בלעדי לכלכליסט
רוכבת על הטרנד: עיריית ת"א מקימה חללי עבודה
חברת אתרים, שבבעלות העירייה, מתכוונת לפתוח שלושה חללים משותפים בשטח של 1,500 מ"ר בנמל ת”א. מהלך דומה נבחן במתחם התחנה ובנמל יפו
חברת אתרים, שבבעלות עיריית תל אביב, מקדמת הקמת חללי עבודה משותפים בנמל תל אביב ובוחנת הקמת חללים נוספים במתחם התחנה ובנמל יפו, כך נודע ל"כלכליסט". בכוונת העירייה לפתוח חללים בשלושה מבנים, בשטח כולל של כ־1,500 מ"ר, כשלפחות אחד מהם צפוי להיפתח עד סוף השנה. דן מנשה, מנכ”ל נמל תל אביב יריד המזרח, מאשר כי קיבל אישור לשווק אזורים שאינם קו ראשון למים כמתחמי עבודה או כמתחמים לתעסוקה יצירתית.
לעירייה יש ניסיון קודם בהפעלת מתחמים שניתן להגדיר כחללי עבודה משותפים: חלל עבודה ברחוב מזא”ה 9, שפונה בעיקר למיזמים חברתיים, וחלל נוסף בשם הספריה, שנועד לקדם את קהילת היזמים הטכנולוגיים בתל אביב. אלא שבנמל מטרת העירייה היא עסקית, ופחות חברתית, כלומר היא מתכוונת להרוויח מזה וגם להפיח חיים באזור.
- WeWork ביטלה את גיוס החוב בארץ
- ענקית חללי העבודה rent24 מגיעה לארץ
- נתיב לקופה הציבורית: ת"א מכניסה 10.5 מיליון שקל בחודש מקנסות נת"צ
בשלב זה מתלבטים בעירייה בנוגע לדרך הפעולה. אפשרות אחת היא להקים ולהפעיל את חללי העבודה, אופציה שפחות אוהבים בעירייה מכיוון שיש בה סיכון יזמי גבוה; והאפשרות השנייה היא להוציא מכרז שיפנה ליזמים שישכרו את המתחם מהעירייה ויפעילו אותו.
בשנים האחרונות צמח והשתכלל במהירות תחום חללי העבודה. בעוד בעבר נתפס התחום כענף נדל"ן להשכרת שטחי משרדים, כיום רוב חללי העבודה מפתחים קהילות ומעניקים שירותים כגון חיבור בין יזמים, מנטורים אישיים, הרצאות ופעילויות שמספקות לחברים ערך מוסף ומקרבות בין חברי הקהילה. כלומר מדובר בתחום שהוא חדש לאנשי העירייה ומחלקת הנכסים שלה.
עיריית תל אביב החליטה להצטרף למגמה המתפשטת של הקמת חללי עבודה בעיר, שעד כה נפתחו בה כ־70 חללים כאלה. כמעט כל מגדל משרדים חדש בעיר כולל חלל עבודה. כמו העירייה, גם יזמי הנדל"ן של המגדלים בוחנים בימים אלה כניסה לשוק כדי ליהנות בעצמם מכל מחזורי הרווח, במקום להשכיר ליזם חיצוני שישכיר הלאה לשוכרי משנה.
מדובר בשינוי תפיסתי של העירייה, שנטתה עד כה לפתוח בנמל תל אביב כמה שיותר מסעדות, אזורי מסחר ומוקדי בילוי. בעירייה הבינו כי יש כאן הזדמנות להרוויח פעמיים, גם כלכלית כיזמים וגם כעיר. חללי העבודה מושכים לעיר סטארט־אפיסטים צעירים ובעלי מקצועות חופשיים, וגם מסייעים לעירייה לממש את המטרה שהיא חרתה על דגלה של עירוב שימושים. מתחמים שלמים כמו מידטאון, השוק הסיטונאי, שרונה, לה גרדיה וחסן ערפה נבנים לפי המודל של עירוב שימושים, ואין סיבה כי במקום כמו נמל תל אביב, שמתאפיין במסחר ובילוי, לא יתווסף הממד התעסוקתי. מהלך כזה הוא גם אינטרס של בעלי העסקים והמסעדות שמתרוקנים באמצע השבוע ממבקרים.
חברת אתרים אחראית על כל הנכסים שיש בהם בעלות עירונית לאורך החוף: היריד המזרחי ונמל תל אביב, נמל יפו ויפו העתיקה, מתחם התחנה והמרינה. מנכ"ל החברה הוא עו"ד ירון קליין ויו"ר החברה הוא סגן ראש העיר אסף זמיר. ב־2014 מכרה המדינה את החברות שהיו שותפות לה ולעיריית תל אביב, לרבות אוצר מפעלי ים, המנהלת את נמל תל אביב, חברת אתרים המנהלת את הטיילת, המרינה וחלקים נוספים של קו החוף והחברה לפיתוח יפו העתיקה, המנהלת את החופים בשטחה של יפו. מדובר בשלוש חברות שהיו עד כה בשליטה משותפת של העירייה ומשרד התחבורה או של העירייה ומשרד התיירות.