בלעדי לכלכליסט
גלנט מצפצף על המשפטנים: מבקש לשדרג שכרו של אביטן
הרשות להתחדשות עירונית רק הוקמה ומונה פחות מ־30 איש, אך שר השיכון מבקש להעלות לממשלה החלטה על השוואת תנאי העומד בראשה לאלה של מנכ"ל משרד. אביטן, בכיר במרכז הליכוד, מונה חרף התנגדות היועמ"ש ונציב שירות המדינה
שר הבינוי יואב גלנט מכולנו מבקש להשוות את דרגת השכר ותנאי העבודה של מקורבו חיים אביטן, המשמש כראש הרשות להתחדשות עירונית, לאלה של מנכ"ל משרד ממשלתי. זאת אף שהיחידה שבראשה עומד אביטן מונה כ־30 איש בלבד. בימים אלה מקדם גלנט הצעת ממשלה בנושא, וזו צפויה לעלות לאישור השרים בקרוב.
באגף הממונה על השכר באוצר ובמשרד המשפטים מתנגדים לבקשה, שכן לטענתם מדובר בגוף חדש וקטן שאינו מצדיק מנהל ברמת שכר כזו.
- למרות הסתייגות היועמ"ש: אושר מינוי חיים אביטן לראש הרשות להתחדשות עירונית
- מינוי חיים אביטן: כשיר אבל מסריח
- מנדלבליט נגד המועמד של גלנט: "חשש מפגיעה באמון הציבור"
כיום אביטן משתכר כמשנה למנכ"ל. השכר החודשי בדרגה זו הוא 32 אלף שקל, לעומת שכר של מנכ"ל במשרד ממשלתי, שעומד על כ־40 אלף שקל. אבל שינוי הסטטוס יאפשר לאביטן לשכור נהג אישי, לשדרג את הרכב, לאייש משרות אמון בלשכה ובהן עוזר נוסף וליהנות מתנאי פרישה משופרים כולל תקופת צינון בשכר.
תפקידה של הרשות להתחדשות עירונית לסייע בקידום פרויקטים בתחום. התקציב השנתי שלה הוא כ־30 מיליון שקל, ובנוסף 80 מיליון בהרשאה להתחייבות, והיא כוללת 30 משרות. לשם השוואה, תקציב מינהל התכנון שפועל כיחידת סמך של משרד האוצר, ואשר העומדת בראשו דלית זילבר, משתכרת כמשנה למנכ"ל גם היא, חולש על תקציב גדול פי עשרה: 290 מיליון שקל ועוד 306 מיליון בהרשאה להתחייבות. מספר התקנים במינהל התכנון גדול פי 11, ועומד על כ־330 איש.
החוק שמתוקפו הוקמה הרשות נחקק באוגוסט 2016 . כבר בעת החקיקה ניהל גלנט מאבק עיקש על מנת שמינוי מנהל הרשות יהיה אישי שלו. מנגד, בנציבות שירות המדינה, במשרד המשפטים וכן חלק ניכר מחברי הכנסת דרשו כי המנהל ייבחר במכרז או לכל הפחות על ידי ועדת איתור. לטענת הנציבות ומשרד המשפטים, מינוי בפטור ממכרז מתאפשר על פי חוק רק במספר מצומצם של משרות אמון, בהם מנכ"לי משרדים או ראשי זרועות הביטחון. התעקשותו של גלנט הובילה לפשרה, שלפיה מינוי ראש הרשות הראשון יהיה אישי של השר, ואילו הבאים ייבחרו במכרז.
באפריל 2017 חשף גלנט כי אביטן, ראש עיריית חדרה לשעבר, הוא מועמדו לתפקיד, אף שהוא חסר רקע מיוחד בתחום. ההערכות היו כי הסיבה היתה כוחו הרב של אביטן במרכז הליכוד, המפלגה שאליה על פי הערכות מתכוון גלנט לעבור לקראת הבחירות הבאות. למרות שורה של התנגדויות, בהן של היועמ"ש, בגלל שתי חקירות פליליות שנפתחו נגד אביטן ולא הובילו לכתב אישום וכן דו"ח מבקר חמור על התנהלותו כראש עיריית חדרה, הממשלה אישרה את מינויו באוקטובר 2017.
בחודשים האחרונים גלנט מבקש למנות עוד שני מקורבים למשרות בכירות במשרדו: את יוסי חדד, שבתקופת הבחירות היה איש הקשר של כולנו במגזר הערבי, לתפקיד מנהל מירקם ותיק. בעקבות חשיפת "כלכליסט", למרות מאמציו של גלנט, ועדת איתור שנערכה לפני כחודש קבעה כי חדד אינו מתאים, ובלחץ משרד הבינוי החליטה לא לבחור אף אחד מהמועמדים האחרים. בהתאם לנהלים פורסם לאחרונה מכרז הפתוח גם למועמדים שאינם עובדי מדינה. במקביל, סיגלית גבאי, שהגיעה למשרד במחצית 2015 יחד עם גלנט, מונתה כממלאת מקום לסמנכ"ל משאבי אנוש שפרש לגמלאות, מתוך כוונה להפוך את מינויה לקבוע.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: ״בשל חשיבותה המכרעת של הרשות חיוני כי העומד בראשה יהיה במעמד מנכ״ל, בעיקר על מנת שפעילותה תניב את הפירות הרצויים. עניין זה מטופל מול הגורמים הרלבנטיים ובהתאם להוראות החוק״.