עם כדור זהב לא הולכים למכולת

נניח שאתם בעלים של חברה קטנה, שמעסיקה שני עובדים. לעובד אחד אתם משלמים משכורת שמנה במיוחד - הרבה בזכות ההמלצות של המעסיק הקודם והמשא ומתן הקשוח שניהל איתכם לפני שהתקבל. אלא שהעובד הזה מרבה להיעדר מהעבודה, וגם כשהוא מגיע הוא עושה הרבה רעש, אבל התפוקה שלו נמוכה. העובד השני לעומתו, מגיע בכל בוקר מוקדם למשרד, עובד קשה, משיג בשקט הישגים מרשימים, אבל משתכר חצי מהראשון. את מי מהם הייתם מעדיפים?

במעבר חד לעולם הכדורגל המקצועני: מתברר שאם נשווה בין הכסף שמרוויחים הכוכבים הגדולים לבין התרומה המקצועית שלהם לקבוצות ולאוהדים, נגלה לא פעם מצב דומה למקרה ההיפותטי שהצגנו בפתיחה - חוסר התאמה בולט בין היכולת על המגרש לבין תלוש השכר.

הסיפור של אנדרס אינייסטה הוא דוגמה מצוינת לכך.

אינייסטה, מסי וצ'אבי. אינייסטה פייבוריט לכדור הזהב? צילום: איי אף פי

מרוויח פחות, זוכה יותר

ב־10 בינואר יתקיים בציריך טקס הענקת "כדור הזהב" לשחקן הטוב בעולם ב־2010. באופן נדיר למדי, שלושת המועמדים הסופיים לזכייה חולקים אותו חדר הלבשה - זה של הקאמפ נואו בברצלונה. שלושתם גם צמחו באותה חממה - הלה מאסיה, אקדמיית הכדורגל המופלאה של בארסה - ושלושתם שותפים מרכזיים בכל ההישגים האדירים של המועדון בשנים האחרונות. למעשה, אם נשאיר לרגע בצד את שאלת הכישרון, הרי שאת ההבדלים בין אנדרס אינייסטה, צ'אבי הרננדס וליאונל מסי אפשר למצוא בעיקר בתוצאות של הנבחרות שהם מובילים ובחשבון הבנק שלהם.

ההימורים לגבי זהות הזוכה בפרס - שיחולק השנה לראשונה במשותף על ידי מגזין הספורט הצרפתי "פראנס פוטבול" ופיפ"א, שהצליחה להשתלט גם על האירוע הזה - מעניקים את מרב הסיכויים לאינייסטה. "הגאזטה דלו ספורט" האיטלקי אפילו פרסם החודש, כנראה על סמך הדלפות אופייניות מפיפ"א, שאינייסטה כבר יכול להכין בארון מקום לגביע נוסף. אפילו שהשחקן עצמו הודה לאחרונה שהעונה שעברה לא היתה הטובה ביותר בקריירה שלו, אין ספק ששער הניצחון הבלתי נשכח שלו בדקה ה־116 של גמר המונדיאל בדרום אפריקה, שהביא לספרד גביע עולם ראשון, הופך אותו למועמד בכיר לזכייה.

אם זה יקרה, יהיה זה דווקא מי שמרוויח פחות מבין השלושה, שיקטוף את הפרס היוקרתי. בעוד שמסי - שמוביל את דירוג 20 הכדורגלנים הכי מרוויחים בעולם - מביא הביתה סך של 33 מיליון יורו בשנה, אינייסטה כלל לא נכנס לרשימה הזו.

זלאטן איברהימוביץ'. באמת לא היה שווה יותר לבארסה מאינייסטה צילום: אי פי אי

לוק של פקיד ביטוח

הנקודה המעניינת היא שלא רק השכר יוצר את הפער ביניהם. אמנם ברצלונה משלמת מדי שנה 10.7 מיליון יורו לארגנטינאי (שלישי בעולם), לעומת 5 מיליון יורו "בלבד" שמקבל הספרדי (38 בעולם) - אבל עיקר ההבדל נעוץ בהכנסות מהפרסום. נכון שמסי, איך לומר בעדינות, לא בדיוק מאיים על דיוויד בקהאם או על כריסטיאנו רונלדו בתור סמל מין, אבל גם כך המותג "מסי" מספיק גדול ומגוון כדי לאפשר לארגנטינאי לפרסם כל דבר: מבגדים של אדידס ודולצ'ה וגבאנה, דרך שעונים של סווטש ועד משקאות של פפסיקו. מנגד אינייסטה, בעל התדמית הביישנית והלוק של פקיד הביטוח, מסתפק בקמפיינים צנועים בהרבה.

בכלל, הנתונים הללו מלמדים הרבה על התעשייה שעוטפת את הכדורגל, תעשייה שבה תדמית נכונה או מראה מצודד יכולים לשדרג את רמת ההכנסות של שחקן הרבה מעבר לתרומה שלו על המגרש. ברור ששווי של שחקן נגזר לא רק מכמות השערים והבישולים שלו, אלא גם מפוטנציאל ההכנסות שהוא מייצר למועדון, למשל דרך מכירת מוצרים נלווים שנושאים את שמו, אבל גם זה כשלעצמו מהווה עדות נוספת למסחור שעובר על המשחק

.

