קובי ברייאנט הוא הבעיה

בזכות חוזה השידורים החדש שלה, נראה שהלייקרס תהיה קבוצת הכדורסל הראשונה שתגיע לשווי של מיליארד דולר. לפי הערכות "פורבס", החוזה שמעניק ללייקרס 200 מיליון דולר בשנה הזניק את שווייה ב־40% והיא שווה כיום 900 מיליון דולר. אבל עם הכסף הגדול מגיעה המחויבות להצלחה, ובלעדיה קשה להרים עוד את שווי הקבוצה. ועד עתה, הלייקרס לא נראית טוב. בעיקר בהתקפה.

הצרות של הלייקרס החלו עוד לפני שהקבוצה עלתה על הפרקט - הטרייד עבור כריס פול נפסל בידי הליגה, ולאמאר אודום, היחיד בקבוצה שיכול לעשות הכל, נשלח לדאלאס מכל המקומות בעולם וללא תמורה ממשית. החלום שדווייט הווארד יגיע מאורלנדו עדיין לא התממש, וספק אם יקרה.

ובכל זאת, ללייקרס יש השנה מה שלא היה לה כבר הרבה זמן - סנטר בריא. מכונת הפציעות העונה לשם אנדרו ביינום משחקת היטב, ובעיקר משחקת. יחד איתו ועם קובי ופאו גאסול, יש ללייקרס שלושה שחקנים שהם בחמישייה הטובה ביותר בעמדות שלהם.

ובכל זאת, ההתקפה של הלייקרס לא עובדת: הקבוצה במאזן בינוני, ואף על פי שיש עוד דרך ארוכה כרגע היא נלחמת על כניסה לפלייאוף. כאמור, העונה עדיין צעירה ולכן יש מקום להשתפר. אלא שמדדים אחרים מספרים את הסיפור טוב יותר: הקבוצה רק במקום ה־14 בליגה ביעילות בהתקפה, ורק במקום ה־16 באחוזי קליעה אמיתיים, שזה מדד שמשקלל פנימה קליעות עונשין ואת העובדה ששלשה שווה 50% יותר מסל שדה אחר.

קובי מהלייקרס. רק במקום ה־14 בליגה ביעילות בהתקפה צילום:MCT

עלבון ושינוי

לבעיה קוראים קובי בראיינט. קובי נותן עונה טובה במונחים של צבירת נקודות. יש לכך כמה סיבות: מאמן חדש שאולי מפחד לדרוש משחקן שמשתכר 25 מיליון דולר לעונה לוותר על קליעות קשות לטובת חבריו, והעלבון הצורב שהוא חש כשרשת ESPN הציבה אותו במקום השביעי בלבד בדירוג שחקני הליגה. כך או כך, קובי זורק יותר העונה - 24.4 זריקות למשחק מהשדה. זה יותר מארבע זריקות למשחק שזרק בעונה הקודמת, ויותר משלוש זריקות למשחק שזרק בארבע השנים האחרונות.

מי שנפגע מכך במיוחד הואפאו גאסול, שתמורת 18.7 מיליון דולר קולע רק 16.5 נקודות למשחק - 2.5 נקודות מתחת לממוצע שלו בלייקרס. בנוסף, הנוכחות של ביינום, שמקבל יותר כדורים מתחת לסל, באה על חשבונו גם במספר הזריקות, אבל גם בכך שהוא לא מקבל את הכדורים איפה שהוא צריך לקבל אותם: גאסול מגיע לקו העונה בממוצע רק 3.6 פעמים במשחק, הנתון הנמוך בקריירה שלו, לעומת ממוצע של 6.1 קליעות עונשין למשחק בעשר העונות שקדמו ל־2012. מהצד השני, לפחות ביינום מתחיל להצדיק את 15 מיליון הדולר שהוא מקבל בעונה, עם שיאי קריירה בנקודות ובריבאונדים. מתברר שזה מה שקורה כשמשחקים ולא יושבים עם גבס על הרגליים.

אמונה בלא נכון

נחזור לבעיה - קובי פוגע ביותר מ־45% מהשדה, שזה דומה לממוצע הקריירה שלו. אבל בחירת הזריקות השתנתה: קובי קולע פחות ליד הטבעת, הוסיף זריקה אחת בממוצע למשחק מטווח של 3–5 מטרים מהסל, והוסיף לא פחות מ־3.6 זריקות למשחק שהן ג'אמפרים ארוכים, כלומר קליעות לשתי נקודות קצת לפני קשת השלוש (5–8 מטרים מהסל). באופן עקרוני, זו הקליעה הכי פחות אפקטיבית בכדורסל. עדיף לזוז קצת אחורה ולקבל כפרס 50% יותר כשמצליחים.

קובי זורק 9.5 זריקות למשחק מהטווח של הג'אמפרים הארוכים, של 5–8 מטרים מהסל. נכון לעכשיו הוא קולע כ־46% מהן, שזה מדהים בהתחשב בגילו ובעומס המשחקים. קובי גם מאמין שהוא צריך לזרוק הרבה, אם הולך לו ואם לא. יש לזה הצדקה מסוימת - מחקרים הראו שהשכר בליגה נקבע בראש ובראשונה לפי הנקודות למשחק, ולא לפי מדדים חשובים יותר לניצחון הקבוצה, כמו יעילות בקליעות והשגת הכדור (ריבאונדים וחטיפות ופחות איבודי כדור). עם השכר הגדול בליגה ועם ההילה המטופשת של ה"ממבה השחורה", קובי עושה בעיקר מה שבא לו ומה שהוא חושב שהופך אותו למיוחד.

מה עושים האחרים?

אבל שחקנים צעירים יותר, שגדלו להבין וללמוד כיצד סטטיסטיקה מתקדמת משפרת את הקבוצה כולה, יודעים טוב ממנו ונמנעים מלזרוק אותו מספר של זריקות, ובוודאי מהטווח של הג'אמפרים הארוכים: לברון ג'יימס (27) לוקח 7.4 זריקות למשחק מהטווח הזה. אפילו כרמלו אנתוני (27), שהוא אגואיסט שמאמין שככל שהוא זורק יותר כך נולדים יותר מלאכים בגן עדן, זורק מהטווח הזה "רק" 6.6 פעמים במשחק. בדור הבא, קווין דוראנט (23) זורק משם 5.2 פעמים למשחק.

עמיתו/יריבו לקבוצה ראסל ווסטברוק (23) זורק 4.5 פעמים מהטווח של הפראיירים. ודריק רוז (23), השחקן המצטיין של העונה שעברה, זורק משם רק 2.6 פעמים למשחק. זה ברור למה: כי עדיף להתקרב לסל, למסור לשחקן בעמדה טובה יותר, או לזוז קצת אחורה ולקבל תמורה גדולה יותר.

אבל לא אצל קובי. וכל עוד זה לא ישתנה, ללייקרס אין סיכוי אמיתי לריצת פלייאוף ארוכה העונה.