"קנינו דירה ברמלה. זה לא בדיוק מה שרצינו אבל העיקר שתהיה קורת גג"
משפחת בנדרקר מושב מצליח, בקרוב עוברים לרמלה: "אם פעם ההוצאות שלנו בוויזה כללו גם מותרות, היום זה רק דלק, אוכל ומשכנתא. המחירים עלו, אבל המשכורות לא, וזו אחת הבעיות הגדולות"
- מסימני המיתון? השכירו את ביתם – עברו לקרוואן בחוף וסולקו
- שנתיים עברו ושום דבר לא השתנה
- מצוקת הדיור מודל 2013: 57% מוציאים על דיור יותר מלפני המחאה
הסטטוס בפגישה הקודמת:
לפני כשנתיים וחצי היו מורן ואיתן בעיצומו של מעבר מראשון לציון למושב מצליח, שם שכרו קרוואן בן 3 חדרים ב־2,300 שקל לחודש. "אנחנו עוברים כי השכירות גבוהה מאוד. גם במצליח השכירות גבוהה, אבל אין לנו הרבה ברירות. אמרנו לעצמנו 'בינתיים נחסוך כסף, ואולי בעוד שנתיים–שלוש נוכל לקנות דירה'. הבן שלי בן שנתיים, ועברנו איתו שלוש פעמים דירה כדי להוריד בכל פעם את השכירות. אי אפשר לחיות במצב הזה".
סיכום הבדיקה הקודמת: "פעם החלום היה דירת 4 חדרים ברמת גן. חיפשנו דירות באזור מושב מצליח. התרחקנו והתרחקנו ועדיין הכל היה יקר. ההיצע עלוב כל כך. לא היינו מוכנים לשלם 900 אלף שקל על דירה בקומה הרביעית בלי מעלית שצריכה שיפוץ של 100 אלף שקל. הלכנו לבנקים למשכנתאות עם הון עצמי של 250 אלף שקל, אחרי עזרה שקיבלנו מההורים, וצחקו לנו בפנים. בבנק אחד אמרו שלא יכולים לאשר לנו משכנתא, בבנק השני נתנו לנו עוד סכום שיאפשר לנו לקנות את הדירה ב־900 אלף שקל, אבל אין דירות".
משפחת בנדרקר. "ההורים עוזרים המון" צילום: נמרוד גלירמן
מאז ועד היום: "בינתיים נולד לנו עוד ילד ונוספה כלבה, המצב הכלכלי נשאר בגדול אותו הדבר, היום טיפה יותר קשה. אנחנו מצמצמים את החופשות, מפוקחים יותר, מחושבים יותר, ההורים עוזרים המון, אם פעם ההוצאות שלנו בוויזה כללו גם מותרות, היום זה רק דלק, אוכל ומשכנתא, הפחתנו בבילויים כי צריך לשרוד איכשהו. עם זאת, מהילדים אנחנו לא חוסכים, אנחנו רוצים שהכל יהיה על חשבוננו ולא על חשבונם.
בית צריך לקנות: "אחרי החגים אנחנו אמורים להיכנס לדירה משלנו. קנינו דירה ברמלה, זו לא היתה פסגת השאיפות שלנו. חלמנו על ראשון לציון או רמת גן, אבל בית צריך לקנות, וקנינו במקום שבו היתה לנו אפשרות - העיקר שתהיה קורת גג. ההוצאה על דיור גדלה, כי כרגע אנחנו משלמים גם שכירות (2,300 שקל) וגם משכנתא (3,700 שקל). בקרוב לא נצטרך לשלם גם וגם. המשכורות לא עלו, וזו אחת הבעיות הגדולות, הכל עולה - החשמל, הסופר".
עתיד המגורים שלי: "אני לא חושבת שנישאר ברמלה, זו תחנת ביניים. אני רוצה מאוד להאמין שהמצב ישתנה ושבעוד חמש־עשר שנים נוכל לעבור לאן שאנחנו רוצים. אני מאמינה שזה יקרה דווקא משום שקנינו דירה. אם היית שואלת אותי לפני שנתיים, לא הייתי אומרת שנקנה, אבל זה קרה".
משפחות המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות לפנות ל:
