$
ספורט ישראלי

ללמוד זו לא מילה גסה

לפני 15 שנה הבינו בהתאחדות לכדורגל השוויצרית שהכדורגלן המקומי לא ברמה מספיק גבוהה. אז הם יצאו להשתלמויות בכל העולם ועשו תוכנית עבודה מותאמת ל־7.5 מיליון התושבים במדינה. התוצאות: נבחרת הנערים זכתה באליפות העולם, הנבחרת הצעירה סגנית אלופת אירופה, השחקן השוויצרי מבוקש בקבוצות הבכירות של אירופה

אוריאל דסקל 16:5501.09.11

לפני שנתיים, מול ששים וארבעה אלף ניגרים נלהבים, במזג אוויר לא מוכר להם ומול נבחרת חזקה, זכו שחקני נבחרת שוויץ באליפות העולם לנערים (U17). הזכייה היתה נגד הסיכויים ונגד הנבחרת הביתית, שעל פי חלק מהעדויות היתה מורכבת גם משחקנים שהיו בני 17 ב־2002.

 

בדרך לגמר ההיסטורי, שבשוויץ משווים לזכייה הראשונה של רוג'ר פדרר בווימבלדון, הנבחרת של המאמן דני רייסר ניצחה את נבחרות איטליה, גרמניה וספרד החזקות. ההצלחה הזאת לא היתה חד־פעמית. שנתיים לאחר מכן הגיעה הנבחרת השוויצרית עד גיל 21 לגמר אליפות אירופה מול ספרד. זה לא רע עבור מדינה מזדקנת עם אוכלוסייה מצטמצמת (7.5 מיליון איש). וזה גם לא מקרי.

 

"לפני 15 שנה ביקרנו בהרבה מדינות באירופה, כולל הולנד, צרפת וספרד", הסביר פטר קנאבל, המנהל הספורטיבי של התאחדות הכדורגל השוויצרית. "הכנו מסמך ארוך ומנומק שמסביר מה צריך לעשות כדי להתקדם בכדורגל הבינלאומי. ובעצם, איך מקדמים את הכדורגל השוויצרי".

 

 

נבחרת שווייץ. ממדינה בת 7 מיליון איש עם אליפות העולם לנערים וסגנות אליפות אירופה לנבחרות מתחת עד גיל 21 נבחרת שווייץ. ממדינה בת 7 מיליון איש עם אליפות העולם לנערים וסגנות אליפות אירופה לנבחרות מתחת עד גיל 21 צילום: איי אף פי

 

שיטת השיטה הזהה

 

השוויצרים אימצו שיטה שלפיה הקבוצות כולן צריכות לאמץ את השיטה של ההתאחדות לכדורגל לפיתוח נוער. אותם אימונים, אותן שיטות לשיפור כושר וטכניקה אישית. הומלץ גם לכל המועדונים לשחק באותה שיטה בכל הגילים, ושיתוף פעולה עם הנבחרות זיכה מועדונים במענקים כספיים. "המשכיות וסולידריות היא המנטרה שלנו", אומר קנאבל.

 

דוגמה לגישה של המשכיות וסולידריות שהועילה מאוד לנבחרת הנערים היא צמד החלוצים, האריס ספרוביץ' ונאסים בן חאליפה, שני בני המהגרים שגדלו בגראסהופרס ושיחקו באותה שיטה יחדיו. "לי ולבן חאליפה יש שותפות חלומית. אנחנו מכירים זה את זה כל כך טוב, אנחנו יודעים בדיוק מתי ואיך נמסור זה לזה", סיפר ספרוביץ', שעבר לפיורנטינה. חברו בן חאליפה עבר לוולפסבורג מהבונדסליגה.

 

אגב, שיטת הסגנון הזהה בכל הנבחרות עושה נפלאות לנבחרות המאמצות אותה. ספרד, למשל, עלתה על השיטה הזאת מזמן ועכשיו אין מי שישתווה לה ברמה הבינלאומית. השיטה הזאת מצוינת במיוחד לכדורגל הישראלי, שבגלל ענייני כסף שחקנים עוזבים את הליגה המקומית וכמעט אין להם זמן להתאמן יחדיו בקבוצה או בנבחרת. יותר מ־40 שחקנים ישראלים משחקים כיום ברחבי אירופה ואין שום דבר מקצועי שמקשר ביניהם. שיטה זהה בכל הנבחרות תאפשר להם לחזור למקום שבו נוח להם ומוכר להם. "התאמנו ושיחקנו באותה שיטה מגיל צעיר", הסביר ססק פאברגאס, שחזר לברצלונה (שמשחקת באותה שיטה מגיל 7 עד הבוגרים) אחרי גלות ארוכה בארסנל. ובכל זאת, במשחקים הראשונים נראה היה כאילו מעולם לא עזב. "אלו דברים שלא שוכחים", סיפר.

