בגלל מחירי הנדל"ן: 15% מהמהגרים עזבו את דרום תל אביב מאז 2015

האוכלוסייה הזרה בתל אביב־יפו הולכת ומצטמצמת, כך עולה מהערכות של העירייה ורשות ההגירה. על פי הנתונים, מבקשי המקלט מרוכזים בעיקר בשכונות נווה שאנן, שפירא והתקווה, אך מתברר כי גם בלי הליך הגירוש מצטמצמת בכל שנה קהילת הזרים בעיר.

אחת הסיבות לכך היא ערכי הנדל"ן באזור שהולכים ועולים.

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, ב־2015 התגוררו בתל אביב־יפו 17,433 מהגרים. ב־2016 נרשמה ירידה בשיעור של 8% בהיקף אוכלוסייה זו ל־16,086 איש, ונכון לחודש יוני 2017 עמד מספרם על 14,785, כלומר ירידה של 8% נוספים. משנת 2015 מדובר על ירידה של כ־15% במספר המהגרים בדרום העיר. הנתונים הללו אינם כוללים קטינים, המונים כ־6,400 ילדי מבקשי מקלט.

מבקשי מקלט בדרום תל אביב. עוברים לפתח תקווה צילום: דנה קופל

בעיריית תל אביב־יפו מעריכים כי אחת הסיבות המרכזיות לירידה היא ערך הנדל"ן למגורים, שעלה בעשרות אחוזים בדרום העיר בשנים האחרונות והשליך על יכולת מהגרי העבודה להמשיך לשכור דירה באזור.

בעירייה מציינים כי תהליך ההתחדשות העירונית בדרום העיר מצמצם את מספר הדירות הישנות, מגדיל את הביקושים והופך את המחיה ליקרה. עיר היעד הבולטת ביותר למהגרי עבודה ומבקשי מקלט אשר עוזבים את תל אביב־יפו היא פתח תקווה. מהעירייה נמסר כי בעיר מתגוררים מבקשי מקלט אך אין הערכות לגבי מספרם.

על אף הירידה במספר מבקשי המקלט מאיר שדה, מבעלי משרד חומי ניהול נכסים המשכיר מאות דירות למהגרי עבודה, אינו חושש לעתיד עסקיו. לדבריו, תמיד יהיו באזור מהגרי עבודה גם אם מדינת המוצא שלהם תשתנה.

לפי שדה, דירת 3 חדרים בשטח של 50 מ"ר תושכר בכ־6,000 שקל, ומחיר השכירות של דירת 4 חדרים יכול להגיע עד 9,000 שקל. הסיבה לדמי השכירות הגבוהים היא שכל מבקש מקלט משלם סכום כסף עבור מגוריו, וכשהדירות עמוסות שכר הדירה מגיע לסכומים הללו.

עם זאת, כשמדברים על פרויקטים חדשים, הדיווחים מהשטח שונים. בשכונת נוה שאנן יש כיום 16 פרויקטים מאוכלסים וכ־40 פרויקטים בשלבי תכנון. הכלל מבחינת הפרויקטים החדשים הוא פשוט: תחת כל בניין שיורד נבנה בניין חדש שיאכלס ישראלים בלבד, למעט מקרים חריגים. בכך כאמור טמון אחד ההסברים לעזיבתם של חלק מהמהגרים.

לפי אסף כהנר, מנכ"ל חטיבת השיווק בחברת Ewave Nadlan , הגבולות של נווה שאנן מוגדרים כסלמה מדרום, לבנדה ממזרח, צ'לנוב ממערב, והרכבת מצפון, אך בפועל רואים כי פלורנטין מזדחלת וחודרת לכיוון מזרח, "אפשר לכנות בזהירות את הרחובות שעד רחוב העליה כחלק מפלורנטין. כשאני מתייחס לאזור המסתננים אני מתייחס בעיקר לאזור שבין 2 התחנות, כשהרחובות "הקשים" הם הגדוד העברי, יסוד המעלה, ארלינגר. הפינה הכי "קשה" ביסוד המעלה היא פין פינת סולומון, או יסוד המעלה פינת סולומון", הוא מסביר.

לדברי כהנר, נווה שאנן מאד מתאימה ליזמות, הקרקע בה פרטית, העיריה מעודדת התחדשות עירונית, וכן יש שם לא מעט בניינים שיש להם בעלים יחיד כך שלא צריך להסתבך עם הרבה דיירים. עוד הוא אומר, כי ברמת התב"ע (תוכנית בנין עיר) של השכונה רואים כי היא לא צפופה כמו פלורנטין, היא בנויה ומתוכננת נכון, והבניינים בשכונה הם בני עד 6 קומות.

להערכתו, ההתפתחות של נווה שאנן תהיה דומה למהפך שהתרחש באזור גן החשמל "זה היה מקום יותר קשה מנווה שאנן, והיום קוראים לזה דרום רוטשילד, אני חושב שהכל יתיישר לכיוון הזה. הדוגמה הכי טובה היא השכירויות שמיישרות קו. פלורנטין תכף משווה למרכז ת"א ונווה שאנן הולכת אחריה".

עד כמה שקשה להאמין, מחירי הדירות באזור עומדים על 30-32 אלף שקל למ"ר ומשקפים את השינוי המתחולל בו, אך כהנר מספר כי הוא מכין את המשקיעים שלו גם לתרחיש שיותיר את המצב בעינו, "אני אומר להם שגם אם זה יהיה צ'יינה טאון, השוק ימשיך להיות חזק וזה שאתה יכול למצוא שם היום מסעדה הודית ואת הדים סאם הכי טוב בארץ יש בזה גם משהו רומנטי".

איציק ברוך, מבעלי חברת יובלים הבונה גם היא בדרום ת"א מעריך כי בעוד 10 שנים כמעט ולא יהיו מהגרים בדרום ת"א וזה יקרה גם מבלי התערבות ממשלתית אלא רק בתהליכים של ג'נטרפיקציה. "אנחנו בונים פרויקט ברחוב חזנוביץ, התחלנו ב-2010 כשהאזור היה מוצף במהגרים ובשנים האחרונות אנחנו מרגישים שיש הידלדלות של האוכלוסיה הזו. כל בניין ישן שנהרס גורר עזיבה של זרים ומגיעה אוכלוסיה חדשה ולכן באופן טבעי יש פחות פועלים זרים באזור, אני יודע שיש פועלים בשכונת התקווה שעברו לשם אבל בשוק עליה ותחנה מרכזית הם הולכים ומתמעטים. זה ימשיך ככה מאחר והמחיר בעליה מתמדת, גם בשכירות, ומשקיעים קונים ומשכירים לישראלים, לא משכירים להם דירות חדשות".