סנסציה ב-NBA שהיא לא ג'רמי לין
הבעלות החדשה חידשה את ההתלהבות סביב פילדלפיה 76', שהבינה כי בהיעדר כספים ממכירת זכויות שידור, הדרך היחידה לישועה פיננסית תגיע מהאוהדים ומקבוצה לוחמת ללא סופרסטאר
עם כל הכבוד לג'רמי לין, האיש והסנסציה מניו יורק ניקס - כבוד שילך וידעך בשבועות הבאים כשהוא יחזור למציאות מבחינה סטטיסטית, וכשכרמלו אנתוני יחזור מהפציעה ושוב ייקח לעצמו את הכדור בכל התקפה אפשרית - הניקס מפגרים בהרבה אחרי פילדלפיה 76', שמובילה בנחת את המחוז האטלנטי. ואף שאין לפילדלפיה שחקן שקולע מספיק נקודות או נכנס למספיק סרטוני יוטיוב עם דאנקים ומהלכי היילייט כדי שהתקשורת או האוהדים ידברו על הסנסציה, מדובר בתחייתה של קבוצה שדמתה בשנים האחרונות יותר ויותר לגווייה על המגרש ומחוצה לו.
התיוג מחדש של פילדלפיה כקבוצה מנצחת התחיל כבר בשנה שעברה. אבל בפגרת הליגה הצד העסקי של הקבוצה קיבל חיזוק, כשהבעלות החליפה ידיים - מרשת הכבלים קומקאסט לקונצרן של תשעה בעלים, שבראשם ג'ושוע האריס, מיליארדר קרנות ההון, ובזנבם השחקן/זמר/סיינטולוג וויל סמית וזוגתו ג'יידה פינקט סמית. אחת הסיבות שקומקאסט מכרה את הקבוצה היא שבספרי החשבונות היא מתקשה להישאר רלבנטית בעירה, ומפגרת אחר יריבותיה לעיר - האיגלז מהפוטבול, הפיליז מהבייסבול ואפילו הפליירס מההוקי - בעניין שמגלים האוהדים.
התוצאה היא הפסד של כ־15 מיליון דולר בעונה האחרונה, שסיימה עשור שלם של הפסדים מדי שנה מאז שפילדלפיה הגיעה לגמר בפעם האחרונה. אגב, בפעם האחרונה שהקבוצה היתה רווחית היא היתה בהובלת הרכז/קלע/פרימדונה אלן אייברסון, שפשט בשבוע שעבר את הרגל אף שהרוויח כ־154 מיליון דולר בקריירה. וכן, כבר חלף עשור מאז.
וויל סמית'. אחד מהבעלים. המנכ"ל, דרך אגב, מנהל שיחות עם האוהדים בטוויטר צילום: אם סי טי
רווחיים בקרוב?
האם אפשר להפוך את הקבוצה לרווחית בקרוב? ההנהלה החדשה מאמינה שהתשובה לכך היא כן. מכיוון שחוזה הטלוויזיה של הקבוצה עם קומקאסט יפוג רק ב־2029, אין מקום לקוות לחוזה ענק מהסוג שהנחיתו הלייקרס וקבוצות בייסבול אחדות בשנתיים האחרונות, חוזים בסדר גודל של כ־100 עד 200 מיליון דולר לשנה. ולכן כל ישועה פיננסית חייבת להתחיל מהיציעים.
פילדלפיה היא שוק גדול וגם עיר ספורט אדירה, לקבוצות שהולך להן. זה לא ייחודי לפילדלפיה, שכן מחקרים מראים שקבוצות מנצחות הן גורם המשיכה העיקרי לאוהדים - הרבה יותר מכוכבים במדי הקבוצה - אבל זה קרוב יותר ללב כשזה מתרחש מעבר לכביש: ההצלחה בחמש השנים האחרונות של הפיליז בבייסבול הובילה להצלחה גם בספרי החשבונות, כשהאצטדיון שמלא כל הזמן הוביל לקפיצה של כ־30% בהכנסות, ומהן נגזרו שש שנות רווחיות וזינוק של 50% בשווי הקבוצה. בתחום היציעים המלאים לקבוצת הכדורסל יש הרבה מקום לטפס מעלה, שכן בשנה שעברה, אף שהקבוצה הגיעה לפלייאוף, עדיין עמדה התפוסה על 72% בלבד - הנתון הגרוע ביותר בליגה.
