עם הפנים מזרחה
מתוך כל ליש"ט אחד מתקציב אולימפיאדת לונדון, מושקעים 75 פני בשיקום מזרח העיר. זו ההבטחה הגדולה של המשחקים האולימפיים בבריטניה, אבל האם האזור יפרח גם אחרי שהאתלטים יעזבו?
תחנת הרכבת המצוחצחת בסטראטפורד שבמזרח לונדון מלאה בעשרות שלטים סגולים שמכוונים את המבקרים למתחם האולימפי. זה יהיה המראה הראשון של רוב הצופים שיגיעו אל המשחקים האולימפיים, תחנה משופצת המסוגלת להתמודד עם קיבולת של 20 אלף נוסעים ומקושרת לפריז ולשאר אירופה דרך רכבת היורוסטאר. אולם מרכז התחבורה המרשים הזה, המתחם האולימפי והקניון הגדול ביותר באירופה שנבנה לידו הם עדיין בועה בתוך שכונת עוני. עד שלונדון זכתה באירוח האולימפיאדה ב־2005, לא הרבה אנשים ספרו את התושבים בסטראטפורד ובשכונות הסמוכות לה. בנסיעה ברכבת התחתית בקו ג'ובילי מהפרלמנט בווסטמינסטר שבמערב לתחנת קאנינג טאון שבמזרח העיר, תוחלת החיים הממוצעת יורדת בשנה אחת בכל תחנה ורק מחצית מכוח העבודה מועסק. אחת הסיבות המרכזיות שבזכותן זכתה לונדון באירוח המשחקים האולימפיים בפעם השלישית בתולדותיה היא ההבטחה להחיות את מזרח העיר ולספק לתושבי השכונות העניות מקור גאווה ופרנסה.
דיור בר־השגה ועוד
מתוך כל ליש"ט אחד מתקציב אולימפיאדת לונדון (שהתנפח בינתיים ליותר מ־10 מיליארד ליש"ט), מושקעים 75 פני בשיקום מזרח העיר. לכן את הפירות מהאולימפיאדה, לפי המארגנים, ימשיכו התושבים כאן לקצור עוד שנים רבות אחרי טקס הסיום. למתקני הספורט ולבניינים שנבנו לצורך המשחקים יימצא שימוש גם אחרי שיסתיימו, והם לא יעמדו כ"פילים לבנים" כפי שקרה באולימפיאדת אתונה. לצורך כך הוקמה חברת המורשת האולימפית (OPLC). הכפר האולימפי עצמו יהפוך בתום המשחקים לשכונה חדשה בשם איסט וילג', עם בתי ספר, שירותי בריאות ואזורי מסחר. כמחצית מ־2,800 הדירות בשכונה יוגדרו "דיור בר־השגה" ויופעלו על ידי מיזם משותף בשם Triathlon Homes, ארגון ללא מטרת רווח שהכנסותיו יוקצו לאחזקת הבניינים והתשתיות במקום. המחצית השנייה תימכר במחירי השוק על ידי חברות הנדל"ן דלאנסי וקטארי דיאר ותיהנה מהקרבה לקניון ומהתחבורה הציבורית המצוינת באזור. מספר הדירות שייבנו מתוכנן לגדול ל־11 אלף. מחירי הנדל"ן בהאקני, רובע במזרח לונדון שיארח את המשחקים, זינקו מאז יולי 2005 ב־%50 כמעט. אולם המחירים בניוהאם, הרובע שבו נמצא הפארק האולימפי עצמו, עלו בכ־5% בלבד. הפארק נבנה על אזור תעשייתי כעור ונטוש. 200 הבניינים שהיו בו נהרסו והוחלפו בפארק העירוני הגדול ביותר שנבנה באירופה ב־150 השנים האחרונות.
מילת הקסם: מורשת
האצטדיון האולימפי ייפתח מחדש ב־2014 וככל הנראה יעבור לאחת הקבוצות מהאזור, שתזכה במכרז. ווסטהאם מתמודדת על האצטדיון, אך גם מועדון הקריקט של מחוז אסקס ואוניברסיטת מזרח לונדון הגישו הצעה משותפת. מספר המושבים באצטדיון — 80 אלף — יצומצם ככל הנראה.
מרכז התקשורת הענק של האולימפיאדה, שבו יעבדו כ־20 אלף אנשי תקשורת, יהפוך אחרי המשחקים למרכז תעסוקה שיספק מקומות עבודה בתחומי מדיה שונים.
