לה לה לנד
מה הקשר בין קובי בראיינט מהלוס אנג'לס לייקרס, הגירושים של בעלי הלוס אנג'לס דודג'רס, וחוזי הענק שעליהם חתמה הלוס אנג'לס איינג'לס בסוף השבוע האחרון? התשובה פשוטה: הסכמי שידור מפלצתיים
בפברואר איבדה רשת פוקס את שידורי לוס אנג'לס לייקרס בקליפורניה למתחרה, טיים וורנר. החוזה החדש של טיים וורנר הבטיח ללייקרס 4 מיליארד דולר ל־20 שנה. פוקס פנתה לחתום עם קבוצת הבייסבול הבכירה של העיר, הדודג'רס, תמורת כ־150 מיליון דולר לעונה (3 מיליארד דולר ל־20 שנה), אולם החוזה העצום נפסל בידי הליגה. זאת, משום שהבעלים של הקבוצה, משפחת מקורט, היו בעיצומו של הליך גירושים מכוער והיה חשש לשימוש בכסף שאינו רק לטובת הקבוצה. אבל פוקס לא ויתרה: בעידן הנוכחי שידורי הספורט הם הדרך הבטוחה ביותר להגיע לקהל גברי בגילאי 18–35, וחשוב לא פחות, השידורים לא נצפים כמוקלטים ואי אפשר להוריד אותם מהאינטרנט ולראות אחר כך. הצפייה בשידור חי במשחקים מבטיחה דבר מאוד חשוב: פרסומות שלא מורצות קדימה על ידי הצרכן. זה מוביל לעלייה במחיר פרסום במהלך משחק. וזה, כאמור, שווה הרבה מאוד כסף לערוצים.
מפסידים הופכים לווינרים
וכך, החוזה של הדודג'רס עבר ללוס אנג'לס איינג'לס, ולארטי מורנו, הבעלים המקסיקני של האיינג'לס, שהוא במקרה גם המפסיד הגדול של חורף 2010: לפני שנה בדיוק היו האיינג'לס הבחירה הברורה עבור קארל קרופורד, שהפך לשחקן חופשי אחרי תשע עונות מבריקות בטמפה ביי. אולם, קרופורד חתם בבוסטון תמורת 142 מיליון דולר לשבע שנים, ומורנו, ברגע ההוא המפסיד הגדול ביותר בבייסבול, יצא ודיבר כנגד עסקאות ארוכות שנים.
בהתחשב ברקורד שלו, היתה זו התבטאות מוזרה, שכן למורנו יש מנהג מוזר בשנים האחרונות - לאסוף חוזים עצומים שניתנים לשחקנים בינוניים לקבוצה שלו. טורי האנטר, שמקבל 26.6 מיליון דולר לעונה עבור תמורה ששווה עשירית מהסכום האמור, משחק לצדו של ורנון וולס, שמקבל כ־18.5 מיליון דולר לעונה ומספק גם הוא תמורה ששווה עשירית מהסכום. ולכן, האיינג'לס לא נחשבו כשחקנים בחורף 2011, פשוט כי תקציב הסגל סתום. אלא שחורף 2011 העמיד את הכוכבים בקונסטלציה מיוחדת עבור האיינג'לס: הוא הציג את הדג הכי גדול בבייסבול, אלברט פוהולס, ופיצ'ר מצוין בשם סי.ג'יי ווילסון. והוא הגיע כאשר פוקס חייבת להבטיח לעצמה חוזה שידור מרכזי בקליפורניה: 3 מיליארד דולר ל־15 שנה.
והצירוף של השניים הניב עשר שנים, 254 מיליון דולר - זה הפיתיון שהצליח ללכוד את אלברט הגדול. פוהולס, שיהיה בן 32 בינואר, עזב את סנט לואיס קרדינלס, הקבוצה היחידה שבה שיחק בקריירה, לאחר שהוביל אותה לפני חודשיים לאליפות שנייה בחמש שנים. אבל האיינג'לס לא הסתפקו בכך. שעה לאחר החתמת הענק החתימו האיינג'לס גם את הפיצ'ר הטוב ביותר שהיה שחקן חופשי, סי.ג'יי ווילסון. בכך הדהימו את עולם הספורט, וחשוב לא פחות, פגעו ביריבתם טקסס ריינג'רס, קבוצתו הקודמת של ווילסון, ומי שהפסידה לקרדינלס בגמר הבייסבול לפני חודשיים. ווילסון ייאלץ להסתפק ב־78 מיליון דולר לחמש שנים.
