורכי דין ואנשי ציבור. בצד המעשי המאבק פעל בכמה מישורים, כגון לחץ ציבורי על ראש העיר, כנסים עם תושבים, נוכחות בשטח, הפגנה שהיתה לטענתו הגדולה ביותר בהרצליה ב־25 השנים האחרונות וכן הוגשו 200 התנגדויות. הוא חושש הוא שאם תוכנית המתאר תתממש העיר לא תוכל לתפקד: "הפקקים יהיו מתוך החניה של הבית. רחובות כמו הרב קוק והעצמאות סתומים כבר היום. מימוש של 10% מהתוכנית יוביל להרס מוחלט. וגם תשתיות החינוך בעייתיות, יש צפיפות אדירה בבתי הספר, וכיתות שהתחייבו להוריד את מספר הילדים בכיתה לא עמדו בכך".
ממינהל התכנון נמסר: "מדובר בטענות חסרות כל בסיס. איכות החיים של התושבים היא חלק בלתי נפרד מהתוכניות שמקדמות ועדות התכנון בשיתוף הרשויות המקומיות. בוועדות התכנון נותנים את הדעת על כל דבר ודבר שיש בו כדי לשפר את איכות החיים של התושב, גני הילדים, בתי הספר, הפארקים והריאות הירוקות, המסחר והתעסוקה ואיך להגיע ממקום למקום. ועדות התכנון רואות כיצד העיר מאפשרת מחזור חיים שלם לתושב. התהליך ממשיך גם ביצירת נגישות גבוהה לשירותים, לתעסוקה, לתרבות, לפנאי ונופש לכל אדם שגר במקום. התושב הוא לא רק הבסיס לתכנון הוא גם חלק בלתי נפרד מהתהליך. שיתוף הציבור קיים בהליך התכנון עוד מהשלב הראשון. מדובר בשלב בסיסי שבא לידי ביטוי בקיום דיונים בקבוצות, אסיפות ציבוריות רחבות ופרסום באתר האינטרנט, שם הציבור מוזמן להגיב".
