בבית שמש משוכנעים: שכונת נווה שמיר תהיה חרדית

בזמן שמשרד המשפטים ומשרד השיכון בוחנים מהלך שיאפשר להחליף בין רוכשים חרדים שקנו דירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן ברמת בית שמש ה', הקרויה נווה שמיר, לבין חילונים שרכשו דירות בשכונה רמת בית שמש ד', כפי שפורסם לראשונה ב“כלכליסט”. מפיצה בימים אלה קבוצה של זוכים חרדים אשר התגבשו תחת השם “קבוצת הזוכים רמה ה’ - "נווה שמיר" טענות על פיהן מספר החרדים שזכו במכרזי מחיר למשתכן בשכונה זו גבוה יותר מכפי שהעריכו תחילה. היות ששמות הזוכים לא מתפרסמים, ההערכות של חברי הקבוצה מסתמכות בעיקר על מספרי טלפון של זוכים בעלי קידומת של הטלפון הנייד הכשר.

הקבוצה מנסה ככל הנראה להשפיע על הרשויות ואולי גם על רוכשים חילונים ולנסות לשכנע כי התושבים הזוכים הם אלה שיקבעו את צביון השכונה - ולא העירייה.

לכך מצטרף גם מכתבו של הרב נתן קופשיץ, תושב בית שמש אשר קורא לחרדים להמשיך ולרכוש דירות בשכונה - בניגוד להסכמים הקואליציונים - ואף מציע לסייע להם בהכוונה ובהתארגנות.

עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש צילום: מארק ניימן

“השתלטות על השכונה”

גם בצד השני גוברים הקולות הלוחמניים. גדי דמרי, תושב העיר, המגדיר עצמו כפעיל מצד הציבור החילוני, המסורתי והדתי לאומי סבור כי מדובר במהלך מתוכנן שמהותו השתלטות על השכונה, בניגוד להסכמים. הוא אומר כי בינתיים הוא מבקש לאפשר לראשת העיר עליזה בלוך לפעול בנושא “אבל אני מודאג". הבעיה העיקרית לדבריו אינה בדירות עצמן שנרכשו אלא במוסדות הציבור שייבנו לצדן. "אלה כוחות שוק ואי אפשר להגיד לאדם לא לרכוש נכס. הבעיה היא שהם מגיעים ואז דורשים מוסדות ציבור משלהם כי הם במחסור. בעבר למשל, היה מקרה שהחרדים רצו לבנות בית כנסת מעל גני ילדים. עלינו על הנושא והתקבלה הסכמה לפיה עד סוף הקדנציה של ראש העיר הקודם, משה אבוטבול, לא יניידו מוסדות ציבור כלליים לטובת החרדים".

בית שמש (ארכיון) צילום: עמית שאבי

“כמו לזכות בפיס”

על הטענה כי זה מהלך מתוכנן, חולק העסקן החרדי איציק רבר. לדבריו, החרדים משוועים לדירות וניגשו למכרזים בבית שמש, בדיוק כפי שניגשו גם בשכונות אחרות ברחבי הארץ, חרדיות ולא. "מי שזוכים במכרז כזה לא יזוזו ממנו כי מבחינתם זה כמו לזכות בפיס, ובבית שמש כבר כולם יודעים שזה מאבק אבוד וכי השכונה תישאר חרדית".

גם יוסף בן לולו עורך אתר החדשות “מהדריניוז” ותושב בית שמש סבור כי נווה שמיר לא תהיה חילונית. "לחילונים קשה לעכל שיגורו אתם גם חרדים, אבל מה לעשות? העובדות הן שהעיר מעולם לא היתה חילונית, היא היתה מסורתית ונשארה מסורתית, וגם היום חילונים לא רוצים לבוא לגור כאן". עם זאת, בן לולו סבור כי השכונה כן יכולה להיות מעורבת של חרדים עם מסורתיים ודתיים לאומיים.

נבחרי העיר, המנסים להדוף את ההסתערות החרדית על השכונה, נאחזים כרגע בעיקר בטענות על התכנון "הלא חרדי" שלה. לדברי משה שטרית, סגן וממלא מקום ראשת העיר, בימים אלה בונים בעיר שתי שכונות ענק לציבור החרדי, "עברנו את המבחן הזה של בנייה לחרדים ועכשיו אנחנו רוצים לדאוג גם לאלה שהסבים שלהם הקימו את העיר, לייצר מגוון. זו ההחלטה שלנו אבל היא גובתה על ידי גדולי הדור החרדים. קופשיץ הוא דמות מקומית שמאמין שזו עיר שצריכים לגור בה חרדים בלבד אבל אני לא מתרגש מזה".

לדבריו בכוונתו ובכוונת ראשת העיר בלוך להמשיך בתכנון המקורי גם אם יהיו לחצים כבדים, והוא מעריך שיגיעו. "זה תוכנן לציבור כללי וכך זה יהיה. לא חשבנו מראש שכולם יקבלו זאת באהבה".