מהפכה באתרי הבנייה? תקנות בטיחות חדשות מעבירות את האחריות אל היזמים והקבלנים

קבלנים ויזמים לא יוכלו מעתה לחמוק מאחריות לתאונות בנייה באתרים שתחת ניהולם. תקנות חדשות שהוצגו היום (ד') על ידי משרד העבודה נועדו להסדיר את שרשרת האחריות באתרי הבנייה, כחלק מהמאבק בתאונות העבודה באתרים. טיוטת מסמך התקנות משנה את התפיסה באתרים בכך שהאחריות תעבור מהתפקידים הזוטרים באתר לגורמים בכירים יותר, וכן היא מציעה לבסס את העיסוק בבטיחות באתר על מנהל עבודה שיעסוק רק בכך - זאת בניגוד ל'עוזר הבטיחות', גורם זוטר שכיום מסייע למנהל העבודה בניהול ופיקוח על הבטיחות באתר.

תאונת עבודה בפ"ת צילום: מד"א

בדברי ההסבר לתקנות נכתב כי השיקול לקדמן נובע מכך שלא ניתן משקל מספיק לאחריותו של מזמין עבודות הבנייה - כלומר היזם - ומשכך, נוצר מצב בו אין לו תמריצים לפעול לקידום הבטיחות באתר בו מבוצעות עבורו עבודות בנייה, ולהיות מעורב יותר במניעתן של תאונות עבודה. עוד נכתב, כי במצב הקיים, מי שנושא בעיקר האחריות הוא מנהל העבודה - לרוב עובד שכיר מטעמו של מבצע הבנייה, ואין לו יכולת לקדם תהליכים באתר או להשקיע משאבים נוספים בבטיחות. התקנות מציעות כי האחריות תוטל מעתה על היזם ועל הקבלן - מבצע הבנייה. משמעות הדבר היא שהם יידרשו לפקח על קיומן של הוראות הבטיחות, ועליהם לנקוט בכל האמצעים הנדרשים על מנת להבטיח כי הוראת הבטיחות מתבצעות בשטח.

עוד מוצע, כי מנהל הפרוייקט (שנקרא בתקנות "מנהל אתר") יהיה אחראי לביקורת על הביצוע ויידרש להכין תכניות בטיחות ובקרה. כן נקבעו תקנות מעשיות שישולבו באתרים, כגון חובת התקנת נקודות עיגון במסתורי כביסה אשר ישמשו ככלי בטיחותי נוסף ונגיש לעובדים בגובה, וחובת התקנת מעלית בנייה באתר באמצעות חברת מעליות אשר תספק שירות ותחזוקה למעלית ותבטיח את תקינותה ועוד.

כאמור, מדובר בשינוי משמעותי ביחס למצב הקיים ולנוסח התקנות הקודם, לפיהן מנהל העבודה הוא האחראי על תחום הבטיחות, בנוסף לביצוע, וכך נוצר מצב של ניגוד עניינים ועומס גדול על מנהלים אלה. על פי הנוסח שפורסם היום ייאסר עליו לעסוק בכל דבר שהוא לא פיקוח על הבטיחות, כך שהקבלן יידרש למנות מנהל עבודה אחד שיופקד על תחום הבטיחות - ואחד נוסף על הביצוע.

בהתאם להליך אישור התקנות, עד ל-11 לאוגוסט הן פתוחות להערות הציבור ולתיקונים, ולאחר מכן יובאו לאישור של ועדת העבודה והרווחה בראשותו של חיים כץ.

לדברי ד"ר הדס תגרי, מנהלת 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה', "פרסום טיוטת התקנות מהווה מהלך חשוב ביותר לקידום רפורמה שאנו דורשים מזה זמן רב - הרחבת האחריות לבטיחות באתרי בנייה לחברות יזמיות ולבעלי תפקידים נוספים ובכירים בחברות הקבלניות והיזמיות, דבר שחיוני לשיפור בטיחות העובדים באתרים. אנו מברכים על החידוש הדרמטי בנוסח התקנות הנוכחי, ביחס לנוסחים שהתפרסמו בעבר, אשר על פיו מנהל העבודה באתר יעסוק אך ורק בפיקוח על הבטיחות ולא בביצוע הבנייה. הסדר מוצע זה יפתור שתי בעיות אקוטיות במצב הקיים – ניגוד העניינים המובנה בין הדאגה לבטיחות לאחריות לביצוע, והעומס הבלתי סביר המוטל על כתפי מנהל העבודה – ועתיד, לכשיתקבל, להביא לשיפור משמעותי בפיקוח על הבטיחות. הליך התקנת התקנות ללא ספק עתיד להיתקל בלחצים קשים מצד גורמים שונים. יש לקוות שכלל הגורמים יפעלו בנחישות להתקנתן ואישורן של התקנות על ידי וועדת עבודה ורווחה של הכנסת באופן מיטיבי ובמהירות".

דחיה נוספת ביישום תקן הפיגומים

במקביל הוצגו תקנות נוספות המציעות דחיה של תקן הפיגומים בשנה נוספת. התקנות בנושא הפיגומים פורסמו בינואר 2019 והוחלט כי הקבלנים יעברו לשימוש בפיגמוים העומדים בתקן הישראלי באופן הדרגתי וב-3 פעימות: הראשונה (לגבי פיגומי זקפים שגובהם מעל ל- 30 מטרים) - 6 חודשים ממועד פרסום התקנות, השנייה (לגבי פיגומי זקפים שגובהם מעל ל-8 מטרים) - 18 חודשים מיום פרסומן והשלישית (לגבי פיגומי זקפים שגובהם מתחת ל-8 מטרים) - 36 חודשים ממועד הפרסום.

עד כה נעשו פעולות לקידום ויישום התקנות, אך לפי משרד העבודה רק בסוף החודש יקבל יצרן ישראלי ראשון אישור ביחס לדגם פיגום המיוצר על ידו, וגם אז לא יהיה ביכולתו לתת מענה לכלל השוק. בהתאם לכך נכתב, "מתעורר הצורך בדחיית מועד היישום למשך שנה נוספת, במהלכה יידרש מכון התקנים להשלים היערכותו לצורך ביצוע הבדיקות".

לדברי חזי שוורצמן, מפקח העבודה הראשי במשרד העבודה: "מדובר ברפורמה הכי משמעותית בעשור האחרון מבחינת בטיחות העובדים באתרי בנייה בישראל. מינהל הבטיחות קידם רפורמה זו על בסיס מידעים רבים שברשותו כולל ניתוח תאונות עבודה רב שנתי ושקלול פרמטרים הנדסיים ובטיחותיים".