הענף הוא הבעיה
ענף הפוטבול מעודד התנהגות אלימה על המגרש ומחוצה לו. בתוכו מתרחשים דברים נוראיים. האם לא רחוק היום שבו נראה אותו נעלם מהעולם?
"אין עונש חמור מספיק שיכול ה־NCAA להטיל עלמכללת פן סטייט, ושיהיה בו כדי לשקם את חייהם של הילדים שבהם התעלל ג'רי סנדוסקי", כך אמר אד ריי, מי שנמצא בראש ה־NCAA, ארגון הגג של ענפי הספורט השונים במכללות בארצות הברית.
ומה בין מילים למעשים? העונש בגין טיוח מעשי ההתעללות בקטינים שהתרחשו בין כותלי הקמפוס על ידי אחד מעוזריו הבכירים של המאמן המנוח ג'ו פאטרנו, הוטל לבסוף על קבוצת הפוטבול ועל האוניברסיטה עצמה.
העונש כלל קנס של 60 מיליון דולר, פחות או יותר ההכנסה השנתית של קבוצת הפוטבול של המכללה. בנוסף, הוטלה על הקבוצה הרחקה של ארבע שנים מהשתתפות במשחקי האליפות של המכללות, וקיזוז של עשרות מלגות ממה שמותר למכללה להעניק. גם רטרואקטיבית לא נותרה פן סטייט חסינה, ונמחקו ממאזנה ההיסטורי לא פחות מ־111 ניצחונות. זהו עונש חמור מאוד וחסר תקדים בהיקפו, החמור ביותר לדעת אותו מר ריי.
ואכן, העונש על פן סטייט הוא חמור. הוא מוחק מורשת של מאמן שנחשב "גדול", פוגע בעתיד המכללה, ומזכיר לכולם את הבעיה האמיתית: הקונפליקט בין כסף וחינוך. וכשאנחנו אומרים כסף במכללות, הכוונה היא בעיקר לפוטבול. שכן היכולת של הענף הזה למשוך צופים וכספים בארה"ב היא ייחודית.
כסף או חוק?
הרייטינג של משחקי העונה הרגילה בפוטבול שווה למשחקי פלייאוף בבייסבול ובכדורסל. אלא שלא רק ברמה המקצוענית הפוטבול הוא מלך. גם הכסף הגדול במכללות, מתורמים ומצופים ומזכויות שידור, הולך בראש ובראשונה לפוטבול. הפוטבול, אגב, מממן גם ענפים אחרים, אך קודם כל את עצמו, את התנאים לשחקנים, את המלגות, את כמות המאמנים הגדולה, וכמובן, את משרדי ההנהלה של האוניברסיטה, שנהנית מתזרים מזומנים קל ביחס לאלטרנטיבה - להשיג אותו מהסטודנטים העניים של אמריקה.
לפי "פורבס", ממוצע ההכנסות של עשר קבוצות הקולג' המכניסות בפוטבול ב־2011 היה כ־73 מיליון דולר, עם רווח אדיר של כ־47 מיליון דולר. אחרי הכל, אין כאן תקציב שכר לשחקני הקבוצה, שהוא כ־60% מההוצאות בספורט המקצועני.
פן סטייט עצמה הרוויחה ב־2011 כ־53 מיליון דולר על הכנסות של 73 מיליון דולר. וזה מסביר מדוע הרבה קווים נחצים בדרך לקבוצת הפוטבול הנכספת. יותר מדי קווים, מסתבר.
ראוי לזכור שהתפוצצות הסיפור הזה היתה כה גדולה, עד שהתקשורת לא יכלה להתעלם ממנה. אבל זאת לאחר שהמכללה עצמה טייחה את הסקנדל המתמשך הזה במשך שנים. במילים אחרות, הפעם התפוצצה פרשה שפשוט לא ניתן היה להכילה. פרשות אחרות שקשורות בפוטבול מאיימות על עצם עתידו - פשוטו כמשמעו: ייתכן שבעוד חמש שנים פוטבול יוצא אל מחוץ לחוק, או שהתעשייה שסביבו פשוט תגווע: נושאי הטיוח מסביב לפוטבול הולכים ומתרבים. ענף הספורט הזה מוביל להתנהגות אלימה, על המגרש ונראה שגם מחוצה לו, והשחקנים סובלים מנזקים מצטברים, כאבים כרוניים, פגיעה בתפקוד המוח, ובמקרים רבים מדי, אף להתאבדות.