חזרה לבארסה: בין מסי לבין אינייסטה נמצא צ'אבי, יליד קטלוניה, שרבים מאוהדי הבלאוגראנה מעדיפים לראות אותו לוקח את הפרס ולא את אינייסטה, שמכונה האלבסטיני, על שם מחוז הולדתו. הקטלוני מקבל שכר שנתי של 7.7 מיליון יורו (12 בעולם), ועם הכנסות מבונוסים ומפרסומות סוגר 11 מיליון יורו בשנה (18 בעולם).

אגב, עוד לפני אינייסטה בטבלת השכר נמצאים שני שחקנים אחרים של הבלאוגראנה - דני אלבס (7.2 מיליון יורו) וויקטור ואלדס (6.1 מיליון יורו). גם זלאטן איברהימוביץ', תיירי הנרי וסמואל אטו - עד לא מזמן שחקנים של ברצלונה - הרוויחו יותר ממנו כששיחקו בקבוצה. הקפטן, קרלס פויול, מרוויח סכום זהה לזה שמקבל אינייסטה. מי מכל אלה מצדיק יותר את ההשקעה? תשפטו אתם. מה שבטוח, אחרי שער הניצחון המדהים של אינייסטה נגד צ'לסי בחצי גמר הצ'מפיונס לפני שנתיים, ואחרי הגביע העולמי שהוא הביא במו רגליו, מרבית הספרדים משוכנעים שהתשובה ברורה.

ייתכן, אגב, שבגלל המשכורת הנמוכה יחסית מנסה אינייסטה את מזלו בשאר תעשיות. אביו פתח כרם כדי לייצר יינות אינייסטה, וכבר דובר על כך שהפליימייקר החיוור יעזור להפיק סרטים - אולי אחד שמבוסס על סיפורו.

רונלדיניו. למה משלמים לך בדיוק? צילום: בלומברג

חיי לילה ודוגמנות

את הפער בין שלושת הפנומנים של בארסה עוד אפשר להבין בקלות - בכל זאת, מסי הוא קוסם כדורגל יחיד בדורו - אבל הסכומים שמרוויחים כמה שחקנים אחרים בעולם מדגישים עוד יותר את המקרה של אינייסטה.

דוגמה אחת היא זו של רונלדיניו, שהגיע למילאן מברצלונה על תקן "עד לא מזמן הייתי השחקן הכי טוב בעולם", ומאז כיכב יותר בחיי הלילה של מילאנו מאשר על מגרשי הסרייה A. הברזילאי מקבל שכר של כמעט 7.7 מיליון יורו לעונה (13 בעולם), ועם חסויות הוא מרוויח בשנה 17.2 מיליון יורו (שישי בעולם). לפחות אפשר להתנחם בשיפור שמילאן מציגה לאחרונה, ובכך שההברקות של הברזילאי, כשהן כבר מגיעות, שוות כל אגורה.

שני למסי בטבלת ההכנסות הכוללות נמצא בקהאם, פעם קשר בעל רגל אימתנית ובשנים האחרונות בעיקר דוגמן הלבשה תחתונה. האנגלי, שוויתר ב־2007 על צמרת הכדורגל האירופית כדי "לעשות את זה באמריקה", מכניס יותר מ־30 מיליון יורו בשנה - מתוך זה, 5 מיליון משלמת לו הלוס אנג'לס גאלקסי, כשהשאר מגיע ממגוון קמפיינים יוקרתיים. לזכותו של בקהאם ייאמר שהוא אמנם קידם את הקבוצה האמריקאית לצמרת ה־MLS, ועדיין, רמת הכדורגל שהוא מציג בגאלקסי ובמילאן, שם שיחק בשנתיים האחרונות בהשאלה, רחוקה מלעמוד ביחס ישיר להון שהוא מרוויח.

מיד אחרי בקהאם נמצא כריסטיאנו רונלדו, שמוביל את דירוג השכר העולמי עם 13.3 מיליון יורו, ועם הכנסות מפרסום מגיע ל־30 מיליון יורו בשנה - שלישי בעולם. גם במקום הרביעי בטבלת ההכנסות נמצא שחקן של הבלנקוס - קאקה - שמרוויח 18.8 מיליון יורו בשנה. עם זאת, בניגוד לפורטוגלי, שנותן עונה מצוינת וגם היה ברשימת המועמדים המוקדמת לזכייה בתואר שחקן השנה, קאקה מבלה את החודשים האחרונים בעיקר בטיפול בפציעות ולא ממש תורם לקבוצה. מעניין לציין שלריאל מדריד יש לא פחות משלושה שחקנים בצמרת טבלת השכר - השלישי הוא קארים בנזמה, שמרוויח 7.4 מיליון יורו בעונה - מה שלא ממש עזר לה עד עכשיו לעקוף את היריבה מקטלוניה.

אפשר כמובן להסתייג מבחירות מסוג "כדור הזהב" - תואר שניתן בלי שום קריטריונים ברורים, ומוענק לשחקן בודד במשחק שאמור להיות קבוצתי. מה שבטוח הוא שאינייסטה מוכיח כי בעולם הכדורגל המקצועני, העובדה שאתה נחשב לאחד השחקנים הטובים בגלובוס לא עושה אותך בהכרח עשיר יותר.