"הדבר החשוב ביותר הוא שבנינו את זה עבור המורשת", אמר ג'ון ארמית, ראש רשות הביצוע האולימפית (ODA) שבנתה את הפארק האולימפי. "לא בנינו את זה ספציפית עבור הספורטאים, אלא כדיור שיהיה אפשר להשתמש בו אחר כך".
מארגני האולימפיאדה אומרים שבניית המתחם והתעשייה שתיווצר סביב המשחקים האולימפיים יסייעו ביצירת מקומות עבודה ובהרמת האזור מבחינה כלכלית.
בדרך לתחרות עוצרים בקניון
אולם יש המטילים ספק בטענה הזו. חברת הפרלמנט רושהנארה עלי ביקשה בשנה שעברה לברר כמה מתוך 6,000 העובדים במתחם האולימפי הם תושבי האזור.
לדבריה, מדובר במאות בודדות. לעומת זאת, כתוצאה מהמשחקים האולימפיים נסגרו או הועתקו בתי עסק המעסיקים 1,245 עובדים. ישנן ביקורות גם על חוסר שקיפות בכל הקשור בהליך מכרזי המורשת.
על פי הערכות ממשלתיות, האולימפיאדה אמורה לייצר סך הכל 100 אלף מקומות עבודה, חלק מהם בקניון ווסטפילד סטראטפורד סיטי, ש־70% מהמבקרים בפארק האולימפי ייאלצו לעבור דרכו בדרך מתחנת הרכבת. הקניון, שנפתח בשנה שעברה, אמור להיות גולת הכותרת בשיקומו הכלכלי של האזור ועובדים בו כ־8,500 בני אדם.
ראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון הגדיר את השינוי שעובר על מזרח העיר כ"פרויקט השיקום החשוב ביותר בעיר זה 25 שנה". אולם הצעד שהעיד יותר מכל על האפקטיביות של השינוי הזה הוא החלטת מארגני האולימפיאדה לשנות את מסלול המרתון, מכזה שיעבור במזרח לונדון למסלול שיעבור במרכז העיר על רקע האתרים המוכרים: ארמון בקינגהאם, בניין הפרלמנט, הביג בן, קתדרלת סנט פול והלונדון איי. טאואר האמלטס, הרשות המקומית באחד הרבעים במזרח, שכבר הוציאה 10 מיליון ליש"ט בהכנות למרתון, הגישה תביעה נגד הוועדה המארגנת בדרישה לשנות חזרה את המסלול. בסופו של דבר התביעה בוטלה לאחר שהוועדה המארגנת הבטיחה לספק 1,000 מקומות עבודה לתושבי הרובע, שהוא אחד העניים ביותר בלונדון. זו תהיה אחת הפעמים היחידות בתולדות האולימפיאדה שבהן ריצות המרתון לא יסתיימו מחוץ לאצטדיון האולימפי הראשי, שנמצא במזרח.
בינתיים לא רואים
הבטחה נוספת שסייעה ללונדון לזכות באירוח המשחקים האולימפיים היא לעודד את הבריטים לקום מהספה ולהתחיל לעסוק בספורט. ממשלת בריטניה השקיעה ביוזמה הזו 250 מיליון ליש"ט ונאלצה לקפל אותה בשקט לאחר שהתברר שלא היתה אפקטיבית. תקציב הספורט בבתי הספר קוצץ בחצי, דווקא בתקופה שלפני האולימפיאדה. לפי נתוני Sport England, הגוף האחראי על עידוד העיסוק בספורט באנגליה, מספר האנגלים המקיימים פעילות ספורטיבית במשך חצי שעה לפחות שלוש פעמים בשבוע ירד ב־2011 מ־6.938 מיליון ל־6.926 מיליון. לא מדובר בשינוי משמעותי מבחינה סטטיסטית, אולם הממשלה ציפתה לעלייה.
היעד של הגדלת מספר העוסקים בספורט ננטש לטובת אסטרטגיה של "תשלום עבור תוצאות", שבמסגרתה 46 גופי ספורט במדינה יקבלו מימון על סמך יכולתם למשוך ספורטאים צעירים מגיל 14 עד 25. "אין לי ספק שהאולימפיאדה תאחד את הנוער במסגרות ובאירועים של ספורט. אני משחק כדורגל שלוש פעמים בשבוע", אומר ליביו (17), תלמיד תיכון מסטראטפורד. "זה אירוע גדול שהולך להשפיע לנו על השכונה. בינתיים לא רואים את זה, חוץ מזה ששיפצו את הכבישים. אבל זה ישנה פה הרבה דברים".