איך נראה ספורט בעתיד (הקרוב)

אם אתם מתכננים לצפות באיזה משחק גדול — נאמר גמר הצ'מפיונס ליג — ומה שעולה לכם בראש זה להזמין כמה חברים, לקנות בירות ופיצוחים ולשבת מול הטלוויזיה, אתם כנראה תקועים עדיין עמוק בניינטיז, או לפחות כך חושבים מפתחי האפליקציות שעובדים עכשיו על לשנות את האופן שבו אנחנו צופים בספורט.

.

ארבע עובדות יסוד

הראשונה, אנשים אוהבים לצפות בספורט. אם העובדה הזו נשמעת לכם טריוויאלית (והיא אכן כזו, אחרת לא היינו כאן) כדאי לזכור כי בעידן שבו כל אחד יכול לעצב לעצמו את לוח השידורים שלו, רק אירועים ששידור חי הוא מהותי עבורם — ובראש ובראשונה ספורט וריאליטי — נותרים כעוגני צפייה. אולם בעוד שהצפייה בחדשות, בסדרות דרמה ואפילו בריאליטי בשעת צפיית שיא ירדה מעט בשנים האחרונות בארצות הברית, שיעור הצופים בספורט רק גדל.

השנייה, באופן כללי, אנשים אוהבים לדבר, וספורט גורם להם לדבר יותר. רק לפני שבועיים, חצי גמר ליגת האלופות בין ברצלונה לצ'לסי יצר את שיא הציוצים לאירוע ספורט עם יותר מ־13,500 ציוצי טוויטר בשנייה (!), ושבר בכך את השיא שנקבע בסופרבול האחרון.

השלישית, ספורט שווה פרסום שווה כסף. וכך, אף ששיעור הצופים בספורט בפריים טיים עומד בארצות הברית על 22.5% מכלל הצופים, אירועי ספורט משכו בשנה שעברה 29% מכלל עוגת הפרסום בטלוויזיה, ובסך הכל 4.1 מיליארד דולר.

הרביעית, העולם עובר ממודל חד־מסכי (מחשב, טלוויזיה, סלולר) למודל רב־מסכי (גם וגם). 88% מבעלי הטאבלטים ו־86% מבעלי הסמארטפונים בארצות הברית מעידים שהם משתמשים בהם במקביל לצפייה בטלוויזיה. ומה אנשים עושים בזמן שהם רואים טלוויזיה? 47% מלהגים ברשתות חברתיות, 34% מתעדכנים בתוצאות ספורט.

מסקנת ביניים: אם משלבים ספורט בשידור חי, רשתות חברתיות ומכשירי מסך־שני (second-screen), אפשר לעשות הרבה כסף. השאלה היא רק — איך? התשובה הבסיסית היא שצריך לקחת את חוויית הצפייה המוכרת ולהתאים אותה לחומרה החדשה (סמארטפונים, טאבלטים) ולרשתות החברתיות. מילת המפתח כאן היא אנגייג'מנט, כלומר מחויבות.

הסופרבול. 12,233 ציוצים בשנייה צילום: אי פי אי

אני, אתה והעולם

אפליקציה אחת שמיישמת את המסקנה הזו היא MyStadium, מעין צ'אט־רום משודרג שממוקד באירוע ספציפי. "אירוע ספורט הוא האירוע הכי חברתי שקיים", מסביר המנכ"ל והמייסד תומר זוסמן. "הצופה רוצה לשמוע מה החברים שלו חושבים, ולשתף אותם ברגשות ובמחשבות שלו על המשחק".

הרעיון הוא פשוט: מרגע שהאוהד עושה צ'ק אין למשחק מסוים, הוא מצטרף לקבוצה של כל מי שצופה באותה שעה באפליקציה ברחבי העולם ויכול לחלוק איתם — לפני המשחק, במהלכו וגם אחריו — את דעתו על השופט, על החילוף של מסי או על הפנדל של קאקה. "במקום לסמס לשניים־שלושה חברים, הם איתך בסלון. במקום לשבת לבד, אתה הופך לחלק מאצטדיון בינלאומי", אומר זוסמן.