68 אלף דולר ליום
פוהולס הוא השחקן הטוב ביותר בעשור האחרון בבייסבול, והמספרים שהעמיד עומדים בקנה אחד עם אגדות בייסבול מהקליבר של בייב רות' וטד וויליאמס. החוזה שלו הוא השני בגודלו בהיסטוריה של הספורט, כאשר שני המקומות שלפניו ואחריו הוענקו לאלכס רודריגז, פעם אחת בידי טקסס (250 מיליון דולר לעשר שנים) ופעם אחת בידי היאנקיז (275 מיליון דולר לעשר שנים). ארטי מורנו אישר את העסקה ואת הגדלת תקציב הקבוצה בכ־40 מיליון דולר בעונה, עלייה של כ־30% לעומת תקציב קבוצה שב־2011 עמד על 139 מיליון דולר. בכך הביא מורנו את הכוכב הלטיני הענק שתמיד חפץ לקבוצה שלו. אין ספק שלמורנו היה גם אינטרס שיווקי שפוהולס יהיה מזוהה עם הקבוצה: בקליפורניה יש ריכוז עצום של מהגרים ממקסיקו וממדינות מרכז אמריקה אחרות - 38% מתושביה של המדינה. אבל היכולת של פוהולס חוצה קהלים באהדתם כלפיו: הוא נמצא באופן תדיר ברשימת 15 הספורטאים הפופולריים באמריקה.
פוהולס ירוויח 68 אלף דולר ליום, עד גיל 42, אם כי יש הטוענים ששיקר לגבי גילו, וכי הוא מבוגר יותר. נושא "ייפוי" הגיל נפוץ יותר אצל שחקנים לטינים, שלכאורה יעשו הכל כדי לקבל את ההזדמנות לכסף הגדול של ליגת הבייסבול האמריקאית, לרבות להצעיר את עצמם על הנייר.
יש הרואים בכך עדות לזה שפוהולס לא נחשב לכישרון גדול עד ליום הגעתו ל־MLB. הוא נבחר בסיבוב ה־13 בדראפט, בין השאר כי הסקאוטים חשבו שמדובר בילד בן 22 שמתחרה בשאר ילדי התיכונים, שגילם עמד על 18. אולם, לגבי המספרים שלו מאז אין עוררין: כל שאר הקבוצות טעו, וסנט לואיס צדקה. לגבי הגיל עוד נותר לראות - אבל פוהולס הוא לא רק השחקן הטוב ביותר, הוא גם היציב ביותר: בעשר עונות הוא שיחק בממוצע 155 מתוך 162 המשחקים בעונת הרצח של הבייסבול. השנה הוא שבר את פרק ידו וחזר בתוך שבועיים למגרש. ולגבי הגיל? נאמר זאת כך: בקליפורניה זיוף הגיל הוא יותר נפוץ מבכל מקום אחר בעולם, ויהווה נושא משותף לחלוק עם האמהות המשופצות שמסיעות את ילדיהן לאימוני הספורט, ושנלחמות אף הן בגילן האמיתי.
מספר אחת באל.איי?
כך או כך, מנהלים רבים בליגה הביעו דאגה שמא הירידה הצפויה ביכולתו כאשר יחצה את גיל 35 תהפוך לנטל כלכלי גדול על הקבוצה בעוד 3–4 שנים, ובכך תשתק את האיינג'לס. אולם ייתכן שהחוזה הענק מסנוור אותם לגבי החשש האמיתי: יכולתו של ווילסון. ווילסון, בן 30, הציג למעשה בקריירה שתי עונות טובות, ונהנה מחורף שבו אין פיצ'רים חופשיים איכותיים בשוק. הביקוש העצום הנחית לו חוזה שמן, אך הסבירות שיצדיק אותו נמוכה בהרבה מהסבירות שפוהולס יצדיק את הכסף שהושקע בו. אבל האיינג'לס בונים לנצח, ועם ווילסון ופוהולס בסגל, הם מועמדים ודאיים כעת להגיע לפלייאוף. והדגש בלנצח הוא על ההווה - לנצח עכשיו. הדודג'רס בצרות כלכליות, ובנו קבוצה איומה שתשתק את הקבוצה על המגרש ומחוצה לו בשנתיים הקרובות.
הלייקרס מתקרבים לסוף ימי קובי, והטרייד עבור כריס פול, שנדחה בצעד מדהים בטמטומו מצד ה־NBA, מראה כי גם ג'רי באס, הבעלים, יודע שהדומיננטיות הנוכחית של הלייקרס נמצאת בסופה. ללא קבוצת פוטבול בהוליווד (עדיין), העיר נראית פתוחה לקבוצה דומיננטית חדשה, והאיינג'לס הולכים על כל הקופה.