"600 עסקים ללא היתר והמדינה עוצמת עיניים"

הרשויות “עוצמות עיניהן” לנוכח פעילות אינטנסיבית לא חוקית בכפר קאסם, כך נטען בעתירה מינהלית שהוגשה נגד עיריית כפר קאסם, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה במשרד האוצר, שרת התחבורה מירי רגב ושר הכלכלה עמיר פרץ. בעתירה זו, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד, עמותת “רגבים”, המזוהה עם הימין, מבקשת צווי הפסקת עבודה והריסה וצווי איסור שימוש לאזור התעשייה בכפר קאסם, שהוקם ללא היתר על קרקע המיועדת לחקלאות. אזור התעשייה, מהגדולים בישראל, חולש על 2,000 דונם ופועלים בו מאות עסקים.

אזור התעשייה. “המתחם המסחרי הגדול ביותר בארץ שפועל בניגוד לחוק” צילום: תנועת רגבים

העמותה גם מבקשת מהוועדה המקומית והיחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובנייה לנמק מדוע אינן נוקטות פעולות לפינוי אזור התעשייה ולהחזרת השטח לקדמותו. עוד נטען כי אזור התעשייה הבלתי חוקי פוגע כלכלית בשני אזורי תעסוקה חוקיים, האחד "לב הארץ", השייך לכפר קאסם, והשני "אפק", השייך לראש העין.

"המשיבות התפרקו מחובתן ובאוזלת יד משוועת אפשרו הקמת אזור תעשייה נרחב ללא היתר ורישיון ובאזור אשר ייעודו חקלאי בלבד", צוין בעתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון. "המשיבות עוצמות עיניים במשך שנים ומאפשרות את פעילות אזור התעשייה הבלתי חוקי אשר גורם נזק כלכלי גדול לבעלי עסקים הפועלים כחוק באזור". כמו כן נטען שהמפעלים מזהמים את הקרקע החקלאית וקיים חשש שגם את מי התהום.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי במקום פועלים 600 עסקים, שחלקם קיבלו היתר בנייה למבנה חקלאי, אך במהלך השנים הרחיבו את הבנייה והקימו מבנים תעשייתיים. עסקים רבים בתחום המוסכים, האחסנה וההפצה הורחבו והפכו למבני ענק.

במקרה או שלא, העתירה של רגבים תופסת את המדינה בעיתוי רגיש, כשנדמה כי אכיפת עבירות התכנון והבנייה בישראל, שהוגדרו יותר מפעם אחת “מכת מדינה”, נשחקת ואף חוזרת שנים לאחור. ב־2017 אישרה הכנסת את חוק קמיניץ (תיקון 116), שאישר הגברת אכיפה על עברייני בנייה באמצעות קנסות, החרמת ציוד וכדומה, ובמקביל גם בתי המשפט לא היססו להחמיר בענישה. אולם הממשלה הנוכחית הודיעה כי חוק קמיניץ יחזור לשולחן הדיונים, וראש הממשלה בנימין נתניהו אף מינה כיועץ לענייני התיישבות וחקלאות (שאמור בין השאר לקדם את הרפורמות באותו תיקון) את משה גרין, עבריין בנייה בעצמו.

מעיריית כפר קאסם נמסר: "העירייה מבקשת כבר תקופה ארוכה לקדם תכנון על כלל השטח, כך שיוגדרו בו שטחים למגורים, לתעסוקה ותעשייה ושטחים ציבוריים לצד שטחים שיישארו חקלאיים. עד כה מינהל התכנון טרם קבע אילו שטחים יוקצו לתכנון ובאילו היקפים. העירייה מקדמת ארבע שכונות מגורים חדשות, וישנה חשיבות מכרעת בהגדלת הכנסות מארנונה עסקית להבטחת מתן שירותים לאוכלוסייה הגדלה. העירייה הגישה בקשה לחלוקת הכנסות עם עיריית ראש העין מאזור התעסוקה אפק. על אף התשומות הרבות בתכנון האזור ושיתוף הפעולה הפורה עם מוסדות התכנון, אכיפה נגד עסקים באזור הלא מתוכנן מתבצעת באופן שוטף על ידי היחידה הארצית".

היחידה הארצית לאכיפת דיני מקרקעין: "מדובר במתחם המסחרי הגדול ביותר בארץ של מבנים הפועלים בניגוד לשימושים המותרים בחוק התכנון והבנייה. מאוקטובר 2017 פועלת רשות האכיפה במגוון כלים תכנוניים ואכיפתיים במקום. בין היתר פעלה הרשות ליטול את סמכות הוועדה המרחבית קסם ליתן היתרים במרחב, וב־2019-2018 נהרסו כ־44 מבנים לא חוקיים, הופסקו 30 שימושים מסחריים, הוטלו 22 קנסות מינהליים ומתנהלים הליכים נגד כ־100 עסקים". הוועדה המחוזית מסרה שהעירייה פנתה אליה כדי למצוא פתרון תכנוני למתחם, ו”הנושא בבדיקה”.