אז איך עושים מזה כסף? MyStadium, כיום באייפון ובקרוב גם באנדרואיד, יצאה לאוויר לפני חודש וזכתה מאז ל־60 אלף הורדות, רובן בארצות הברית. באמצעות שיתופי פעולה עם חברות שונות, האפליקציה מציעה לגולשים מוצרים שונים בהנחה, תוך שההצעות ממוקדות לפי הקבוצות שכל גולש אוהד, וכך לדוגמה, אוהד של הניקס יקבל הצעות לרכישת חולצות או כובעים של המועדון. בהמשך, מספר זוסמן, ההצעות הפרסומיות יגיעו בהתאם לאירועים במגרש, וגול של צ'אבי, למשל, יגרום לאפליקציה להציע לגולשים לחגוג בהזמנת שישיית בירה תוצרת ספרד.

"אירוע ספורט", מדגיש אופיר זרדוק שמר, מייסד חברת Evento, "לא מתחיל ביום עצמו. החוויה מתחילה ברגע שאתה, כאוהד, חושב על האירוע. קבוצת ספורט היא מותג עם המון אנגייג'מנט והאתגר הוא איך להגדיל את המחויבות הזו ולספק לאוהדים חוויה נוספת".

ברוח זו, אפליקציית Evento, שמקדמת אירועים ברשתות חברתיות, מבקשת לעטוף את החוויה כולה: מהשלב שקודם למשחק, אז היא מציעה כרטיסים בהנחה ומספקת מידע על החברים שבאים ועל המקומות באצטדיון; דרך תכנים ועדכונים שהיא מספקת במהלך המשחק; ועד פעילות אחרי שריקת הסיום, כמו העלאת סרטונים, שיחות ועוד.

זרדוק, שייסד את החברה עם הראל שמר, מספר כי מבחינה כלכלית, האפליקציה מתבססת על מודל כפול: האחד הוא קבלת עמלה על מכירת כרטיסים, והשני מבוסס על היותה של האפליקציה פלטפורמה שיווקית של המותג (במקרה זה, המועדון) המפרסם למשל חנות מרצ'נדייז באצטדיון, שאם הגולש ניגש אליה, בתוך כמה דקות הוא מקבל הנחה. "בעוד חמש שנים", הוא מעריך, "בין אם בבית ובין אם באצטדיון, הסקנד־סקרין יהיה מאוד חזק".

פייסבוק. אנשים במגרש יראו כמה רעש עושים האוהדים בבית בעזרת הרשתות החברתיות צילום: בלומברג

אהדה וירטואלית

אחרי הצא'טים וחוויית המשחק ההוליסטית, נותרנו עדיין עם ההפרדה הפיזית בין הספה בבית לבין המושב באצטדיון. בחברת Vubooo, שנוסדה על ידי ייטב טופז ואלון הר־טל, מבקשים להתגבר בדיוק על ההפרדה הזו.

לאחר שהגולש נרשם (כרגע באנדרואיד) ומצהיר על הקבוצות שאותן הוא אוהד, הוא הופך לחלק מהיציע. "הוא יכול לשיר, לצעוק, להגיד כל מה שעולה על רוחו, רק שהפעם יש לו קהל", מספר המנכ"ל טופז.

לצד עדכונים על כל מהלך שמתרחש במגרש, האפליקציה מלווה את האירועים באנימציות (ובקרוב גם סאונד), סטטיסטיקות וגרפיקות שמספרות את סיפור המשחק מהזווית של האוהדים באצטדיון הווירטואלי – כמה רעש חברתי הם יצרו לאורך המשחק או מה הם חושבים על השיפוט. ניתן אפילו להתחרות (וירטואלית) באוהדי הקבוצה היריבה לגבי איכות העידוד.

"למעשה, האפליקציה מאפשרת לאוהדים בבית לקחת חלק פעיל ואינטראקטיבי במשחק ומייצרת עבורם את החוויה החברתית של צפייה באצטדיון אמיתי", מספר טופז, שמוסיף כי לפחות באפליקציה מנצ'סטר יונייטד ראשונה מבחינת אהדה ומחויבות, כשבארסה שנייה אחריה. אגב, שם האפליקציה מורכבת מקיצור המילים ווווזלה ובוז — מעין מקבילה ללייק/דיסלייק שמוכרים לנו מהפייסבוק.

