בלעדי לכלכליסט
מחקר: דירה ירוקה חוסכת 22% מהוצאות החשמל
המשרד להגנת הסביבה מצא שלצד צמצום ההוצאה על אנרגיה, בנייה ירוקה חוסכת מיליונים במניעת נזק סביבתי. יישומה במחיר למשתכן היה חוסך 3 מיליארד שקל
דירה שנבנתה בבנייה ירוקה תחסוך לבעליה 22% בממוצע מהוצאות האנרגיה, ותחסוך למשק כ־600 שקל לדירה בשנה על ידי מניעת נזקים סביבתיים - כך עולה ממחקר חדש של המשרד להגנת הסביבה, הראשון שנעשה עד כה בנוגע לאפקטיביות התקן הירוק, ואשר מתפרסם לראשונה ב"כלכליסט".
קראו עוד בכלכליסט:
- כמו במקררים: דירות בהרצליה יקבלו דירוג אנרגטי
- התאחדות הקבלנים לכחלון: אם יותר דירות יימכרו בשוק החופשי, נשלב בנייה ירוקה
- המשרד להגנת הסביבה מגבש תקן פשוט לבנייה ירוקה
בחינת הנתונים הללו חיונית על רקע העלייה הניכרת בהיקפי הבנייה הירוקה בישראל. בשנים האחרונות אומץ התקן לבנייה ירוקה על ידי גופים שונים, ובהן רשויות מקומיות וחברות נדל"ן, ונכון לאפריל 2018, קיימים בארץ 350 בניינים, בני 10.5 אלף דירות, שהוכרו כמבנים העומדים בתקן הבנייה הירוקה. אחד מסעיפי התקן הוא ניצול מיטבי של אנרגיית שמש ורוח על ידי הצבת דודי שמש, שימוש בחומרים מבודדים ומיקום מושכל של חלונות.
מניתוח הממצאים עלה כי למשקי בית בבניינים ירוקים חשבונות חשמל הנמוכים בכ־22% מאלו של משקי בית בבנייה סטנדרטית, וזאת בכל עונות השנה. בעונות המעבר ובחורף פערי צריכת החשמל החודשית מגיעים לכ־25%, ובעונת הקיץ מגיע הפער לכ־20%. במונחים של חיסכון בחשמל, מדובר בכ־1,300 קוט"ש (קילוואט שעה) למשק בית בשנה, שהם כ־950 שקל בשנה. רן אברהם, מנהל תחום בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, מסביר את ההבדלים המובהקים בצריכת החשמל בין משקי בית בבנייה ירוקה לכאלה בבנייה סטנדרטית: "לדירות בבנייה ירוקה יש דודי שמש, והן גם מבודדות ומאוקלמות פסיבית עם הצללות ומרפסות".
במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי לבנייה ירוקה השפעה סביבתית וכלכלית מיטיבה גם ברמה הלאומית: היא תורמת להפחתת פליטה של גזי חממה, לצמצום זיהום אוויר, להפחתת תחלואה, ואף מסייעת להפחית הוצאות על בניית תחנות כוח חדשות והרחבת מערכות הולכת החשמל.
פורום ה־15 חתם על ירוק
המחקר כלל סקר פיזי ב־12 ערים ברחבי הארץ, כאשר בכל עיר נדגם צמד בניינים: בניין אחד בבנייה סטנדרטית ובניין נוסף בבנייה ירוקה. זוגות המבנים שנבחרו היו מאותו אזור סטטיסטי, ללא הבדלים סוציו־אקונומיים שעלולים להשפיע על צריכת החשמל. בכל בניין נדגמו כחמש דירות, ובסך הכל נדגמו 111 דירות במחקר כולו. נסקרו חשבונות החשמל של כל הדירות, והדיירים נדרשו להשיב על 30 שאלות בנוגע לתכונותיה הפיזיות של הדירה, מפרט מוצרי החשמל, מאפייני הדיירים, עמדות הדיירים בשאלות סביבתיות ומידת השימוש בחשמל.
