מונדיאל ברזיל 2014: בעיות, שחיתויות ופוליטיקה
מה קורה כשארגון גדול ומסואב ומדינת ענק חולת כדורגל ומוכת שחיתות מנסים לארגן ביחד את אירוע הספורט הגדול בעולם? בשלב הזה, בעיקר הרבה בלגן
לפני שבועות אחדים חשפה פיפ"א את לוח הזמנים של מונדיאל 2014, שיתקיים בברזיל. כיוון שלמעט המדינה המארחת, שאר הנבחרות המשתתפות ייקבעו רק בעוד שנתיים, לוח הזמנים הנוכחי כולל רק את תאריכי המשחקים ואת מיקומם. ולמרות זאת, כבר עכשיו עולות טענות כי שיקולים פוליטיים וכלכליים של התאחדות הכדורגל העולמית ושל זו הברזילאית (CBF) משפיעים על תכנון הטורניר לא פחות מאשר שיקולים ספורטיביים.
כמה השקיעו באיצטדיונים בברזיל?
הבעיה הראשונה נוגעת לאצטדיון הדגל של ברזיל ואחד ממגרשי הכדורגל המפורסמים בעולם - המארקנה שבריו דה ז'נרו. לפי התכנון, שהוצג בפירוט באתר "הגרדיאן", ברזיל תשחק באצטדיון לכל היותר פעם אחת - וזאת אם תגיע למשחק הגמר - בעוד שאת משחקי השלב הבתים תשחק נבחרת הסלסאו בברזיליה, סאו פאולו ובעיר פורטלזה, שבצפון המדינה.
"טעות אבסורדית", כך הגדיר את ההחלטה טוסטאו, חלוץ הנבחרת שזכתה בגביע ב־1970, והאמת שאפשר להבין אותו. אמנם, אוהדי ברזיל שמחים לפנטז על הנפת הגביע במגרש כמו המארקנה; ועדיין, מוזר שדווקא הנבחרת המארחת לא תשחק בכל השלבים המוקדמים באצטדיון הכי גדול במדינה - כמעט 80 אלף מקומות - וזאת בעיקר לנוכח ההשקעה העצומה בשיפוץ שלו בשנים האחרונות.
מצד שני, יש לזכור שהמארקנה הוא כבר לא המגרש הביתי שהיה פעם. אחרי הכל, הנבחרת לא שיחקה שם מ־2000 עד 2007, תקופה שבה המבנה היה סגור לרגל שיפוצים, ונשיא ההתאחדות, ריקרדו טשיירה, קורא זה שנים להריסת האצטדיון.
במקרה הזה, אגב, טשיירה לגמרי לא לבד, שכן מיליוני ברזילאים נושאים עמם עד היום טראומה מהמגרש המפורסם. ב־1950 אירחה ברזיל את המונדיאל בפעם הראשונה, ובמשחק המכריע (באותו טורניר לא התקיים משחק גמר) פגשה במארקנה את אורוגוואי לעיני 200 אלף צופים מוטרפים. בניגוד מוחלט לתחזיות, הדהימו האורוגוואים את ברזיל, הפכו פיגור מוקדם לניצחון 1:2 וזכו בגביע. מאז, אגב, ברזיל לא משחקת יותר בחולצות לבנות, הצבע שאותו לבשו שחקניה באותו ערב מר. מאז גם רובצת קללה מסוימת מעל למארקנה.
יקירת ההתאחדות
גם העיר הגדולה האחרת של ברזיל, סאו פאולו, ניצבת במרכזה של מחלוקת. ההתאחדות המקומית, בתיאום עם פיפ"א, החליטה שלא להשתמש באצטדיון המפורסם של העיר - המורומבי - ובמקום זה תמכה בבניית אצטדיון חדש, שיארח את משחק הפתיחה, וישמש ברגיל כמגרשה הביתי של קבוצת קורינתיאנס המקומית. אלא שלא מדובר בהחלטה היחידה שהתקבלה בשנים האחרונות לטובת השחורים־לבנים מסאו פאולו.
כך, לדוגמה, הנשיא שלה שימש כראש משלחת ברזיל למונדיאל 2010, והמאמן שלה - מאנו מנזס - מונה לפני שנה כמאמן הסלסאו. ברזילאים רבים טוענים שבניית אצטדיון חדש בסאו פאולו מהווה פינוק מיותר עבור קורינתיאנס, "יקירת ההתאחדות", פינוק שבא על חשבון השקעה במתקנים במקומות אחרים.
ואם כבר פוליטיקה, יש מי שמצביעים על העובדה, כי אם ברזיל תגיע לשלבי הנוקאאוט של הטורניר, היא תשחק אותם, בין השאר, בערים בלו־הוריזונטה ופורטלזה, שנציגיהן נחשבים לבעלי ברית חזקים של טשיירה. מנגד, העיר פורטו־אלגרה, שנחשבת לבסיס הפוליטי של הנשיאה דילמה רוסף, תזכה לארח משחקים רק בשלבים המוקדמים. לא של הנבחרת המקומית.
