הכוח האמיתי של הנבחרת היוונית

כשאוטו ריהגל מונה לאימון הנבחרת הוא אמר ש"היוונים צריכים להיות טובים במה שהם יכולים להיות טובים". וזה בלהיות הגנתיים, אולטרה הגנתיים אפילו. הגנתיים אך חכמים וערמומיים. וזה כי בשביל לשחק כדורגל כמו ספרד או הולנד צריך שחקנים כמו ווסלי סניידר וצ'אבי - ואת זה אין ליוון.

הנבחרת היוונית לפני ריהגל היתה מלאה בשחקנים נמוכים, דריבליסטים, "פנטסיסטים", שאולי היו מאוד פופולרים בכדורגל היווני, אבל הם ממש לא היו מוצלחים ברמה הבינלאומית. זכורה בעיקר ההשפלה שלהם במונדיאל 1994. הם הובסו בכל המשחקים שלהם כי הם פשוט לא היו מספיק טובים. ריהגל דרש לשנות מהבסיס את איך שהכדורגל היווני ראה את עצמו ולקח שחקנים גדולים, חזקים וממושמעים (כדורגלנים "מערב אירופים") כדי לשחק כדורגל, יש לומר, די פרימיטיבי, שכלל שמירות אישיות ו-11 שחקנים מאחורי הכדור.

ספרטני. ריהגל בעצם דרש משחקניו להילחם מול מעצמות הכדורגל הגדולות, באותה אסטרטגיה אותה אימץ ליאונידס ה-1, מלך ספרטה, נגד כוחותיו הגדולים והעדיפים של אחשורוש ה-1 במעבר תרמופילי - כלומר לצמצם את שטח הלחימה כך שהיתרון הגדול של היריבה לא יבוא לידי ביטוי צילום: רויטרס

פרננדו סאנטוס, המאמן הפורטוגלי שירש את ריהגל, המשיך לבנות על אותה המורשת בחוכמה רבה. ועובדה: הקבוצה הפסידה רק פעם אחת תחתיו במשך שנתיים. היוונים לא מצטערים על הסגנון שלהם והם גם לא מתכננים לשנות אותו. הוא הסגנון שלהם. סגנון יווני. זהות ספורטיבית שמשולבת בזהות לאומית ממעמקי ההיסטוריה. משהו להיות גאה בו. במיוחד בימים בהם מכנים את היוונים באירופה "עצלנים" ו"לא יעילים".

לאחרונה שוחרר ברק יצחקי ממכבי תל אביב. יצחקי נחשב פעם לכישרון ישראלי גדול. דריבליסט ופנטזיונר גדול. אבל הוא נפל למלכודות הדבש שנקראות "הייפ","פרסום" ו"תהילה". וזה גרם לו "לאבד את זה". בהשוואה ליצחקי, גיורגיוס סמאראס אולי לא "טכני" או "פנטזיונר" כמו יצחקי ולכן הוא לא חשב שהכישרון שלו - שהפרשנים בישראל מכנים כ"מוגבל" - מעניק לו את הפריבילגיה לנוח. על המגרש או מחוצה לו.

העבודה שעליה סאמראס זוכה לזלזול מצד הפרשנים והשדרים הישראלים היא אחד מהגורמים החשובים ביותר לניצחון היווני. הוא רץ ומציק ומטריד את הבלמים והקשרים הדפנסיביים של היריבה - ואלו מתקשים לסייע להתקפה שלהם. העבודה של סמאראס היא עבודה קשה וללא תהילה. אין בה דריבלים או צ'אנסים לעשות את "המוב" המצנח. היא פשוט עבודה פיזית קשה לאורך המשחק. אתם יכולים לדמיין את יצחקי או אלירן עטר עושים דברים דומים?

איזו דרכמה!  

אי אפשר להתעלם מהאופי הפוליטי של משחק רבע הגמר האפשרי מול נבחרת גרמניה, שדוחפת את העם היווני לקבלת תקופת צנע קשה. הכותרות יצעקו "איזו דרכמה", הפרשנים יאמרו "היוונים ירצו למרקל את גרמניה" ואם היוונים יפסידו תופיע הכותרת:  "טרגדיה יוונית - היוונים יצאו מהיורו". היכונו לביאת הקלישאות!