יש ווינר. איפה הליגה?
הטוטו, מונופול ההימורים בישראל, הופך במהרה למונופול בשוק החסויות הכדורגל. וזה לא טוב לספורט - למרות הכוונות הטובות. דעה
המועצה להסדר הימורים בספורט (הטוטו-ווינר) וההתאחדות לכדורגל חתמו על הסכם חסות ראשי. ההסכם שווה עד 79 מיליון שקל בשנה והוא בא לאחר משא ומתן ארוך ולא פשוט. בהתאחדות לכדורגל נאלצו להתקפל בפני הרבה דרישות של הטוטו ואולי בגלל זה לא ממש הודיעו על ההסכם בכל הודעה אפשרית - כפי שעושים שם, בדרך כלל, על כל קנס שמוטל על קבוצה בגלל קריאות מוגזמת של הקהל. בוא נבדוק מה ההסכם אומר.
קודם כל יש להזכיר את המדיניות של הטוטו. ארגון ההימורים החוקי בישראל החליט בתקופתו של המנכ"ל לשעבר, עופר פרי, שהוא צריך לקבל הרבה יותר עבור החסות שלו, החסות הגדולה ביותר בספורט הישראלי. על הדרך, בטוטו מאמינים שאפשר להכריח את ההתאחדות לכדורגל לעשות דברים "הטובים לכדורגל". וכך החל עידן בו הטוטו מבקש מההתאחדות לכדורגל דברים מרחיקי לכת מבחינתה - שרובם מגיעים במטרה לשפר את מותג הטוטו אך, בעיקרון, גם את הכדורגל. צחי פישביין, יו"ר הטוטו, אהב את הרעיון ובהסכם החדש לוקח את העניין הזה עוד צעד לכיוון זה שהטוטו הופך לרגולטור של הכדורגל הישראלי.
ישנם את הדברים "הרגילים". הטוטו, כספונסר הראשי והגדול ביותר, דורש את החשיפה הגדולה ביותר (20% מזמן הפרסום במשחק שלו). זו כמות אדירה, נדירה בעולם הספורט. אפילו הספונסרים הגדולים ביותר באירופה לא מקבלים חשיפה כה גדולה. הטוטו, שהליגה תקרא על שם המותג המוביל שלו, ווינר, גם ממש יעצב איך ייראה המשחק על מסך הטלוויזיה - עם מיתוג נרחב. הטוטו יקבל גם פרסום על שרוולי כל השחקנים, מאחורי שערי הליגה וכל אנשי השירות במגרשים (אנשי אבטחה, אוספי כדורים ואפילו צלמים) יהיו ממותגים במותג ווינר. וכמובן על שלטי הפרסום.
כיוון שאף ספונסר אחר לא מוכן להתקרב בצורה כזאת לכדורגל הישראלי, אפשר להגיד שהדרישות הללו מוצדקות. זאת למרות שהקבוצות הגדולות מתנגדות אליהן - מאחר שהן פוגעות בספונסרים שלהם.
המטרה של הטוטו היא ש"בפעם הראשונה יפורסם הטוטו כמותג אשר משקיע הכי הרבה כסף בספורט במדינה". אני לא חושב שמישהו פספס את זה ב-20 שנה האחרונות.
ועכשיו לתפעול של ההסכם. הטוטו, כמובן, קובע את מועדי המשחקים לטובת ההימורים שלו - משהו שגורם לכך שיש משחק ביום ראשון שאף אחד לא ממש יודע עליו. הטוטו גם יעביר תשלום לשבע הקבוצות ההוגנות בליגה (כדי לקדם פייר פליי); תשלום לקבוצות שיכללו יותר ישראלים ופחות זרים (כדי לקדם את "השחקן הישראלי"); תשלום לקבוצות אשר יגיע למקום 8-4 (כדי למנוע משחקים על "כלום"); תשלום לקבוצות שמעלות שחקנים מהנוער (כדי לקדם את הנוער). בעיקרון אלו דברים מבורכים, אלא שמי שהיה צריך לקדם אותם זה ההתאחדות לכדורגל ולא הספונסר הראשי.
פרסום הווינר בכדורגל. המטרה של הטוטו היא ש"בפעם הראשונה יפורסם הטוטו כמותג אשר משקיע הכי הרבה כסף בספורט במדינה". מישהו פספס את זה ב-20 שנה האחרונות? צילום: ראובן שוורץ ההתאחדות לכדורגל צריכה להיות הרבה יותר פעילה בנושאים האלה - אבל הטוטו הוא זה שאילץ אותה, אחרי משא ומתן ארוך, לקבל את כל התנאים האלה.
"ההסכם מדגיש ערכים כמו הגינות, נוער, ישראליות, הישגיות, והעלאת רמת הכדורגל הישראלי", מסר פישביין. והדגיש, "הטוטו עומד בהסכם על כל זכויותיו כספונסר ראשי של הכדורגל ולא יאפשר לאף גורם לפגוע בהגמוניה זו או לנהוג שלא על פי הכללים שנרקמים בימים אלו ועלולים לפגוע במותג".
הטוטו הוא ספונסר פעיל ביותר. חלק מהמועדונים רואים בו כבריון, ספונסרים אחרים, שאולי גם מעוניינים בנתח, יתקשו להפוך למזוהים עם הליגה שבכל פינה שלה כתוב ווינר. ההתאחדות, שחסרה מעוף שיווקי, רואה בטוטו בעיקר כמושיע, גוף גדול שסותם לה חור תקציבי כי כרגע הסכם הטלוויזיה הגדול (למשחקים שאינם המשחק המרכזי) במצב לא טוב בכלל.
לסיכום: הספונסר הראשי של הכדורגל בישראל יותר פעיל מההתאחדות לכדורגל. הוא תופס את החלל המסחרי הגדול שנותר בו ואולי מונע מספונסרים אחרים לעשות את זה - לא שהיה חיפוש מעמיק אחר כאלה. הטוטו, מונופול ההימורים בישראל, הופך במהרה למונופול בשוק החסויות. וזה לא טוב לספורט - למרות הכוונות הטובות.
