הכנסת אישרה את חוק שדה דב: מאפשר לבחון שוב את מועד הפינוי
עפ"י החוק, שר הביטחון יוכל לבחון פעם נוספת את מועד הפינוי הקבוע בהחלטתו, תוך התייעצות בגורמי המקצוע הרלוונטיים. ראש עיריית אילת התלונן קודם לכן כי האוצר ורמ"י מונעים תקציבים לאילת בשל התנגדותו לפינוי שדה דב
הכנסת אישרה לפני שעה קלה (ג') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית שדה דב, המאפשרת לשר הביטחון לבחון שוב את עמדתו לגבי מועד פינוי השדה, המתוכנן לחודש יולי הקרוב. כיום מחזיק ראש הממשלה בנימין נתניהו גם בתפקיד שר הביטחון.
- הכנסת מגייסת את המצב הבטחוני לדחיית פינוי שדה דב - נתניהו יבחן מחדש את מועד הפינוי
- סאגת שדה דב: בוטלה פגישתם של נתניהו וראש עיריית אילת
- מה נסגר עם שדה דב: הבחירות מגדילות את הסיכוי לפינוי שדה התעופה
הצעת החוק המקורית קבעה כי פינוי שדה התעופה האזרחי והצבאי יהיו יחדיו, בהמשך אחר הודעת שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן כי מועד הפינוי הסופי של חלקו הצבאי של השדה הוא ה-1 ביולי 2019. אולם בסעיף חדש, שהתווסף להצעת החוק בדיון שהתקיים שלשום בוועדת הפנים בראשות ח"כ יואב קיש, נקבע כי שר הביטחון יוכל לבחון פעם נוספת את מועד הפינוי הקבוע בהחלטתו, תוך התייעצות בגורמי המקצוע הרלוונטיים.
"שר הביטחון יבחן את הודעתו הקודמת, ויתייעץ עם הגורמים במשרדו וגורמים מקצועיים רלבנטיים – היועץ המשפטי לממשלה והממונה על התקציבים. אם מצא לאחר ההתייעצות כי יש לשנות את הודעתו, יודיע על כך".
מדובר בניצחון לראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי, המוביל את המאבק למניעת פינוי השדה. לוי, חבר מרכז ליכוד מקושר, הצליח להשיג תמיכה של ח"כים, שקידמו את השינוי בהצעת החוק.
"האוצר ורמ"י מונעים תקציבים לאילת בשל התנגדותי לפינוי שדה דב"
קודם לכן שיגר הלוי מכתב לשר האוצר משה כחלון ובו ביקש את התערבותו נגד פגיעה הנגרמת לטענתו לעיר, בעקבות המאבק שהוא מנהל. במכתב שהגיע לידי "כלכליסט" נטען, כי בכירים באוצר וברשות מקרקעי ישראל, מונעים העברת תקציבים לעיר בעקבות המאבק. "אבקש את התערבותך הדחופה בעצירת הפגיעה בעיר אילת ובתושביה, פגיעה הנובעת מהמאבק הצודק והלגיטימי של הנהלת עיריית אילת בנושא שדה דב", כתב הלוי לכחלון.
לטענתו, לפני מספר חודשים איים גורם בכיר באוצר כי הסכם הגג שנחתם לעיר, יוכל להתקדם רק אם יחדלו מהמאבק בנוגע לשדה דב. "לאורך החודשים האחרונים נשמעו 'אמירות שקטות' מגורמים אוצריים שונים ומבכירים במינהל מקרקעי ישראל (כך במקור, ב"פ) המרמזות על אי נחת ממאבקנו הלגיטימי בנושא שדה דב. לאחרונה הקולות השקטים הפכו להיות קולות ברורים, צורמים ולטעמי לא לגיטימיים, המזהירים אותנו שמאבקינו בנושא שדה דב לא יאפשר לקדם תחומים שונים בפיתוח העיר, כולל נושאים בתחומי תיירות שכבר סוכמו ואושרו", כתב הלוי.
