ביהמ"ש: המדינה מובילה לכשלי בטיחות במנופים

מותם של ארבעת פועלי הבניין מקריסת המנוף ביבנה בחודש שעבר העלה מחדש לסדר היום את ההפקרות בתחום. הכרעת דין שניתנה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מצביעה על המדינה כאחראית הראשית למחדלי הבטיחות בתחום. הפסיקה ניתנה בעקבות כתב אישום שהוגש נגד חברת בנייה שהעסיקה מפעיל מנוף שלא כדין לכאורה, וכללה ביקורת חריפה דווקא על המדינה, עד כדי האשמתה בעידוד כשלי בטיחות וסיכון חיי אדם. על פי הכרעת דינה של השופטת יפית זלמנוביץ גיסין, גישת המדינה מאופיינת ב"ראיית הרישיון כחזות הכל, תחת קבלת שירותים ממי שהוכשר לכך היא סכנה לחיי אדם". בעקבות זאת זוכו חברת הבנייה י. ינקוביץ ובעליה.

מפגינים באתר שבו ארבעה פועלים נהרגו מקריסת מנוף. "לחברות כוח האדם אין כל פיקוח אפקטיבי על מקצועיות המנופאי" צילום: ענר גרין

כתב האישום שהגישה המדינה ייחס לחברה עבירה של קבלת שירותי כוח אדם ותפעול מנוף מאיש מקצוע בשם דני אייזנמן, שלא החזיק ברישיון של קבלן כוח אדם. הנאשמים, שיוצגו על ידי עו"ד קליה קליין, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, טענו כי התקשרו עם אייזנמן, המעניק שירותי מנוף — לא עם חברת כוח אדם, אף שזו האפשרות הזולה יותר, מדאגה עליונה לבטיחות בעת הפעלת המנוף באתר הבנייה.

במהלך הדיונים הוכיחה החברה כי אייזנמן הוא איש מקצוע עתיר ניסיון, שנכח בעצמו בשטח ברוב שעות העבודה, הדגים כיצד יש לבצעה, רכש ציוד בטיחות, פיקח על אופן הרכבת המנוף ועשה עוד פעולות להגברת הבטיחות. כלומר אף שהחברה עשתה מאמץ מיוחד להגביר את הבטיחות, היא מצאה את עצמה נאשמת בפלילים.

"מהדברים שנשמעו עולה תמונה מדאיגה לפיה... הדבר היחיד (כמעט) שנבדק על ידי מנהל הפרויקט טרם התקשרות עם גורם זה או אחר שצריך לספק לאתר הבנייה שירותי מנופאות הוא קיומו של רישיון לנהל חברת כוח אדם", כתבה השופטת בהכרעת דינה שהדליקה אורות אדומים בנוגע לנוהג הלקוי בענף הבנייה. "לא תקין מצב דברים בו אין כל חשיבות לוותק בתחום, למקצוענות, למוניטין של המנופאי או מי שמעסיק אותו, ליכולת לקבל מענה מקצועי לבעיות שמתעוררות בשטח".

השופטת גם מתחה ביקורת חריפה על המדינה שדוחפת את הענף להיעזר בחברות כוח אדם, בעוד השיקול הבטיחותי והמקצועי נדחק הצדה. בעניין זה טענו הנאשמים: "מצב דברים בו יורשעו הנאשמים ויקבע כי שירותי הנפה צריכים להינתן רק על ידי חברות כוח אדם יגרום להצבת עשרות עובדים לא מיומנים באתרים השונים, ובכך ייפתח פתח לרשלנות ולהתנהלות קלוקלת שאחריתם לקיחת סיכונים והתנהגות בלתי זהירה, כמו גם עלייה במספר תאונות העבודה".

בהכרעת הדין קבעה השופטת כי מהעדויות שנשמעו בפניה עולה שבעוד אייזנמן סיפק לנאשמת "מעטפת" ברמה גבוהה, שמצמצמת את טווח הטעות ואת החשש מפני מפגעי בטיחות שיכולים לעלות בחיי אדם, חברות כוח אדם רק מציבות עובדים באתרי הבנייה ו"אין להן כל פיקוח אפקטיבי על הקורה באתרים ועל המקצועיות של המנופאי, אין כל קביעות בזהות המנופאים, ואין לגורמים בשטח כל יכולת להיוועץ בחברת כוח האדם כאשר עולות שאלות מורכבות הקשורות לתחום המנופאות".

השופטת גם ביקרה את המצב הקיים שלפיו במקום שחברות בנייה יוודאו כי הן שוכרות את שירותי המנופאות הטובים, המקצועיים והבטיחותיים ביותר, הן נאלצות להתמקד בשאלה אם לחברה שהן שוכרות יש רישיון לנהל כוח אדם.

בעקבות הפרצות שהתגלו בנושא משרד העבודה מקדם כעת תקנות חדשות. האחת תיכנס לתוקף ב־7 ביולי, ולפיה קבלן כוח אדם של מנופאים יהיה חייב בהיתר מיוחד מזרוע העבודה של המשרד; חברות כוח אדם שאינן ייעודיות להעסקת מנופאים לא יורשו עוד לעסוק בנושא זה; חברות כוח האדם יחויבו בהיתר מיוחד ממינהל הבטיחות; וקבלן יורשה להעסיק מנופאים באופן ישיר תוך עמידה בדרישות הבטיחות החלות עליו. תקנה שתיכנס לתוקף ב־15 ביוני תחייב מנופאים להזדהות באתר הבנייה עם רישיון נהיגה או רישיון הפעלה קשיח כדי להתמודד עם תופעת הזיופים בתחום.