 

השיטה הזהה בכל הנבחרות היא יתרון אדיר, שבישראל הדיון עליו כמעט לא קיים.

 

 

נבחרת שווייץ הצעירה. שחקני הנבחרת הבוגרת שווים 105 מיליון יורו נבחרת שווייץ הצעירה. שחקני הנבחרת הבוגרת שווים 105 מיליון יורו צילום: איי אף פי

 

הניצחון לא נושא ליבה

 

הנסרודי האסלר, המנהל הספורטיבי של שווייץ שבנה את השיטה, מספר שהיא לא באה משום מקום. האסלר ביחד עם הצוות המקצועי שלו בדק את כל המדדים הסטטיסטיים של הצעירים השוויצרים כדי לדעת במה צריך לשפר את הכדורגלן המקומי. "לפני 15 שנה בדקנו את הרמה הטקטית, המנטאלית, הטכנית והטקטית של השחקנים השוויצרים והם לא היו ברמה מספקת לאירופה. לכן התחלנו לעבוד עם מקצוענים בכל תחום כדי לשפר את המצב הזה", אמר האסלר. לפני שנתיים אמר כי צריך עוד לשפר את כוח הפריצה והמהירות של השחקן השוויצרי. משום שכיום קיימים שחקנים כמו שרדן שאקירי ובן חאליפה, נראה שגם זה משתפר.

 

אחד מהדברים החשובים ביותר שנעשו בשיטה, על פי האסלר, הוא שבנבחרות הצעירות ובמועדונים החליטו לשים פחות דגש על ניצחונות ויותר על פיתוח השחקנים. "חקרנו והגענו למסקנה שיותר מדי מאמני ילדים שמים יותר מדי לב לתוצאות ופחות מדי על פיתוח השחקנים. זה הוביל לזה שהיו יותר שחקנים שוויצרים הגנתיים טובים מאשר שחקני התקפה שוויצרים טבים ולכן הכדורגל נפגע".

 

לפי האסלר, "תוצאות הן אף פעם לא נושא ליבה. מה שחשוב זה שבכל שנה ייכנסו כמה שחקנים לקבוצה הבוגרת. מה שחשוב זה שיגיעו שחקנים לנבחרת הבוגרת, ומן הסתם הנבחרת עד גיל 21 תסבול. אנחנו לוקחים את זה בחשבון".

 

ישנן עוד כמה המצאות שוויצריות לפיתוח שחקנים. האחת, סטטוס "מקצוענים צעירים" – תוכנית לפיתוח שחקנים מגיל 15 ומעלה. השחקנים המוכשרים ביותר מקבלים תמיכה מהמועדונים ומהתאחדות כדי להתמקד אך ורק בכדורגל, ההורים עוברים הרצאות מדי כמה שבועות, החברים הקרובים גם כן מוזמנים לסדנאות פסיכולוגיות וחברתיות במטרה לעזור לחבר המקצוען שלהם להישאר בפוקוס. לפעמיים בהתאחדות לכדורגל ממליצים לשחקן לצאת מבית הספר התיכון ועוזרים לו, אם הוא לא מצליח להיות מקצוען מלא, להשלים בגרויות. בנוסף, חמישה מרכזי אימון מיוחדים של ההתאחדות לכדורגל נפתחו ברחבי המדינה כדי לספק יותר שעות עבודה על טכניקה בקרב ילדים מצטיינים. שם גם עושים אימונים ספציפיים לשוערים, שחקני הגנה ושחקני התקפה. נקודת ההנחה של השוויצרים היא שמכל 100,000 שחקנים רק שלושה יכולים להיות שחקנים ברמה הגבוהה ביותר - כלומר כוכבים בינלאומיים – אבל השאר צריכים להיות בעלי טכניקה מספיק גבוהה כדי ליצור עם הכוכבים הללו קשר מקצועי על המגרש.

