אנרגיות שליליות
ההבדל הגדול בין הכדורגל הישראלי לכדורגל האירופי הוא לא רק המוצר העלוב על המגרש אלא כל האווירה סביב המוצר
אמש עלו שחקני ריאל מדריד למשחק הבית מול מלאגה עם חולצות תמיכה באריק אבידל, שחקן היריבה השנואה ברצלונה שסובל ממחלת כבד קשה וצפוי לעבור ניתוח. מחווה יפה לשחקן יריבה מרה. על גב החולצות של אבידל נכתב מסר תמיכה בפאבריס מואמבה, שחקן בולטון שהתמוטט ביום שבת במהלך משחק רבע
בכל מקרה, לואיס סוארס, חלוץ ליברפול שהואשם בעבר בגזענות, גם הקדיש את השער שכבש נגד סטוק למואמבה, אשר נולד בזאיר ובגיל 11 נמלט לאנגליה. אוהדי ליברפול הכינו עבור הקשר שלטים מרגשים. גם אנדראה פירלו, כוכב יובנטוס, הקדנש את ניצחון הקבוצה שלו נגד פיורנטינה למואמבה ומשפחתו הצעירה.
נחזור למשחק רבע גמר הגביע עצמו בו השחקן התמוטט. בווייט הארט ליין עודדו האוהדים של טוטנהאם את הצוות הרפואי שנלחץ לעזרתו של מואמבה. קרדיולוג מומחה, שנכח באצטדיון, נאבק עם הסדרנים ביציעים כדי לרדת לדשא ולהציע את עזרתו לקשר בן ה-23. מואמבה, וקשה לדעת אם שמע זאת, הורד באלונקה ולאמבולנס לקול קריאות שמו מפי אוהדי טוטנהאם ובולטון. "קריאות 'מואמבה! מואמבה!' היו מחזה מצמרר, דיווח עיתונאי שהיה באצטדיון. יש לציין כי מואמבה הוא שחקן ארסנל לשעבר ואוהד התותחנים ולכן התמיכה בו על ידי אוהדי הספרס זכתה לשבחים רבים מצד אוהדי ארסנל הרבים בטוויטר.
ג'ק ווילשר, כוכב ארסנל, כתב בחשבון טוויטר שלו. "זה לא רק באנגליה, כדורגל הוא קהילה אחת. לא סתם קוראים לו המשחק היפה".
ווילשר, ילד בן 20 עם תפיסה מאוד רומנטית של המשחק, התעלם, למשל, מהגזענים שצייצו דברים איומים על מואמבה עם זאת, משטרת בריטניה לא התעלמה מהם, מצאה אותם והגישה נגדם כתבי אישום. בנוסף רוב הצייצנים האחרים דיווחו עליהם ובהרבה מובנים הביאו להשעיית חשבון הטוויטר שלהם.
הכדורגל הוא אכן קהילה אחת ודי מדהימה. זה הסוד הגדול שלו בהרבה מובנים. הוא מייצר קהילתיות בתוך עולם שהופך ליותר ויותר אינדיבידואלי. והקהילה הזו תומכת באנשיה ונלחמת באנשים שמנסים לפגוע בה. זו אינה קהילה ללא צרות – לכל שבט יש את הספ בלאטר שלו, אבל אין ספק שהקהילתיות נעזרת בפיתוחים הטכנולוגיים, שהופכים אותה ליותר נגישה וגלובלית. כאמור, הימים האחרונים בעולם הכדורגל הוכיחו זאת שוב.
ובינתיים בישראל
ובינתיים בכדורגל הישראלי משחק העונה שוחק לעיני 1,300 – 1,500 אוהדים. כולם ילדים ונשים, שהורשו להיכנס בחינם רק בגלל שעל הקבוצה נאסר להכניס אוהדים בעקבות ההתפרעות בדרבי.
הילדים שרו נגד אלי טביב, הבעלים של הפועל תל אביב. הוא האשים אותם בזה שהם לא מבינים שום דבר. כמו שהוא מאשים את שאר האוהדים בזה שהם לא מבינים שום דבר.
המשחק, תיקו 2-2 לא רע, זכה לרייטינג של בערך 8% ובסופו ניתן לקבוע כמעט בוודאות שקריית שמונה תזכה באליפות היסטורית. אבל גם האליפות ההיסטורית הזאת הוכתמה בגלל שהבעלים, איזי שרצקי הסתכסך עם המאמן רן בן שמעון וצייר אותו כאויב המדינה על כך שהחליט לא להמשיך בקבוצה, בה הוא מרגיש שמיצה את עצמו.
הריצה של השחקנים לעבר בן שמעון אחרי השער השני שלהם המחישה עד כמה גם הם נפגעו עבור המאמן שלהם, שכל חטאו היה הרצון להתקדם לאתגר חדש. אגב, את הריצה המרגשת הזו לא הייתם יכולים לראות בערוץ 1 – כי לבמאים שם כנראה לא אכפת מהדרמה שמייצר הכדורגל.
נראה כי הבעיה של הכדורגל הישראלי לא מסתכמת רק באיכות המשחק או שידורו אלא בעיקר בבסיס שלו. הוא כבר לא יודע מה תפקידו. מה מהותו. מה משמעותו. הוא מנותק לחלוטין ממה שהופך את הכדורגל ל"משחק היפה" – הקהילה.