מה עומד מאחורי ההחלטות הללו? שיקולים לוגיסטיים או ספורטיביים זו אפשרות אחת. אפשרות אחרת היא הרצון של ההתאחדות לנקום בנשיאה רוסף. ביולי האחרון, לקראת אחד האירועים הנוצצים של פיפ"א, בחרה רוסף לקחת איתה כאורח מיוחד את פלה, וזאת לאחר שההתאחדות "שכחה" להזמין את הכדורגלן הברזילאי הגדול בכל הזמנים. לפי הטענה, נשיא ההתאחדות מבקש עכשיו להראות לנשיאה מי כאן הבוס.
ריקרדו טשיירה, יו"ר ההתאחדות לכדורגל בברזיל עם ג'רום ואלקה, מזכ"ל פיפ"א. יש סיבות לדאגה צילום: רויטרס
שוחד, שחיתות וחקיקה
החיכוכים האלה הגיעו לרמה הגבוהה ביותר, לאחר שלפני כשבועיים נאלץ שר הספורט של ברזיל, אורלנדו סילבה, להתפטר. זאת בעקבות חשיפת חשדות, שלפיהם היה מעורב בפרשת שחיתות, שבמסגרתה לקח לעצמו כספים שנועדו עבור שיעורי ספורט לילדים עניים. במקומו של סילבה בחרה רוסף למנות את חבר המפלגה הקומוניסטית אלדו רֶבֵּלו - מינוי שנועד בלי ספק לסתום כמה פיות בפיפ"א ובהתאחדות.
ברמת ההתאחדות, הנשיא טשיירה רואה ברבלו יריב אישי, מאז שהאחרון הקים לפני כעשור ועדת חקירה שנועדה לבדוק את היחסים בין ההתאחדות לבין חברת נייקי. תזכורת: בגמר מונדיאל 1998 הובסה ברזיל בידי המארחת צרפת, כשכוכב הסלסאו, רונלדו, עולה למגרש חולה ותשוש. על פי החשדות, מאחורי עלייתו של השחקן לכר הדשא עמדה נייקי, שלחצה לכאורה על ההתאחדות ודרשה שהפרזנטור שלה, רונלדו, יעלה לשחק. הטענה, שלא הוכחה מעולם, היתה כי טשיירה, שכיהן כבר אז כנשיא ההתאחדות, קיבל מחברת הספורט מיליוני דולרים תמורת השתתפותו של החלוץ. במובן זה, המינוי של רבלו נועד לאפשר לממשל לעקוף את ההתאחדות ולנהל את ההכנות לטורניר ישירות מול פיפ"א.
אלא שגם היחסים עם ההתאחדות העולמית לא צפויים להיות קלים. פיפ"א,כיאה לפיפ"א, מבקשת להתערב בחקיקה הפנימית של ברזיל, כשהיעד הוא חוק שנידון בימים אלה בפרלמנט הברזילאי ונוגע לגביע העולם. מצד אחד, מבקשים בפיפ"א להבטיח שיוענק להם במהלך המשחקים מעמד חוקי מיוחד, שכולל למשל פטור ממס. מצד שני, מוטרדים בפיפ"א מהניסיון הברזילאי לכלול בחוק הטבות כמו הנחה של 50% במחיר הכרטיסים לתלמידים ולפנסיונרים, ואיסור על מכירת אלכוהול בשטח המגרשים, עובדה שלא תשמח כמה מן הספונסרים הגדולים של הטורניר. "פיפ"א היא גוף פרטי שמונע על ידי אינטרסים אשר לא תמיד תואמים את אלה של ברזיל", הצהיר רבלו כשמונה לתפקיד.
אינסוף נסיעות
בעיה אחרונה קשורה לגודלה של ברזיל ולכמות הערים המארחות. חוקי פיפ"א קובעים שיש לארח מונדיאל בשמונה עד עשר ערים, אלא שהברזילאים דרשו - וקיבלו - כי 12 ערים שונות ישתתפו בחגיגה.
ההחלטה הזו יוצרת שתי בעיות מרכזיות: הראשונה היא שששת המשחקים בכל אחד מן הבתים המוקדמים יתקיימו בשישה מגרשים שונים, מה שיגרום לנבחרות לנסיעות ארוכות על בסיס כמעט יומי - אתגר עצום למערכת התחבורה הבעייתית ממילא של מדינת הענק (חמישית בגודלה בעולם - פי 13 מצרפת).
שנית, בברזיל ישנה ביקורת רבה, שלפיה בניית אצטדיונים חדשים - ועוד בימים של משבר כלכלי עולמי - היא מיותרת, ועלולה להסתיים בכך שחלק מהמגרשים יהפכו בהמשך לפילים לבנים, בעיקר בערים הקטנות יחסית, כמו קויאבה ומנאוס, שלא משחקות בהן קבוצות כדורגל מהרמה הראשונה. אפשרות חלופית שעלתה - שלפיה בערים הגדולות, ריו וסאו פאולו, ישחקו בשני אצטדיונים בכל עיר - נדחתה על ידי ההתאחדות.