 

 

כוכבי נבחרת ישראל. שחקני הנבחרת שווים כ-44 מיליון יורו כוכבי נבחרת ישראל. שחקני הנבחרת שווים כ-44 מיליון יורו צילום: ישראל הדרי

 

הספונסרים מגדלים

 

פיתוח שחקנים עולה הרבה כסף, בטח כשהוא נעשה בצורה מקיפה כל כך. קרדיט סוויס היא אחת מנותנות החסות הגדולות לתוכנית הנוער, והיא מסייעת בפיתוח מאמנים ותוכניות של ההתאחדות. לפי האסלר, הסיוע אפשר להביא מאמנים שעברו קורסים של אופ"א ובעלי תעודת PRO לאימון ילדים. המטרה, בסופו של יום, עבור ההתאחדות היא ששחקני עבר ימונו למאמנים אחרי שיסיימו את כל הקורסים ויזכו למשכורת של 100 אלף פרנקים שוויצריים בשנה (450 אלף שקל בשנה).

 

אגב, בקרדיט סוויס נהנים להבליט את פיתוח הנוער הזה – שנראה כמו השקעה פטריוטית וחכמה, בפוטנציאל, בנוער ובקהילה. את השותפות ממנפים בקרדיט סוויס כדי להפוך את השחקנים הצעירים לחלק מתוכניות השיווק שלהם ואת המאמנים של הנבחרת הצעירה ל"מומחים" שמעניקים הרצאות.

 

אם נסתכל לרגע על עניין החסויות נראה שגם כאן לא בטוח שנותנת החסות הראשית של ההתאחדות לכדורגל, הטוטו־ווינר, עושה את מה שצריך כדי לקדם את השחקנים הצעירים. תחת ההסכם החדש, הטוטו מקצה כ־2 מיליון שקל בשנה לקבוצות שלא החתימו חמישה זרים. טוב יותר היה, למשל, אם היה מקצה את הכסף הזה כדי לממן משכורות מכובדות יותר למאמני נוער בכל קבוצה. אגב, הטוטו מעביר 4 מיליון שקל נוספים לקבוצות, שאמור להיות מוקצים לקבוצות נוער.

 

מאמני הנוער הישראלים מקבלים שכר מגוחך. רובם לא יכולים לחיות איתו. בספרד, למשל, אין הגבלות זרים אבל זה לא מפריע לשחקנים המקומיים להוות רוב בקרב כל שחקני הליגה הראשונה, וזה בגלל השקעה נרחבת בנוער, בתשתיות ובאימון. המנטרה הספרדית היא שאם השחקנים המקומיים מספיק טובים, לא צריך שחקנים זרים שלוקח להם זמן להתאקלם - ומגיעים בשביל הכסף.

 

 

לואיס פרננדז. האם אלי אוחנה, אלון חזן ובכלל מאמני הנערים עובדים יחד עם המאמן של הנבחרת הבוגרת? לואיס פרננדז. האם אלי אוחנה, אלון חזן ובכלל מאמני הנערים עובדים יחד עם המאמן של הנבחרת הבוגרת? צילום: איי אף פי

 

אין מספיק כדורגלנים

 

חזרה למערכת שנבנתה על ידי ההתאחדות לכדורגל בשוויץ. להאסלר היה חשוב מאוד לבחור את האנשים הכי מתאימים כדי לאמן בנבחרות. לא כוכבי עבר בהכרח אלא יותר מאמני ילדים מצטיינים, עם ניסיון מוכח בפיתוח שחקנים. רייסלר מתחילת הכתבה מוגדר בשווייץ כ"מאמן הנערים המושלם" וזה בגלל "היכולות לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון לפיתוח השחקנים".

 

הכל קשור לאימון ולרמת האימון. ברצלונה, שמשחקת את הכדורגל הטוב ביותר, אולי בהיסטוריה כולה, יכולה לעשות את זה בגלל רמת אימון ומאמנים גבוהה וגישה לשחקנים כמעט בכל שעה ביום. אלכס פרגוסון, מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, שהובסה בגמר גביע האלופות על ידי בארסה, הסביר: "באנגליה אנחנו יכולים לאמן את הילדים רק שעה וחצי ביום, בברצלונה הם יכולים לאמן אותם בכל שעה ביום, כמה שהם רוצים. זה סוג היתרון שיש להם ורואים את זה ברמות הגבוהות ביותר. המטרה שלנו היא שבעתיד אנחנו נוכל לבלות יותר זמן באימון ילדים. ללמד אותם את הבסיס של היכולות הטכניות ואת הביטחון העצמי להחזיק בכדור כל הזמן".

