לא רוצים להרוס לכם את הסופרבול, אבל...

על דבר אחד בסופרבול 2012, שיפגיש את ניו אינגלנד פטריוטס וניו יורק ג'איינטס, נראה שכולם מסכימים: הוא יהיה האירוע הנצפה ביותר בהיסטוריה. מחירו של כרטיס, אגב, עומד על 4,000 דולר בממוצע. ספורט וריאליטי הם שני הדברים היחידים ששומרים על רייטינג כי יש לצפות בהם בשידור ישיר (בישראל המשחק ישודר בספורט5 ובספורט5 HD). שנייה אחרי שהם נגמרים, התוצאות שלהם כבר נמצאות בכל מקום באינטרנט ובטלפונים, והדרמה - חוסר הידיעה מי ינצח - מתפוגגת.

הסופרבול והמשדרים שלפניו הם באמת ספקטאקל שהספורט בו משני לחלוטין. עצם קיומו באינדיאנה, מדינה שבה חוקי העבודה נמצאים תחת מתקפה, מושך אליו את ועדי העובדים ואת מפגיני"לכבוש את וול סטריט", שמקיימים צעדות מסביב לאצטדיון "לוקאס אויל" שבו ייערך המשחק, עם הקריאה "לכבוש את הסופרבול".

על המסך, המשחק מערב את הריאליטי הלא רשמי "מי השדרן שישרוד הכי הרבה שעות שידור", עם מופעי המוזיקה של המחצית שמקומם הטבעי יותר הוא בתוכנית "אמריקן איידול". וכמובן, לדור החדש של הימורי הספורט המשחק הזה הוא כר אינסופי של הימורים אונליין כל הזמן ועל כל אספקט שבו. ובעוד הימורי הצד מהסוג של "מי יזכה בהטלת המטבע", "כמה רחוק תגיע בעיטת הפתיחה" וכו' הולכים ותופחים בחשיבותם ובנפח המסחר בהם, השורה התחתונה שעדיין קשורה לספורט היא התוצאה הסופית. בלאס וגאס חושבים שהמשחק יהיה צמוד מאוד: הליין עומד על ניצחון של ניו אינגלנד ב־3.5 נקודות, שזה יותר משער שדה אבל פחות מטאצ'דאון. במילים אחרות, המשחק יוכרע לכאן או לכאן בפוזשן אחד.

טום בריידי. המשחק יוכרע על פחות מ-3.5 נקודות צילום: רויטרס

מאנינג לא יעזור

מדור הספורט של "כלכליסט" לא מאמין בכך: אנחנו מהמרים בגדול על הפטריוטס. מבט חטוף לתוך זכוכית הבדולח יראה לכל מי שחפץ בכך שהם ינצחו. זה נכון שב־2008, כשהקבוצות נפגשו בסופרבול, ניו יורק יצאה כשידה על העליונה. אלא שאז קיבלנו את הסופרבול הטוב אי פעם, והוא היה כזה כי הוא היה בלתי אפשרי. ניו יורק ניצחה ברגע האחרון, לאחר שהקוורטרבק של ניו יורק, איליי מאנינג, נתפס בידי ההגנה של ניו אינגלנד, וכבר היה בדרכו לרצפה, אבל הצליח להתחמק, מה שלא קורה הרבה. ואז הוא שלח מסירה בלתי אפשרית לדיוויד טיירי, שתפס את הכדור באמצעות הצמדתו עם יד אחת לקסדה, בעודו מתרסק מהאוויר לרצפה. טיירי כבר פרש מפוטבול, ובטח מתמודד עם כאבי הראש הכרוניים, הפגיעה בתפקוד המנטלי, הדיכאונות והעוני שבהם פוגשים שחקני הפוטבול בתום הקריירה הקצרה שלהם. במילים אחרות – זה לא יקרה שוב.

למען ההגינות, יש לאוהדי ניו יורק עוד כמה סיבות זניחות להאמין בקבוצה שלהם. זו קבוצה עם אופי שניצחה שלוש פייבוריטיות כדי להגיע לסופרבול. בנוסף, זו רק הפעם השלישית שבה קוורטרבקים נפגשים שוב לקרב על האליפות בפוטבול – ובשתי הפעמים הקודמות, מי שזכה בפעם הראשונה זכה גם במפגש השני. וכמובן, הניו יורקרים תמיד מאמינים בקבוצות שלהם. במיוחד כשזה נוגע ליריבות המרה מול הקבוצות מבוסטון. וישנו גם הבחור הזה, בראש ההתקפה, איליי מאנינג, שהוציא השנה יותר קסמים ושפנים מהקסדה שלו שמאפשר להאמין: שש פעמים הוא ניצח משחקים העונה בדרייב האחרון בעונה הרגילה - אחת הפעמים האלו היתה על חשבון הפטריוטס ועוד פעם אחת בפלייאוף, נגד סן פרנסיסקו פורטיניינרס.  

