ליצמן מציג: הנחה על רכישת דירה - רק בשכונה שדירת 4 חדרים עולה בה פחות מ-2.4 מיליון שקל

יבוטלו ההנחות על רכישת דירה בשכונות בהן מחיר דירת 4 חדרים עומד על 2.4 מיליון שקל ומעלה; כך עולה מקובץ החלטות של מועצת מקרקעי ישראל, שיעלה לדיון במועצה ביום שלישי הבא. המסמך אותו מתבקשת לאשר המועצה מפרט את הכללים של תוכנית הדיור החדשה של שר הבינוי יעקב ליצמן, שתחליף את מחיר למשתכן של כחלון, ותהיה בתוקף עד שנת 2023.

על פי המסמך, באזורים בהם מחיר הדירות עולה על 22 אלף שקל למ"ר לא יהיו הנחות. גודל דירת 4 חדרים טיפוסית במחיר למשתכן הוא 110 מ"ר; דירת 3 חדרים טיפוסית משתרעת על פני 90 מ"ר; ומכאן שבשכונות בהן דירות 3 חדרים עולות 1.98 מיליון שקל ומעלה - לא יהיו הנחות.

עקרונות התוכנית של ליצמן נחשפו בעבר בכלכליסט, וביניהם גם העובדה שבאזורים בהם מחיר הדירות גבוהים לא יהיו מכרזים מסובסדים, אך זו הפעם הראשונה בה נחשף הרף שמעליו יבוטלו ההנחות.

השר יעקב ליצמן

באזורי היוקרה בלב גוש דן, בהם המחיר למ"ר עומד על מעל 2ל-2 אלף שקל, המדינה תחזור לשיטת המכרזים הוותיקה בה זוכה בקרקע חברת הבנייה שמציעה את המחיר הגבוה ביותר. הזוכה רשאית למכור דירות במחירי שוק ללא מגבלה.

מותירים את הפריפריה נחשלת מענקים לעניים? סוכריות לקבלנים שרי השיכון לדורותיהם מחבבים את מענקי הדיור כי הם מאפשרים להם להצהיר על עזרה למסכנים ופיתוח הפריפריה. בפועל, מחקרים גילו שמענקים מעלים את המחירים ומותירים את הפריפריה בנחשלותה דרור מרמור לכתבה המלאה 

בשאר אזורי הארץ יתקיימו מכרזים מסובסדים באחת משלוש שיטות. ראשית, על פי המסמך שיטת מחיר למשתכן לא מבוטלת ונשמרת לרשות מקרקעי ישראל האפשרות לשווק בשיטה זו. במחיר למשתכן המדינה קובעת מראש את מחיר הקרקע, מחיר המגלם הנחה, וחברות הבנייה מתחרות על המחיר למ"ר בנוי, כאשר ההצעה הזולה ביותר היא הזוכה.

שנית, יהיו מכרזים בהם המדינה תקבע את המחיר הסופי של הדירות, מחיר שיגלם הנחה לעומת מחיר השוק, וחברות הבנייה יתחרו על מחיר הקרקע. ההצעה הגבוהה ביותר תזכה.

שלישית, אפשרות המיועדת לפריפריה הרחוקה, בה המדינה תקבע מראש את מחיר הקרקע ואת מחיר הדירות, וחברות הבנייה יתחרו ביניהן על תשלומי פיתוח הקרקע. החברה שתציע את התשלום הגבוה ביותר עבור הפיתוח - תזכה במכרז.

השיטה הזו נועדה לצמצם את הוצאות המדינה על סבסוד פיתוח מגרשים: כיום המדינה מסבסדת פיתוח בכל עיר בפריפריה על פי מפתח של 40 אלף שקל ליחידת דיור באופן עיוור, בלי להבחין בין שכונות בהן מחירי הדירות נמוכים והסבסוד מוצדק לבין שכונות בהן אין צורך בסבסוד עמוק של הפיתוח. שיטת המכרז החדשה נועדה לנטרל את הבעיה, בתקווה שהמדינה תוכל לחסוך בהוצאות פיתוח לפחות בחלק מהערים.

מועצת מקרקעי ישראל, בראשה יושב ליצמן, מוסמכת להחליט באשר למדניות המקרקעין של מדינת ישראל, אך היא לא יכולה לקבל החלטות להן דרושים מקורות כספיים מתוך תקציב המדינה. לכן החלק בתוכניתו של ליצמן שכולל סובסדיות ומענקים לא יאושר בשלב זה. התוכנית המקורית כללה מענקים של עשרות אלפי שקלים לרכישת דירות יד 2 בפריפריה, מענקים שכרגע מוקפאים; בנוסף, אין בשלב זה מקור תקציבי למימון מענקים שהמדינה העניקה במסגרת מחיר למשתכן, בסך 60-40 אלף שקל לרוכשי דירות בפריפריה, וכן 40 אלף שקל נוספים לכל דירה שניתנים כסבסוד לקבלנים עבור פיתוח. ללא תקציב זה, רשות מקרקעי ישראל לא תוכל לסגור כ-15 מכרזים ל-5,000 דירות בפריפריה, משום שהם כוללים את הסובסידיות הללו.

על פי המסמך שיעלה לדיון במועצת מקרקעי ישראל, משרד הבינוי יוכל לאשר לחברות הבנייה שזכו במכרזים למכירת דירות במחיר מופחת למכור את הדירות גם למשפרי דיור ולא רק לחסרי דיור, באם נותרו דירות שלא נמכרו לזוכים בהגרלות.

בנוסף, משרד הבינוי יכול לאשר לחברה הזוכה למכור עד 7% מהדירות למדינה לטובת דיור ציבורי, במחיר שאינו גבוה ממחיר הזכייה שלה במכרז.