אז למה סוכנים מסוכנים לכדורגל?
צריך רק להביט על מה שקרה לאחרונה בבלקבורן כדי להבין למה המנג'רים המכובדים ביותר מזהירים ממעורבות יתר של אנשי כספים בהחלטות מקצועיות
כשאלכס פרגוסון, מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, האשים לאחרונה את סוכני הכדורגל בכך שהם מהווים איום רציני על המשחק, למה הוא התכוון בדיוק?
ייתכן שהוא התכוון למה שארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, אומר בדרך כלל לסוכנים: "אם ייעלם כל הכסף מהכדורגל, אז אני אשאר במשחק – ואתם לא. זה ההבדל בינינו". כלומר, יש סכנה באנשים שמגיעים רק כדי להרוויח כסף, מהכדורגל ולא לשפר את איכות המשחק או לשמר את ערכיו.
כדי להבין על מה מדברים שני המנג'רים – צריך ללמוד את הסיפור שקרה לאחרונה בבלקבורן.
בלקבורן ככלי שיווקי לעוף
בלקבורן הייתה מצויה בבעלות העמותה על שם ג'ק ווקר, מיליארדר פלדה מקומי שהפך אותה לאלופת הפרמיירליג ומת בשנת 2000. העמותה חיפשה, במשך זמן רב, בעלים אמיד מחוץ לאנגליה ובחודש שעבר מכרה את הקבוצה לונקי (Venkateshwara Hatcheries) – אימפריית מוצרי עוף מהודו.
ההסבר לרכישה היה: "התחושה היא שבלקבורן יכולה להפוך את ונקי למותג בעל שם עולמי". ואכן, השיווק האדיר שהפרמיירליג נותנת לבעלים של קבוצות – ע"ע רומן אברמוביץ' - יסייע לונקי לעמוד במטרה של מייסד החברה, פאדמאריש ד"ר באנדה ואסודב: "להפוך את הודו למייצאת מספר 1 של עוף בעולם".
החברה, ללא שום ניסיון בכדורגל או בספורט, קיבלה ייעוץ מג'רום אנדרסון, סוכן כדורגל מפורסם שהסוכנות שלו, SEM, מוזגה עם סוכנות שיווק השווייצרית קנטארו (Kentaro). אנדרסון היה גם זה שתיווך בין ונקי לעמותת ג'ק ווקר, שקיבלה עבור המועדון 25 מיליון ליש"ט. כיום הוא היועץ שלה.
אנדרסון הפך לאויב הכדורגל כאשר סאם אלרדייס, שהוביל את בלקבורן למרכז טבלת הפרמיירליג, פוטר במפתיע. לפי ראשי ונקי "הוא לא גילם את החזון של ונקי לבלקבורן". באותה הודעה ציינו בונקי כי הם אינם מתמצאים בתחום הכדורגל. האצבע המאשימה אם כך הופנתה לאנדרסון, ששכנע את אנשי ונקי להשקיע בבלקבורן ולהשיג יתרון אדיר בשוק הכדורגל המתפתח בהודו.
מה שקורה עכשיו זה קריסה של כל מה שאלרדייס, איש עבודה רציני ויסודי, בנה בבלקבורן. היו כבר שמועות כי אלרדייס לא הסכים לרכוש שחקנים – הקשורים לקנטארו ול-SEM – ולכן פוטר. אבל אלו הוכחשו. מה שלא הוכחש זה שעוזרו של אלרדייס, סטיב קין, קודם לתפקיד המאמן. הוא גם מיוצג על ידי אנדרסון. אין כרגע, מועמדים להחליף את אלרדייס – בונקי דיברו על דייגו מראדונה ו"מאמן בריטי צעיר" אבל שום דבר לא ממש מתקדם. אנשי מקצוע רציניים נמנעים מלהגיע כעת לבלקבורן בגלל מעורבותו של אנדרסון. חלק מהשחקנים אף דרשו לעזוב את המועדון. ג'ון וויליאמס, שניהל את המועדון במשך 10 שנים ונותר כנשיא כבוד, גם כן שוקל לעזוב. בכל שנותיו נאלץ לפטר רק מאמן אחד – פול אינס. אנדרסון עוד עשוי להיות מרוצה מהקריסה כי זה ידרוש מוונקי לבנות את הקבוצה מחדש - ולכאן הוא נכנס עם הקשרים והשחקנים שלו - מה שיניב לו לא מעט הכנסות.
בלקבורן לא תהיה הקבוצה הראשונה שאנדרסון בונה בפרמיירליג. הוא היה אחראי גם על הבאת תאקסין שינוואטרה, ראש ממשלת תאילנד, למנצ'סטר סיטי. הוא החתים את סוון גוראן אריקסון ומספר שחקנים כמו רולאנדו ביאנצ'י, שלמרות מחיר של 8.8 מיליון ליש"ט, חזר לאלמוניותו מהר מאוד. רק ההגעה של בית המלוכה של אבו דאבי הצילה את מנצ'סטר סיטי מקריסה לתוך ים של חובות.
לא סיפור נדיר מדי
מה יהיה עם בלקבורן? אף אחד לא ממש יודע. אבל ההנחה היא שאם הבעלים לא מבין כלום בכדורגל ומי ששולט שם הוא בעל אינטרס להרוויח כמה שיותר מהמועדון, הקבוצה תסבול. האם היא יכולה להיבנות כמו בולטון תחת אואן קויל, שקיבל מספיק סמכויות להפוך אותה לקבוצה נהדרת? כנראה שלא. האם היא יכולה להפוך לעוד גרסה של פורטסמות', שהפכה לקורבן של בעלים שאינו יודע כלום בכדורגל וסוכנים עם הרבה אינטרסים? ייתכן מאוד.
הסיפור של אנדרסון אינו נדיר בעולם הכדורגל. הוא קורה במדינות קטנות בתכיפות גבוהה הרבה יותר.
סוכנים "משתלטים" על מועדונים, על מחלקות נוער, על ראשי הבעלים, ומשפיעים על קבלת ההחלטות. האינטרס שלהם ברור – כסף. האינטרס המקצועי משני. אם לא עושים זאת דרך הדלת הקדמית, עושים זאת באמצעות תשלומים לא חוקיים למאמנים – מנהג נפוץ ביותר.
האם זה רע לכדורגל? כנראה שכן. ההיסטוריה הרחוקה והקרובה מלאה בדוגמאות שמראות כי כשהרווח הוא מטרה – המוצר נפגע.