אבל כאן, חברים וחברות, זה מסתיים. זה נכון שניו יורק, שניצחה תשעה משחקים בעונה הרגילה, ניצחה בפלייאוף שלוש קבוצות בעלות מאזן טוב משלה בעונה הרגילה. וזה נכון שזו רק הפעם השנייה בהיסטוריה שזה קורה. אבל תזכרו מי היתה הפעם הראשונה - אריזונה קרדינלס ב־2008, שהפסידה לפיטסבורג את המשחק ואת הלב ברגעים האחרונים.

איליי מאנינג. שלף הרבה שפנים מהקסדה שלו צילום: אי פי איי

מלחמת הקוורטרבקים

בנוסף, למשוואה מול הפטריוטס יש צד נוסף: סופרבול 2012 יהיה הראשון שבו משני צדי המתרס יתייצבו קוורטרבקים שכבר זכו בסופרבול ובתואר השחקן המצטיין במשחק. וכשאנחנו אומרים פטריוטס, אנחנו מתכוונים למאמן ביל בליצ'יק והקוורטרבק טום בריידי. יחדיו, הם הובילו את הקבוצה ל־16 ניצחונות פלייאוף וחמש הופעות סופרבול (שניהם שיאים של ה־NFL). בליצ'יק הוא המוח שיודע להרכיב את השיטה שמוציאה את המרב מהכישרון הלא מדהים שמקיף את בריידי. ובריידי הוא הקוורטרבק הטוב ביותר ב־11 השנים האחרונות, עם כל הכבוד לדרו בריס מניו אורלינס סיינט ולארון רודג'רס מגרין ביי פאקרס, וגם למשפחת מאנינג.

ובסופו של דבר, בתום עונה אלימה ורוויית פציעות ככל עונת פוטבול, סופרבול הוא מפגש של שיטת משחק שבה מצליחים לתפקד ברמה סבירה האחרונים שיכולים לעמוד.

וכאן, לפטריוטס יש יתרון מובנה על הג'איינטס: במהלך העונה הרגילה ניו אינגלנד רשמה 71 מהלכים שהקנו לה יותר מ־20 יארד – יותר מכל קבוצה אחרת. בנוסף, היא ביצעה 14 מהלכים שהקנו לה יותר מ־40 יארד, וזה הנתון השלישי בטיבו בליגה של 32 קבוצות. במילים אחרות, עם רסיברים כמו ווס וולקר, רוב גרונקובסקי וארון הרננדז, ניו אינגלנד בנויה כדי לנצל פרצות לכדי מהלכים גדולים. מהצד השני, מהלכים גדולים הם החולשה הכרונית בהגנה של ניו יורק, שנתנה ליריבות השונות בעונה הרגילה לא פחות מ־60 מהלכים של 20 יארד ומעלה - רק שלוש קבוצות היו גרועות ממנה בנתון הזה. גם בפלייאוף, בשלושה משחקים הרשו הג'איינטס ליריבים שבעה מהלכים של 20 יארד ומעלה ומהלך אחד של 40 יארד ומעלה.

השעועית נגד התפוח

בכל אופן, בזמן שניו אינגלנד תנצח, אפשר ליהנות מדברים נוספים: מהמחשבה על היריבות המרה בין הערים האלה - בוסטון עיר השעועית עם האוניברסיטאות ואוהדי הספורט החכמים ביותר נגד התפוח הגדול, העיר הגדולה עם האוהדים התובעניים ביותר. והיריבות הזאת שוב מתרחבת. זה התחיל בבייסבול - שם היאנקיז והרד סוקס הן יריבות מושבעות כבר כמעט מאה שנים. זה נמצא גם בכדורסל - שם אין אהבה מיותרת בין הסלטיקס לניקס. וזה מקבל נופך חדש בפוטבול, שכן באופן מסורתי, הקבוצה האחרת של ניו יורק, הג'טס, היא היריבה המרה של הפטריוטס, כי הן משחקות באותו מחוז. אבל כעת יש לאוהדי הג'טס הזדמנות יחידה לשים בצד את רגשי הנחיתות מול הג'איינטס, ולהתחבר בשנאה יוקדת אל האלופה הבאה.

אני מקווה שלא הרסתי לכם את תוצאת המשחק הערב. תיהנו.