תקן הבנייה הירוקה אינו מחייב, אך בשנים האחרונות גופים רבים, ובהם חברות בנייה פרטיות כמו שיכון ובינוי וחנן מור, אימצו אותו באופן וולונטרי. גם ערים מסוימות אימצו את התקן וחייבו בנייה ירוקה כחלק ממדיניות התכנון העירונית, אך המהלך המשמעותי ביותר הוא חתימה של פורום ה־15, ארגון הגג של הערים העצמאיות, על אמנה המחייבת קידום בנייה ירוקה. ביוני 2013 החליטו בפורום לאמץ את התקן הישראלי לבנייה ירוקה כמדיניות עירונית, גם אם בשלב ראשון הוא חל רק על חלק מהמבנים, ואלה אינם כוללים צמודי קרקע. התוצאות של אימוץ התקן על ערי הפורום ניכרות בבירור בשטח. מתוך 434 התוכניות שמחייבות בנייה ירוקה, 373 (87%) אושרו בערי הפורום. 73% מהדירות המתוכננות בהן כיום הן "ירוקות", ואילו בערים אחרות רק 12% ירוקות.
רן אברהם, מנהל תחום בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה צילום: אפי שמח למרות היתרונות של התקן הירוק, שר האוצר משה כחלון העדיף להתעלם ממנו בתוכנית מחיר למשתכן, המקדמת בניית מאות אלפי דירות. להערכת המשרד להגנת הסביבה, בנייה ירוקה במחיר למשתכן היתה חוסכת למשק 3 מיליארד שקל עד שנת 2030. אלא שכחלון בחר לא לחייב את התקן הזה כדי לצמצם את עלויות הבנייה ולהגדיל את ההנחה לזכאי התוכנית. "התוכנית לא היתה צריכה להיות בסתירה לבנייה הירוקה", אומר אברהם. "לא היתה בעיה להגדיר בנייה ירוקה כחלק מהמפרט שנקבע על ידי משרד השיכון. במשרד האוצר לא שמעו לעצתנו. אני חושב שעמד לנגדם נושא המהירות, הפישוט של העניין".
לדבריו, בניגוד לסברה הרווחת, בנייה ירוקה אינה מייקרת משמעותית את הפרויקטים: "יש בידנו מחקר שמוכיח כי בנייה ירוקה, גם אם היא מייקרת זה בסדר גודל של חצי אחוז עד אחוז, כ־5,000 שקל לדירה, וזה שולי. נכון שבנייה ירוקה מגיעה עם תכנון יותר טוב ומוקפד, והיא מחייבת החלטות אחרות מצד הקבלן. הצענו מודלים של הטמעת בנייה ירוקה במחיר למשתכן גם כסוג של בונוס ליזם, אך האוצר רצה משהו פשוט ולא מסובך. עם זאת, בערים שמחייבות בנייה ירוקה גם מחיר למשתכן יאמץ את התקן".
האתגר: להגיע לפריפריה
עם זאת, מבט לעתיד נותן סיבה לאופטימיות. דו"ח שערך לאחרונה המשרד להגנת הסביבה בחן כ־1,240 תוכניות שקיבלו תוקף בשנים 2017-2014 ב־25 ערים, ומצא כי 35% מהן חייבו בנייה ירוקה. מתוך 170 אלף דירות כ־60% הן בבנייה ירוקה. "אם כל ה־104 אלף שמתוכננות לבנייה ירוקה ייבנו בחמש השנים הקרובות מדובר בחיסכון של 1.4 מיליארד שקל במצטבר עד 2030", אומר אברהם. "האתגר הוא להביא את הבנייה הירוקה לפריפריה ולשכבות החלשות יותר, שמוציאות חלק יחסי גבוה יותר על חשמל, ולכן היא מיטיבה איתם יותר".
ממשרד השיכון נמסר: "תקן בנייה ירוקה אינו מדיניות של מחיר למשתכן. עם זאת, אלמנטים מסוימים של בנייה ירוקה אכן קיימים במפרט, כגון שימוש בצבעים הנושאים תו תקן ירוק, חובת התקנת תריסים חשמליים, התקנת חלונות מזוגגים, התקנת טיימר לדוד החשמלי ויחידת ניטור לצריכת חשמל בבית".
