"נוצרה הזדמנות מרגשת לחשיבה על כל הפרדיגמות התכנוניות שלנו"

מה יעלה בגורל תוכניות הנדל"ן שבצנרת? איך בכל זאת מקדמים כעת תוכניות חדשות, ומה לגבי המועדים שנקבעו בעבר לדיונים, התנגדויות ועררים בוועדות השונות? ואולי הכי חשוב - כיצד ייראה עולם התכנון ביום שאחרי מגיפת הקורונה, ואיזה לקחים ניתן להפיק ממנה כעת?

כלכליסט אירח היום (ב') בדף הפייסבוק שלו ארבעה בכירים ממינהל התכנון, לדיון מול אלפי הגולשים בהשלכות המשבר: רות שורץ-חנוך, סמנכ"לית מינהל התכנון לרגולציה ברישוי בנייה; אפרת ברנד, יועצת משפטית מינהל התכנון; שירה תלמי-באבאי, מתכננת מחוז ירושלים; וגיא קפלן, מתכנן מחוז מרכז.

אפרת ברנד, גיא קפלן, שירה תלמי-באבאי ורות שורץ-חנוך

בכל הנוגע לעבודת הוועדות בימי קורונה, הבהירה ברנד כי "מינהל התכנון הוציא הנחיה למוסדות התכנון הארציים והמחוזיים לגבי נוהל פעילותם בעת משבר הקורונה. יו"ר מוסד התכנון הוא שמחליט איזה נושא בשל לדיון (גם באמצעות חיבור מרחוק), זאת לאחר שווידא עם יועמ"ש הוועדה כי התנאים המפורטים בנוהל מתקיימים. הנוהל הופץ גם ליושבי ראש הועדות המקומיות, על מנת שיבחנו את התאמתו לדיונים המתקיימים בוועדות המקומיות וברשויות הרישוי".

‎לדברי שורץ-חנוך, "רוב הוועדות המקומיות עובדות, אך בקיבולת של עובדים חיוניים. משיחות שקיימנו עם גורמים בכירים בוועדות שונות ניכרת המחויבות הגבוהה שלהם להמשך תפקודיות ושירות. לוחות הזמנים בתהליך הרישוי אינם נספרים, עם זאת מערכת רישוי זמין עובדת ומאפשרת קידום בקשות בשלבים השונים - תלוי כוח אדם ותלוי השלב (שלבים הקשורים להתנגדויות ועררים אינם יתקדמו). בתקנות שעת חירום הקפאנו את לוחות הזמנים של תוקף החלטת ועדה (על מנת שיזמים לא יצטרכו להתחיל את כל התהליך מהתחלה) ואת תוקף ההיתר, על מנת שהיתרי בנייה יהיו תקפים בזמן עבודה".

ומה לגבי הליכי הרישוי? לדבריה, "אנו בעיצומן של כתיבת תקנות לשלב הבא, שאמורות להקל על הרגולציה בשלבי הרישוי. טיוטת התקנות מביאה בחשבון גם את העובדה שעם יציאה מהמשבר נצטרך לפעול לצמצום עומסים כעת בתהליך. בשלב ביניים, אנחנו מתכננים שינויים כאלה ואחרים ברגולציה בראיה של ניהול סיכונים".

ומה בנוגע לשינויים מרחיקי לכת ביום שאחרי, למשל האפשרות שנצטרך הרבה פחות שטחי משרדים ומסחר, נוכח המעבר לעבודה וקניות מרחוק, וההאטה הכלכלית של המשק?

לדברי מתכננת מחוז ירושלים, שירה תלמי, "למרות הקושי, יש כאן הזדמנות מרגשת לחשיבה על כל הפרדיגמות שלנו. שימוש בזמן, שימוש במרחב, כבישים, ועוד. למשל, אפילו חיסכון של 20% נסיעות בשעת שיא בוקר יעשה פלאים למערכות התנועה שלנו. אנחנו בהחלט צריכים לנצל את המשבר לחשיבה בכיוון הזה".

לדבריה, "כבר כיום מינהל התכנון מתריע על עודף בייעודי קרקע לשטחי תעסוקה ותעשייה. חשוב לדחוף עוד יותר את מגמת עירוב השימושים, ודאי כשלמסחר מלווה רחוב ישנו תפקיד בחיזוק המרחב הציבורי, בטיפוח, בחיזוק הבטחון האישי, בהנגשה של שירותים, בעירוב שימושים, מגוון עירוני ועוד".

קפלן ציין, כי "מינהל התכנון שוקד בימים אלו על הכנת מסמך בנוגע ל'יום שאחרי', הבוחן בין השאר גם את החשיבה התכנונית בנושא משרדים ומסחר. מחד, לאפשר תכנונית עבודה מהבית על ידי יצירת תנאים נאותים לעובדים ואפשרות לשימוש למשרד בבית המגורים, ומאידך חיזוק עירוב שימושים בבניינים (קומת מסחר, משרדים ומגורים) המאפשר מעבר במינימום תנועה בין השימושים. בנוסף, חשוב לחזק את המרחב הציבורי הקרוב לבית, המאפשר לתושבים להנות ממרחב פתוח במרחק הליכה מהבית ועידוד עסקים קטנים ומסחר סביבו".

קפלן הדגיש כי "על ידי כך ניצור ערים שנעים לגור בהן, ובמקרה הצורך תתאפשר פעילות בטוחה בזמן משבר. לנושא הביקושים - תקופה זו ממחישה כי ישנו צורך של האוכלוסיה באינטראקציה חברתית, על ידי יצירה למוקדי בילוי, מסחר ועבודה מחוץ לבית".