כשההנהלה החדשה נכנסה לעבוד, החורים ביציעים היו הנושא הראשון ברשימה. המהלך הראשון היה לחתוך את המחירים לכמחצית מהכרטיסים באולם, שזו כמובן התחלה טובה לקבוצה שמתקשה למלא אותו. קבוצת הרוכשים, יחד עם המנכ"ל יליד העיר אדם ארון, ביצעה "סערת מוחות" והעלתה רעיונות - החל מחשבון טוויטר שבו המנכ"ל מתכתב עם אוהדים במהלך משחק, דרך מבצעים כגון נקניקייה בדולר, ועד קונפטי וזיקוקים אחרי כל ניצחון. ואולם גם השנה, כשהקבוצה משחקת היטב, הסבנטיסיקרס הם רק במקום ה־20 (מתוך 30) בליגה בתפוסת האולם, לאחר שהקבוצה מכרה 80% מהכרטיסים. יש עוד מקום להשתפר.
על המגרש, לפילדלפיה יש קבוצה של צעירים אתלטים בהובלת מאמן,דאג קולינס, שמוביל את סגנון המשחק שלה כך שינטרל את הכישרון של היריבות. הוא עושה זאת באמצעות צמצום מספר הפוזשנים, הפעמים שבהן הכדור נמצא אצל הקבוצה המתקיפה. פילי היא במקום ה־26 (מתוך 30) עם 93 פוזשנים למשחק. למקום הראשון, דנבר, יש 100 פוזשנים למשחק.
התוצאה היא שגם לפילדלפיה וגם ליריבות יש פחות הזדמנויות לקלוע, מה שעוזר לקבוצות הגנתיות, ופילי היא הכי טובה בליגה, ומרשה ליריבות רק 87.2 נקודות למשחק. מבחינה התקפית, הסיקסרס עושים את זה כקבוצה: הקלע המוביל בקבוצה הוא הרכז לו וויליאמס עם 16 נקודות בלבד למשחק, ולמרות מספר הפוזשנים הנמוך שלה, היא החמישית במספר האסיסטים למשחק. כמובן, כל פילוסופיית משחק חייבת להתאים לשחקנים, ולפילדלפיה ישנו הסופרסטאר המושלם לתפקיד - גם אם הוא היחיד שמרגיש שהוא כזה - אנדרה איגוואדלה, או איגי בלשון הפילדלפים.
כצפוי, איגי זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת בבחירות למשחק האולסטאר ובשיחות על MVP, מכיוון שאת אלה מובילים אך ורק הנתונים של נקודות למשחק. ואולם, נקודות למשחק אינן נהנות ממתאם גבוה עם השפעה על ניצחונות. מה שיותר חשוב מנקודות למשחק היא האפקטיביות שבהשגתן - שחקן שלוקח מעט זריקות וקולע את רובן, יעיל יותר משחקן שלוקח המון זריקות ומשיג המון נקודות אבל באחוזים לא טובים. ולצד האפקטיביות חשובה גם השגת הכדור, כלומר ריבאונדים, חטיפות ופחות איבודים.
ובנתונים האלה איגי הוא נפלא: הוא קולע רק 12.4 נקודות למשחק, אבל מוסיף להן 6.5 ריבאונדים למשחק, 5.6 אסיסטים, וכמעט שתי חטיפות. וכשמשקללים את זה יחסית למספר הפוזשנים המועט במשחקים של פילי, זה אפילו עוד יותר טוב. בנוסף, איגי נחשב לסמול פורוורד ההגנתי הטוב בליגה.
דאג קולינס, מאמן ה-76'. מוביל את סגנון המשחק שלה כך שינטרל את הכישרון של היריבות צילום: איי פי
סופרסטאר נגד קבוצה
אין ספק כמעט שפילדלפיה תגיע לפלייאוף, ושם הצלחה או כישלון מול הקבוצות עמוסות הכוכבים של מיאמי והכוכבים המזויפים של ניו יורק יוכלו להעיד על חשיבות הסופרסטאר, כלומר שחקן שקולע הרבה, בליגה. פרשנים נוהגים לומר שה־NBA היא ליגה של סופרסטארים ושאי אפשר לזכות באליפות ללא סופרסטאר. יכול להיות שהטעות שלהם היא לא בהנחת המוצא - קיומו של סופרסטאר בקבוצה אלופה - אלא בהגדרה של סופרסטאר כמי שקולע בפועל את הנקודות. פילי ודנבר, שעושה דברים באופן דומה לפילדלפיה אבל בזכות התקפה אדירה, יוכלו לתת טיעון נגדי בתום העונה.