בשלב הזה Vubooo, שם עובדים על התאמת האפליקציה ליורו הקרוב, נקייה למדי מפרסום, אולם בהמשך מתכוונים שם לעשות שימוש במידע החכם שהיא מייצרת על האוהדים כדי לחבר את המועדונים לאוהדים בזמן אמת. "למשל, בשיא האמוציות, כשהשחקן האהוד עליך כבש שער, אפשר להציע לך לקנות את החולצה שלו בהנחה או לקבל כרטיסים מוזלים למשחק הבא".

באצטדיון יראו בית

לגבי העתיד, השיחה עם טופז מעלה כיוונים מעניינים. מצד אחד, פיתוחים כמו גוגל טי.וי, שישלבו את השידור הטלוויזיוני עם התכנים מהסלולר ומהאינטרנט, וישדרגו את החוויה הביתית. מצד שני, להביא את המדיה החברתית למגרש עצמו, וכך לדוגמה מסכי ענק באצטדיון יספקו מידע על המתרחש במיליוני בתים שצופים במשחק ברחבי העולם, ורמקולים ביציעים שיתרגמו את הפעילות החברתית ברשת לסאונד של קהל. "הרעיון הוא שאין יותר לבד, וגם אם אני נמצא באצטדיון, בבית או בנסיעה, אז ברגע שאתחבר למשחק אהיה חלק פעיל מהחוויה".

רצף של הימורים

ניסיון מעניין נוסף לקחת את חוויית הצפייה הקיימת ולהרחיב אותה הוא זה של אפליקציית האייפון FanCake מסן פרנסיסקו. בחברת Kwarter, שפיתחה את האפליקציה, זיהו שצפייה בשידור ישיר של אירוע ספורט היא רצף מתמשך של ניחושים והימורים לגבי מה שעומד להתרחש: יקלע או יחטיא? ימסור או יבעט? וכן הלאה.

האפליקציה, שהושקה במרץ לקראת טורניר כדורסל המכללות, מציעה שני מסלולים: הראשון הוא ניחוש מהלכים קרובים, שבמסגרתו ניתנות כמה אפשרויות ולמשתמשים יש עשר שניות לענות תשובה, תוך שהם מתחרים בכל שאר המשתמשים שצופים במשחק. במסגרת המסלול השני, מיד אחרי מהלכים חשובים במשחק –—למשל, הום ראן — מופיעות באפליקציה מדליות והמשתמשים יכולים "לתפוס" אותן ולצבור נקודות.

ניחושים טובים וצבירת מדליות מקנים פרסים — מקופוני הנחה, דרך כרטיסים לאירועי ספורט ועד קונסולות משחקים. "רצינו ליצור חוויה חברתית חדשה, שגם מתגמלת את המשתמשים", אומר קרלוס דיאז, מייסד ומנכ"ל החברה.

בצד הכלכלי, FanCake מציעה לחברות לממן רגעים מסוימים במשחק (למשל טאצ'דאונס של שחקן מסוים), וללוות אותם בפרסומות ובהצעות מסחריות, בכפוף למילוי פרטים אישיים. החיבור הישיר הזה למשתמשים שווה לחברות הרבה כסף והן משלמות ל־FanCake בין חצי דולר לשלושה דולרים עבור כל משתמש שבוחר להירשם.

לצד היתרונות, ל־FanCake יש שתי חולשות: האחת קשורה לעובדה שהעיסוק באפליקציה, בהימורים ובפרסים, מנתק למעשה את הצופה מהמשחק. השנייה, שהאפליקציה נשענת במידה רבה על תכונה שמאפיינת את הספורט האמריקאי והיא ההפסקות הבלתי פוסקות במשחק, שנותנות זמן לניחוש. לכן האפליקציה חזקה בעיקר בבייסבול ובפוטבול, ומעניין לראות איך זה יעבוד בכדורגל.

בעוד כמה שנים, אם הכל ילך כמתוכנן, החוויה המוכרת — שכוללת ספה, שלושה חברים ומסך טלוויזיה — תהפוך לחוויה אינטראקטיבית, חברתית, רב־מסכית, שתחבר אותנו לאצטדיון מרוחק ולאלפי אנשים שמעולם לא פגשנו. לפחות תמיד יישארו לנו הבירה והגרעינים.