שדה דב צילום: עמית שעל
בהמשך מצוין כי "בימים האחרונים בדיונים הרבים המתקיימים בנושאי העיר אילת (כולל הסיכום איתך למימון תוספתי לטובת פינוי השדה באילת), הצוותים האוצריים ובכירים המינהל בוחרים להתעלם מהסיכומים, תוך אמירת בררות שהעיכוב לאישורים נובע בתוצאה מהמאבק שלנו בנושא שדה דב. כל זאת מצטרף להקפאת התוכנית האסטרטגית לנושאים נוספים המעכבים את פיתוח העיר אילת ואת שיפור איכות חיי תושבי העיר. לאור האמור אבקש את התערבותך הדחופה בעצירת התופעה החמורה הזו".
בשבוע שעבר אמור היה ראש העיר אילת להפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, במטרה לדון בדחיית מועד הפסקת הטיסות, אלא שלאחר הפרסום ב"כלכליסט" על הפגישה המתוכננת, הודיעה לשכת רה"מ להלוי על דחייתה.
קואליציית מתנגדי פינוי שדה התעופה, המובלת על ידי ראש עיריית אילת וחברת התעופה ארקיע שבבעלות משפחת נקש, כבר הצליחה בעבר להביא לדחיות במועד פינוי השדה והעברת פעילותו לטרמינל 1 בנתב"ג. לאחר שורה של דחיות, נקבע מועד הפינוי לקיץ הקרוב, אולם לאחרונה החלו שוב קואליציית המתנגדים בקמפיין תקשורתי.
גם חולדאי נגד העתקת השדה
הפגישה שבוטלה עוררה את זעמם של המנהלים המיוחדים מטעם בית המשפט לניהול שטח שדה דב, אשר מייצגים אלפי בעלי קרקע פרטיים. במכתב ששלחו היום ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדנבליט, ולמשנה ליועמ"ש, ארז קמיניץ, הם מביעים חשש כי מדובר בניסיון לנצל את תקופת הבחירות כדי לשנות את מועד הפסקת הטיסות. "על סמך מידע שהובא לידיעתנו, ובידיעת הלחצים שמפעילים גורמים שונים לשינוי החלטות ראש הממשלה ושר הביטחון בדבר פינוי שדה דב והפסקת הטיסות הצבאיות והאזרחיות בו ב-1 ביולי 2019, מסתמן חשש כבד לניצול תקופת הבחירות, לניסיון לגרום לדחיית מועד זה", נכתב בפנייה.
שדה דב כולל שדה תעופה צבאי ואזרחי בשטח של כ-800 דונם. כ-70% מהשטח נמצאים בבעלות אלפי בעלי קרקע פרטיים, והיתר הן קרקעות מדינה. בשנות ה-70 נמסר ניהול השטח למנהלים שמונו מטעם בית המשפט. בשנת 2007 נחתמו הסכמים, שקיבלו תוקף של פסק דין, במסגרתם המדינה התחייבה לפנות את השטח ולמקסם בו את זכויות הבניה, תמורת ויתור בעלי הקרקע על מחצית מזכויותיהם לטובת המדינה.
מאז 2011 עבדו רמ"י, עיריית תל אביב והמנהלים מטעם בית המשפט על תוכנית לבניית 18,500 יחידות דיור בשטח שיתפנה, שכ-30% מהן מיועדים למחוסרי דיור. התוכנית נמצאת בשלבי האישור האחרונים.
קולאיציית מתנגדי העתקת השדה כוללת גם את ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שהצטרף למתנגדים בסוף 2015 ואף הפתיע עם תוכנית חלופית הכוללת את צמצום שטח השדה לכ-550 דונם ובניית כ-3,000 דירות בחלק ששייך לבעלי קרקעות פרטיים. עמדתו מנוגדת לעמדה שהובילה העירייה עד כה, כמו גם לזו של מהנדס העיר, עודד גבולי. יש לציין כי במינהל התכנון אומרים כי התוכנית של רמ"י על סף אישור וכי אין היתכנות אמתית לתוכנית של חולדאי.
משרד האוצר מסר בתגובה: "המשרד מחויב באופן מלא להסכם הגג לפיתוחה של העיר אילת. התנהלות משרד האוצר מול עיריית אילת, כמו עם כל הרשויות המקומיות, הינה מקצועית ועניינית במטרה להביא לחיזוקה, לביסוס איתנותה ולפיתוחה הכלכלית".
תגובת רמ"י טרם התקבלה.
