בית המשפט ביטל את החלטת הותמ"ל לאשר את תוכנית אפולוניה בהרצליה

בפסיקה דרמטית ביטל היום השופט אליהו בכר מבית המשפט המחוזי בתל אביב את ההחלטה של הותמ"ל לאשר את תוכנית מתחם אפולוניה.

הדמיה. פרויקט אפולוניה הדמיה: מנעד אדריכלים

בהחלטתו קבע בכר כי על התוכנית לשוב לשולחן הותמ"ל לדיון נוסף בשאלה האם יש להפקיד אותה, וזאת רק לאחר קבלת סקר הסיכונים לקרקע המזוהמת שבמקום. כמו כן התייחס השופט לעתירה נוספת של בעלי קרקע פרטיים שהקרקעות שברשותם הממוקמות מצפון לתוכנית הופקעו לטובת התוכנית. כן חייב השופט את הותמ"ל, את רשות מקרקעי ישראל ואת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בהוצאות משפט.

מדובר בתוכנית שאושרה בנובמבר 2014 למסלול הוועדה לתוכנית מועדפת לדיור (הותמ"ל). קיבלה תוקף במרץ 2016 לאחר דחיית התנגדות התושבים אליה, והנושא עבר לערכאות משפטיות מול אנשי מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל הכפופים לאוצר. ההתנגדות נבעה מסיבות רבות, בין היתר - ערכי הטבע והארכיאולוגיה במקום, ההתנגדות להמשך ההתקדמות בטרם הסתיים ביצוע סקר קרקע מקיף וההערכה של הגורמים המקצועיים בתחום התחבורה כי התוכנית תייצר עומסים אדירים על כביש 2.

חשוב לציין, כי בתי המשפט בישראל לא נוהגים להתערב בהחלטות תכנוניות ולכן משמעות ביטולה של אישור התוכנית היא נקודת ציון גם בכל הקשור להערכת יכולת השיקול של הותמ"ל. הותמ"ל הינו גוף תכנוני שעוקף את שלבי התכנון הרגילים, אך יחד עם זאת, הטענה לגביו היא שהוא מושפע מלחצים פוליטיים ומקדם תוכניות כמעט בכל מחיר מתוך רצון להציג הישגים. נימוקי ההחלטה של השופט מציגים את הותמ"ל כגוף תכנוני חסר בלמים ובעל שיקול דעת מוטעה שאלמלא בית המשפט היה עשוי לסכן את בריאותם של תושבי המקום.

כאמור, הטענות העיקריות שעלו נגד התוכנית הן נושא זיהום הקרקע במקום וכן בעיות התחבורה הצפויות. על שטח התוכנית פעל בעבר מפעל תע"ש וממצאים ראשוניים הצביעו על כך שבשל פעילות רבת שנים של המפעל במקום מדובר באחת מהקרקעות המזוהמות בישראל, גם בקרקע וגם במי התהום.

לתוכנית הוגשו ארבע עתירות שונות, ע"י 2,000 מתושבי האזור, בעלי קרקעות פרטיים, העירייה וכן ע"י מפלגת הירוקם. ארבע העתירות אוחדו לעתירה אחת.

לפי הטענות שעלו הן מההתנגדויות לתוכנית והן בעתירה, המדינה לא הסכימה לעכב את התוכנית והמשיכה לתכנן למרות שלא היה בידה סקר קרקע מלא. בהחלטתו השופט מתח ביקורת על כך וציין כי בעת ההחלטה להפקיד את התוכנית לא היה בידי הוועדה סקר סיכונים, אלא רק תסקיר השפעה על הסביבה ובו הסברים על הזיהום בקרקע.

המשמעות היא שהוועדה לא ידעה בעת החלטתה היכן הסיכונים נמצאים במדויק ומהי הדרך הנכונה לטפל בהם. "אין עסקינן בנושא שניתן לדחות את ההתייחסות אליו לשלב שלאחר הפקדת התוכנית. לפיכך, מבלי שעומד בפני הוועדה סקר סיכונים שלם וברור, לא ניתן לאשר את התוכנית", כתב השופט. "כיצד ניתן לאשר התוכנית מבלי לדעת אילו מחלקיה עלולים להיות מעוכבי ביצוע בשל הצורך לטפל בקרקע, מהו משך העיכוב הצפוי, האם ניתן לבנות בנייני מגורים מחד, ומאידך ניתן לבצע פעולות של פינוי פסולת מזוהמת. מהן ההשלכות שיש לביצוע פעולות במקביל? "

בהמשך התייחס השופט גם לנושא זיהום המים במקום, וציין כי גם בסוגיה זו לא טיפלו בותמ"ל, "משעסקינן בדיני נפשות - לא פחות - אין כל אפשרות שלא לבצע את מלאכת התכנון כאשר כל המידע בנושא זה מצוי לנגד עיני הוועדה".