 

והאמת, אם אתם רוצים לדעת, מראה שישראל רחוקה שנים רבות מעלייה למונדיאל או ליורו. הנתון שאולי מלמד יותר מהכל כמה אנחנו רחוקים מהעפלה למונדיאל הוא שבישראל יש פחות מועדוני כדורגל מאשר בכל אחת מהמדינות האירופיות שכן הצליחו לעלות. פועל יוצא מכך הוא שהמדינה המזרח־תיכונית שבה אנו חיים היא בעלת אחוז הכדורגלנים (אנשים שמשחקים כדורגל, לאו דווקא במסגרת מסודרת) הנמוך ביותר מכל אחת מהמדינות האירופיות שהעפילו למונדיאל בדרום אפריקה ב־2010.

 

אוכלוסיית דנמרק, למשל, מונה כ־5.5 מיליון תושבים. בישראל יש כ־7.3 מיליון. לעומת זאת, בדנמרק יש כ־511 אלף איש שמשחקים כדורגל (9.3% מהאוכלוסייה), ובישראל יש רק כ־283 אלף כדורגלנים (3.9% מהאוכלוסייה). גם בסלובקיה, מדינה עם 5.5 מיליון תושבים, יש יותר כדורגלנים מאשר בישראל. גם בסרביה ובשוויץ, כאמור, יש הרבה יותר כדורגלנים מאשר אצלנו. נכון, ישראלים רבים משחקים בחו"ל, אבל כמה מהם מגיעים לרמה הגבוהה ביותר? כמה מהם מצליחים בחו"ל?

 

אפשר לנצח. אז מה?

 

נבחרת ישראל ניגשת לשני משחקים קריטיים להמשך דרכה במוקדמות יורו 2012. הראשון נגד יוון בבית והשני נגד קרואטיה בחוץ. ישראל עשויה להוציא נקודות מהמשחקים הללו כיוון שהנבחרת היוונית במצב של תוהו ובוהו. הליגה המקומית נמצאת בבלגן שמקורו במשבר הכלכלי, שחיתות, הימורים ועוד. רוב השחקנים היוונים רחוקים מכושר משחק ויש גם בעיות פנימיות בסגל. הקרואטים תחת לחץ וצריכים לנצח כדי להתמודד עם יוון או ישראל על מקום בראשות הבית. ועדיין, גם אם ישראל מנצחת את יוון ומצליחה להוציא תוצאה נהדרת בקרואטיה, המצב של הכדורגלן הישראלי לא ישתפר.

 

הוא לא ישתפר כיוון שאבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, רואה את עצמו כסמכות המקצועית העליונה. כבר שנים הוא מדבר על להביא מנהל טכני זר לפיתוח מחלקות הנוער וזה לא קורה. הבנייה של מרכז הנבחרות היא הוצאה מבורכת ותאפשר תנאים יפים לנבחרות אבל ברמת השטח אין חמישה מרכזי אימון כמו בשוויץ, אין רגולציה מתאימה לפיתוח שחקנים, אין תיאום מספק בין הנבחרות למועדונים, אין תיאום בין נבחרת לנבחרת.

 

ערב תחילת הקמפיין לואיס פרננדז סיפר שהוא יודע מה הבעיות של הכדורגל הישראלי. אחת מהבעיות שהוא הדגיש היא עניין הנבחרות הצעירות. "כל נבחרת בנפרד, אין תיאום בין המאמנים, אין ראייה כוללת". מה צריך כדי לשנות את זה? "אני צריך לנצח", אמר. "אם אני לא אנצח, אז אי אפשר יהיה לשנות שום דבר". בעיה.

 

 

ב-24 באוקטובר במרכז פרס לשלום ביפו יערך כנס "הכדור במגרש שלנו". הכנס הוא בנושא שלום הילד בספורט הקבוצתי ופרטים אליו ניתן לקבל כאן.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x