תושב חוץ קנה דירה בת"א אך המשיך לגור בצרפת; ביהמ"ש: אינו זכאי להנחה במס רכישה

בית המשפט המחוזי פסק בשבוע שעבר בערער נגד אדם המוגדר עולה וחדש וביקש מתוקף זאת לקבל הנחה על מס הרכישה על דירה שרכש, זאת מאחר ובפועל אותו אדם ומשפחתו נותרו להתגורר בצרפת.

השאלה שעלתה היא האם על מנת לזכות בהטבה במס רכישה הניתנה לעולה חדש חייב העולה החדש להתגורר בפועל בדירת המגורים הנרכשת או שכוונתו להתגורר בה בעת הרכישה מספיקה. ומה משך המגורים הנדרש בדירה כדי להכיר בכך שהוא באמת מתגורר בה.

סביר להניח כי כעת בזכות הפסיקה לטובת רשות המסים, זו תראה בכך רוח גבית ותחפש מקרים דומים בהם עולים חדשים דיווחו על שיעורי מס נמוכים למרות שבפועל הם אינם מתגוררים בארץ.

בסוף ינואר 2015 רכש האזרח הצרפתי דירה ברחוב נס ציונה בתל אביב ב-7.4 מיליון שקל (כאשר כבר ישנה דירה ברשותו ברחוב שבזי בעיר אותה רכש ב-2008 והעביר ב-2014 לאמו ללא תשלום).

בסוף אפריל 2015 קיבל אותו אדם מעמד של עולה חדש אולם הוא אינו מכחיש היום כי בפועל הוא ומשפחתו לא עלו לישראל אלא נותרו להתגורר בצרפת. הדירה ברחוב נס ציונה משמשת אותה כאשר הם מגיעים לארץ ובשאר הזמן עומדת ריקה. על פי פסק הדין המשפחה שהתה בישראל (ובדירה) 80 יום ב-2015, 65 ב-2016 ו-40 יום ב-2017.

אותו צרפתי ביקש לקבל את ההנחה הניתנת לעולים חדשים לפיה עד לסכום של 1.7 מיליון שקל משולם מס רכישה על 0.5% ומעל - 5% (במקום שיעור מס שעמד אז על 5%-7%). אולם ברשות המסים התנגדו ודרשו מס מלא, כאשר הפער בין תשלום מס הרכישה עם ההטבה לבין זה בלי ההטבה מוערך בכ-200 אלף שקל.

חוף תל אביב (ארכיון) צילום: avnernagar/Pixabay

"תמיד העניקו את ההטבה בלי לבדוק"

האיש ערער וטען כי כל משרדי מיסוי מקרקעין העניקו מאז ומתמיד את ההטבה לעולים חדשים בלי לבדוק מתי ולמשך כמה זמן הם מתגוררים בדירה ועורך דינו, יואל בורשטיים, אף טען כי הוא מייצג עולים חדשים כבר 30 שנה ומעולם לא נדרש על ידי רשות המסים לעמוד בדרישה של תושבות או מגורי קבע כדי לקבל את ההטבה של העולים החדשים.

מנגד טען מנהל מיסוי מקרקעין ת"א באמצעות עו"ד לירון ארצי מפרקליטות מחוז תל אביב כי אותו אדם לא רק שאינו מתגורר דרך קבע בדירה אלא גם אינו יודע להגיד מתי בכוונתו להתגורר בה. לטענת הרשות פסיקות בית המשפט בעבר בחנו את המונח "מגורים לפי - אופי השימוש, אינטנסיביות השימוש, אורכה של תקופת השימוש ותדירות השימוש. ו-60 יום בשנה אינם עומדים באותם קריטריונים.

בסופו של דבר ועדת הערר שבחנה את הנושא בבית המשפט המחוזי בת"א קבעה פה אחד, כי יש לדחות את הערעור של העולה הצרפתי, ולחייבו בהוצאות משפטיות של 20 אלף שקל. השופטת ירדנה סרוסי יו"ר ועדת הערר ציינה כי המערער אף לא עמד בדרישה כי הדירה תשמש דרך קבע למגוריו מה שמצדיק את עמדת רשות המסים.

לדברי עו"ד שגיב רון, שותף במשרד בנימיני ושות' המתמחה במיסוי מקרקעין, "פסק הדין ירתיע, להערכתנו, עולים חדשים לרכוש דירת מגורים בישראל בראשית עלייתם לישראל, ולמעשה במקום לעודד עלייה הוא רק יגרום להפך. פסק הדין יוצר מצב אבסורדי ולמעשה מצמצם את תקופת ההטבה, כך שעולה שרכש דירה בישראל עם עלייתו והחל להתגורר בה בדרך קבע (לתקופה של למעלה מ- 180 ימים בשנה) רק לאחר חלוף למעלה מ- 4 שנים לא יהיה זכאי להטבת המס המוענקת לעולה חדש, וזאת מכיוון שחלפו למעלה מ- 4 שנים ממועד הוצאת שומת מס הרכישה בגין רכישת הדירה בישראל כך שאי אפשר לתקנה עוד. בפועל, פסק הדין משנה את הוראות התקנה ומצמצם את תקופת ההטבה ל- 4 שנים ממועד רכישת הדירה בלבד".