נפילתם של המיליונרים
ריבר פלייט הענקית ירדה לליגת המשנה בארגנטינה בגלל שלוש שנים נוראיות שבאו בעקבות ניהול כספי כושל ולחץ עצום. ככה נראית טרגדיה ספורטיבית
היסטוריה בארגנטינה: קבוצת ריבר פלייט - אחת משתי הענקיות של הכדורגל הארגנטיני והקבוצה המעוטרת ביותר במדינה - ירדה הלילה לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה, לאחר שסיימה את משחק ההצלבה השני והגורלי נגד קבוצת בלגראנו בתוצאה 1:1 (3:1 לבלגראנו בסיכום שני המשחקים).
ברשותכם, נחזור קצת אחורה. בחורף האחרון, בדיוק כשנפתחה עונת הקלאוסורה, ביקר אצלנו גוסטבו, בן-הדוד מבואנוס-איירס ואוהד שרוף של ריבר. באותם ימים פרסמנו כאן כתבה על מצבם הכלכלי העגום של המיליונרים. חובות של יותר מ-50 מיליון דולר הביאו את הקבוצה למכור מכל הבא והיקשו עליה להביא שמות גדולים. נשיא המועדון, דניאל פסארלה, הכריז אז שהמטרה היא לזכות ב"אליפות כלכלית", מה שקוראים אצלנו - עונה פיננסית, כלומר איזון תקציבי בלי הישגים ספורטיביים. מי בכלל העלה על דעתו אפשרות של ירידה?
גם גוסטבו מן הסתם לא דמיין תסריט שכזה. הוא דווקא היה מרוצה אז מהקבוצה שלו והסביר לי, שעכשיו, כשריבר לא מנצחת את רוב המשחקים בקלות והליגה יותר מאוזנת, הרבה יותר מעניין לצפות במשחקים. "חזרתי להיות אוהד אמיתי," הוא אמר לי, "אפילו התחלתי ללכת שוב למגרש, אחרי שנים שלא הלכתי."
האמת היא שלגוסטבו הייתה בחורף סיבה טובה להיות מבסוט. למרות הציפיות הנמוכות (ואולי בגללן), ריבר פתחה את העונה מצוין. אחרי ארבעה מחזורים היא הייתה בלתי-מנוצחת ובמונומנטל התחילו לפנטז על אליפות ראשונה מזה שלוש שנים. אלא שבמחזור החמישי היא הפסידה לוולס סארספילד (שסיימה כאלופה) והתחילה לצאת מאיזון. המיליונרים (שחזרו להיראות יותר כמו תרנגולים - כינוי נוסף של ריבר) התקשו פתאום לנצח. השבר הגדול הגיע, איך לא, בסופר קלאסיקו בחודש מאי נגד בוקה ג'וניורס בבונבונרה. בוקה ניצחה 2:0 (כולל שער עצמי), ריבר סיימה את המשחק בתשעה שחקנים, ומאותו רגע ואילך היא איבדה לגמרי את הריכוז ולא הצליחה לנצח עד סוף העונה.
ריבר אמנם סיימה את הליגה במקום התשיעי (מתוך 20). אלא שבארגנטינה השיטה קובעת כי היורדות נקבעות לפי שקלול של שלוש עונות, מה שהציב אותה למעשה במקום ה-17. השיטה המוזרה הזו, שנועדה בכלל כדי להגן על קבוצות גדולות כמו ריבר מפני החלקה חד-פעמית, הייתה הפעם בעוכריה, אחרי שנתיים חלשות שבהן סיימה בתחתית.
אוהדיריבר מתפרעים. ההתפרעויות ביציעים שהתרחבו במהלך הלילה לכל רחבי בואנוס איירס צילום: אי אף פי
המיקום הזה שלח את האדומים-לבנים לשני משחקי הצלבה מול בלגראנו הקטנה מהעיר קורדובה, שסיימה את העונה בצמרת הליגה השנייה. המשחק הראשון, שהתקיים בקורדובה, הסתיים ב-2:0 למקומיים ועדיין, אף אחד לא האמין שכך זה ייגמר. ירידת ליגה לא מופיעה במילון המושגים של ריבר מהסיבה הפשוטה שמאז שהוקמה הליגה ב-1931 זה מעולם לא קרה.
65 אלף אוהדים אחוזי טירוף הגיעו הלילה למונומנטל כדי להציל את הקבוצה שלהם מהשפלה היסטורית. בדקה השישית זה נראה נהדר. שער של מאריו פאבונה סידר לריבר יתרון 1:0 ו-84 דקות כדי לסיים את העבודה. אלא ששער שוויון של בלגראנו במחצית השנייה ופנדל שהחמיץ אותו פאבונה עשרים דקות לסיום, שלח את השחקנים בוכים לחדרי ההלבשה ונתן את האות להתפרעויות ביציעים שהתרחבו במהלך הלילה לכל רחבי בואנוס איירס.
בארגנטינה הלם. כותרות האתרים עוסקות רק בירידה ההיסטורית ובמהומות שמלוות אותה. "דמעות שחורות", "היום העצוב בהיסטוריה" ו"לא מפסיק לבכות" (מתייחס למחמיץ הפנדל) - הן רק כמה מהכותרות.
אז מה קרה לריבר? ברור שלא מדובר רק בכסף. אחרי הכל, גם היום יש לריבר סגל שלפחות על הנייר הוא טוב יותר מהרבה קבוצות בליגה. יש לה קהל עצום ואצטדיון שאמור להביא לה נקודות. עם זאת, לא ניתן לנתק את הלחץ הכלכלי ואת הניהול הכושל – שמיוחס ברובו לנשיא הקודם, חוסה מאריה אגילר – מהתוצאות על המגרש.
כוכבי הקבוצה נמכרו בזה אחר זה, חדשים לא הובאו במקומם. הלחץ וחוסר היציבות בשכונת נונייס היו בלתי נסבלים ולא אפשרו למאמנים (שגם הם התחלפו בקצב) לבנות קבוצה טובה. וכך, שלוש שנים בלבד אחרי שזכו באליפות האחרונה שלהם (וה-33 במספר – יותר מכל קבוצה אחרת בארגנטינה) מוצאים את עצמם המיליונרים בליגה השנייה. עכשיו רק שתי קבוצות - בוקה ואינדפנדייאנטה - יכולות להצהיר בגאווה שהן מעולם לא שיחקו בליגה שאינה הליגה הראשונה.
פסארלה האמיץ כבר יצא הלילה לתקשורת, הבטיח להישאר בקבוצה ולהחזיר אותה לימיה הגדולים.
וגוסטבו? הבוקר לא הצלחתי להשיג אותו. בטח הלך לשתות בירה קילמס באיזה בר. מה שבטוח הוא שבעונה הבאה, לראשונה בהיסטוריה, לא יתקיים בבואנוס איירס הסופר-קלאסיקו.
