בחזרה לתקופה האבן? תל אביב רוצה לעשות סוף לקירות השקופים

עיריית תל אביב בדרך לעשות סוף למגדלי הזכוכית שמאפיינים את בנייני המשרדים, כך נודע ל"כלכליסט". בדיון שהתקיים לפני שבועיים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית תל אביב גורמי המקצוע הביעו התנגדות להמשך בניית קירות זכוכית במגדלים, ותמכו בחזרה לקירות אבן.

בדיון בפרויקט של חברת וויי־בוקס למתחם ניבה בדרום העיר הציג אדריכל הפרויקט משה צור את העיצוב המתוכנן, ומ"מ יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ליאור שפירא הביע את הסתייגותו ממרכיב הזכוכית במגדל: "אנחנו רואים שכפול של העבודות שלך, אולם כמדיניות עירונית אנחנו רוצים להפסיק עם מגדלים עם זכוכיות ורוצים לחזור קצת אחורה, לא רוצים לאשר מגדלים שנראים ככה. אנחנו רוצים מגדלים מלבנים יותר עם אבן, ופחות עם זכוכית".

מגדל עזריאלי שרונה, ת"א. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה: "עיצוב זה עיצוב, אנחנו בוחרים איך העיר שלנו תיראה" צילום: יאיר שגיא

מבקשים חלופה עיצובית

בעירייה הסבירו את החלטת הוועדה בשני נימוקים. ראשית, נטען כי התוכנית במתחם ניבה צריכה להלום את הסביבה, שנית, נטען כי משבר האקלים והמאבק בהתחממות הגלובלית מחייבים הפחתה בשימוש בזכוכית: "אין הנחיה עירונית גורפת על איך מגדל צריך להראות. אולם שפת עיצוב של בניין צריכה להיות קשורה למרקם ולמרחב בו הוא מצוי וכן להשלכות אקלימיות, צפיפות המרקם האורבני, מיקומו וכדומה. ביקורת הוועדה נגעה להקשרים המקומיים ולשפת העיצוב באזור התפר במרחב נווה צדק וצפונה מיפו. הנחיית הוועדה כיוונה לעיצוב, כך שיהיה חלק הרמוני ובלתי נפרד מהמופע העירוני, ולא מתעלם מהסביבה".

במשרד להגנת הסביבה מסבירים את החיסרון בקירות הזכוכית: "ככלל מבנים בעלי חזיתות זכוכית באקלים הישראלי הם מבנים נחותים מבחינה אנרגטית שיוצרים אפקט חממה בתוך הבניין, דבר שמחייב השקעת אנרגיה עצומה בקירור המבנה. מבני משרדים ומסחר צורכים כשליש מצריכת החשמל במשק, ועל כן מדובר בהוצאה משמעותית. אולם נדרש לבחון כל מדיניות לגופה, וגם חזיתות זכוכית יכולות להיות פתרון קביל בהתאם למפנה של החזית ולזווית הבניין".

עם זאת, במשרד להגנת הסביבה מתנגדים לשימוש באבן טבעית כחלופה לקירות זכוכית: "בשוק קיימים פתרונות מתועשים רבים לחיפויים קשיחים, טייחים תרמיים וחומרים קלים, כולם בעלי ערכי בידוד ואיטום מצוינים, תכונות אשר כלל לא קיימות באבן הטבעית".

יזם התוכנית יוסי תורג'מן והאדריכל צור טענו בדיון כי מדובר בתב"ע מאושרת ותקפה, ותוכנית העיצוב שהוצגה לוועדה נסמכה על הסכמות עם הצוות התכנוני בעירייה. בתגובה אמר להם שפירא: "עיצוב זה עיצוב. אנחנו בוחרים איך העיר שלנו תיראה".

לאחר דיון פנימי החליטה הוועדה לא לאשר את תוכנית העיצוב במתכונתה הנוכחית, בין היתר בשל חיפוי הזכוכית, והיא ביקשה לקבל חלופה עיצובית חדשה לכל הפרויקט.

בחברת וויי־בוקס מסרו בתגובה להחלטה של הוועדה המקומית: "החברה ומשרד האדריכלים משה צור מתכננים כבר שנתיים את אופי עיצוב המגדל בהתאם להנחיות הצוות המקצועי של העירייה, שכלל גם חוות דעת חיוביות מאדריכל ומהנדס העיר. לא ידוע לנו על שינוי מדיניות בעירייה ולכן החלטת הוועדה תמוהה ואף מפתיעה".

משרדי לאבס, עזריאלי שרונה

יש גם קולות בעד שקיפות

סגן ראש העירייה ואחראי תחום סביבה וקיימות ראובן לדיאנסקי אמר ל"כלכליסט": "אחד היעדים שלנו הוא להוריד את מפלס החום בעיקר במסגרת המאבק בהתחממות הגלובלית, ויזמים יידרשו להתאים את המבנים כך שיהיו הרבה יותר ידידותיים לסביבה, יפיקו אנרגיה חלופית, ייצרו פחות איים של חום, ובכלל זה נכון יהיה שהבנייה תהיה מושתתת על פחות זכוכית".

לדברי המהנדס ישראל דוד, ההחלטה של הוועדה להפחית את השימוש בזכוכית לטובת שימוש באבן אינה נכונה: "המדיניות העירונית היום בכל העולם היא להגדיל את השקיפות והקשר של מתחמי העבודה במגדלים אל הרחוב והעיר, וזאת על ידי קירות שקופים. ישנן זכוכיות עם מערכת בידוד שנותנת פתרון אנרגטי הרבה יותר מאבן, שהיא משאב שמחייב חציבה והורס את הטבע".