לשופט גם היו מספר אמירות כלליות על פעילות הותמ"ל, כאשר מצד אחד הוא בירך על ההליך המקוצר, אך קבע כי אין בכך הצדקה לתכנן בהיעדר נתונים מלאים, או בירור עובדתי. כמו כן הוא מתח ביקורת על שלביות התכנון וקבע כי האפשרות שהצוות המלווה יוכל לדון בנושאים כל כך קריטים בשלב מאוחר יותר, כלומר לאחר אישור התוכנית, היא שגויה. ליקוי נוסף שעלה לגבי ההליך התכנוני הוא שכאשר מבקשים לאשר תוכנית יש לחשוף בפני הציבור את מלוא המידע ומאחר שמידע זה לא היה נגיש לוועדה יש בכך משום פגיעה ביכולת להתנגד לפרויקט.

לגבי עתירה נוספת של בעלי קרקעות במקום אשר טענו כי המדינה הפקיעה מהם קרקעות ובעקבות זאת הם לא נהנים כלכלית משינוי היעוד בקרקע וממתן זכויות הבניה בו, אמר השופט כי מוצדק לשתף את בעלי הקרקעות בתוכנית ואם לא כן, אין לערב בין המתחמים (הפרטי וזה שבבעלות המדינה).

אלון כרמלי, מראשי המאבק אמר "ניצחון חשוב של מאבק אזרחי צודק נגד מערכת תכנונית ששמה לה למטרה להשיג כותרות על תוכניות בנייה שחלקן מופרכות בשם פתרון למצוקת הדיור.

"תוכנית אפולוניה לבניית מגדלי יוקרה על קרקע מזוהמת ועל קו המצוק, נולדה בחטא וקודמה בנחישות על ידי הותמ"ל. בעקבות שלוש שנים של מאבק אזרחי של תושבים נחושים בתמיכת ראש עירית הרצליה משה פדלון וסגניתו מאיה כץ שמרנו על פיסת הטבע הפראי האחרונה בשרון והחזרנו את ניהול העיר הרצליה לידי קברניטיה".

מראש עיריית הרצליה, משה פדלון נמסר: "אני שמח על ההזדמנות שנתן לנו בית המשפט לבצע חשיבה מחודשת בנושא השטח באפולוניה. באזור קיימים ערכי טבע נדירים, ארכיאולוגיה והיסטוריה בעלי חשיבות אדירה שחשוב לנו לשמר". עם זאת הדגיש פדלון כי "במקביל להחלטה זו, נמשיך לתרום למאמץ הלאומי לפתרון נושא הדיור ולקיים את חלקינו ב"הסכם הגג" עם המדינה. כבר בעת הקרובה תציג עיריית הרצליה לגופי התכנון אלטרנטיבות לבנייה, זאת, תוך שיתוף הציבור ושמירה על שטחים פתוחים וצביונה הירוק של העיר".

מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה מסר: "פסק הדין מוכיח כי הליך התכנון המהיר בוותמ"ל מוציא לפועל תכניות מסוכנות לבריאות הציבור, לסביבה ולאיכות החיים של תושבי האזור. אנו נמשיך לפעול מול תכניות בנייה לא אחראיות שלא מתייחסות כראוי לתושבים ואף עלולות להעמיד אותם בסיכון".

לדברי עו"ד יהושע דיאמנט, אשר ייצג את בעלי הקרקע הפרטיים: "יש לברך על החלטת בית המשפט ולציין כי בית המשפט בדק את שיקולי הותמ"ל באופן יסודי ביותר. פסק הדין עושה צדק עם הבעלים הפרטיים. מדובר בפסק דין תקדימי אשר מכיר ומעגן את זכויות בעלי הקרקע הפרטיים לקבל זכויות בנייה במסגרת איחוד וחלוקה. יש לציין כי בשנים האחרונות עולות הצעות רבות לרפורמה במערכת התכנון והבנייה, תחת האמירות שהמערכת איטית ומלאה בירוקרטיה, ובאצטלה זו נבנו גם 'מסלולים עוקפים' כמו הותמ”ל. לותמ"ל יש סמכויות רחבות מאוד ובכוחה לאשר 3,000 יחידות דיור בהליך קצר, תוך התעלמות מהיבטים רבים שיש לשקול כגון היבטים תכנוניים, קנייניים, סביבתיים וכיוצ"ב".

תגובת מטה המאבק הארצי לבינוי שפוי: "פסק הדין מאמת את חששות התושבים כי התכנון מקודם ללא נתונים וללא עובדות וללא מחשבה עניינית סדורה. אנו עדים לאחרונה למספר החלטות תקדמיות באופקים, בהרצליה, בראש העין ועוד אשר מצביעות על כך ,שהלחץ הציבורי עובד ומוסדות המשפט והתכנון מתחילים להבין את הצורך בתכנון ובינוי שפוי למען איכות חיי התושבים בדור הנוכחי ובדורות הבאים".