טיוח מתקדם
פעם מערכת הטיוח הרפואי־קרימינלי יוחסה בעיקר לקבוצות ה־NFL, שם פרנסתו של הרופא המחליט האם שחקן יכול לשחק למרות הפציעות שהוא סוחב עמו תלויה בבעלים, שמצדו תמיד רוצה לנצח. אלא שמקרה של מאמן ההגנה של פן סטייט, ג'רי סנדוסקי, מדגים שהטיוח אינו חייב להיות רפואי. הוא יכול להיות קרימינלי נטו, ובלבד שהוא מטייח עבור "הערכים הנכונים" - הצלחה על המגרש וכסף שנכנס לקופות המתאימות.
מה השפל הבא?
אלא שבעולם שבו סיפור הוא סיפור רק ל־15 שניות ואז הוא הופך לאנקדוטה בטריוויה של ספורט, נדמה שעוד מקרה של מוות ועוד מקרה של התעללות, והפוטבול נותר חזק מכולם. אחרי הכל, כשליש מהאמריקאים מגדירים את הפוטבול - מקצועני או במכללות - כענף האהוב עליהם. הענף הבא בתור נהנה מפופולריות של אחד מכל שבעה. עבור המפרסמים זהו עדיין המפלט היחיד להגיע אל עשרות מיליוני הצופים, שזנחו את הטלוויזיה לטובת האינטרנט.
אלא שפופולריות לבדה לא תעמוד מול המערכת המשפטית, שמהווה את הדרך הקצרה ביותר אל סופו של הפוטבול. מתישהו מישהו בעמדה נכונה יקשר את ענף הספורט הזה לכל הרעות החולות שהוא יוצר. אולי זה יהיה שופט שבנו התאבד בגלל כאבי הראש, ואז יגיע היום שבו הטראומות הפיזיות שחווים השחקנים יקושרו עם הפגיעות המנטליות. אולי זה יבוא מלמטה, כשההורים המשכילים של ארה"ב יסרבו לתת לילדיהם את האישור לשחק פוטבול, ענף שבו נרשמים 90 אלף מקרים של זעזועי מוח בגילאי 10־18 בכל שנה. ומשם הדרך לייבוש מאגר הכישרון של הפוטבול קצרה. עוד יותר מהיום, יהיה זה ספורט של מיעוטים עניים בלבד, מה שיוביל לכך שמפרסמים יימנעו מלהתקשר עם הקהלים האלו, ואולי אפילו יביא להבין שהקישור המתגבר עם מוות או עם פגיעות מוח רע למכירות. אולי.
לא מקרה ייחודי
בכל מקרה, אל תגידו שמה שקרה בפן סטייט הוא מקרה ייחודי. אולי באופן שהוא קרה ובהיקף הטיוח שלו - שעלה לאוניברסיטה בקנסות, במאמן המתעלל ג'רי סנדוסקי וגם במאמן האגדי ג'ו פטרנו ובנשיא האוניברסיטה - אבל לא בהקשר הרחב שלו, של הפוטבול.
אולי זה שיכרון כוח, אולי זה הכסף הגדול שמסנוור, אבל ענף הספורט הזה מצליח להביא את האנשים שעוסקים בו אל רגעי השפל הקשים ביותר שידע הספורט העולמי, דווקא ברגעים שבהם העולם חוגג את הרוח הספורטיבית בלונדון. תוסיפו לשאר התחלואים של פוטבול גם פדופיליה. מעניין מה יהיה השפל הבא.
העונשים הגדולים בעבר בספורט הקולג'ים
- ביטול תוכנית הספורט לסיטי יוניברסיטי אוף ניו יורק, בעקבות קשירת קשר עם מהמרים לשינוי תוצאות הפיינל פור בכדורסל בניו יורק, 1951
- ביטול תוכנית הספורט בשנים 1951-57 לאוניברסיטת לונג איילנד, בעקבות קשירת קשר עם מהמרים לשינוי תוצאות הפיינל פור בכדורסל בניו יורק, 1951
- השבתה לשתי עונות לתוכנית הכדורסל של אוניברסיטת קנטאקי לעונת 1952-53, בעקבות קשירת קשר עם מהמרים לשינוי תוצאות הפיינל פור בכדורסל בניו יורק, 1951
- השבתה לשתי עונות לתוכנית הפוטבול של סאות'רן מת'ודיסט בעונות 1987, 1988, בעקבות תשלום שכר בשחור לשחקנים
- השבתה לשתי עונות לתוכנית הכדורסל של סאות'ווסטרן לואיזיאנה בעונות 1973-74, 1974-75, בעקבות תשלום שכר בשחור לשחקנים
הקנסות הכספיים הגדולים בספורט
100 מיליון דולר
הקנס שהוטל על קבוצת מקלארן מהפורמולה 1 בעקבות פרשת הריגול אחר פרארי, שהתפוצצה ב־2007
60 מיליון דולר
הקנס שהוטל על פן סטייט על מקרה טיוח התעללות בילדים על ידי אחד ממאמניה הגדולים
3 מיליון דולר
הקנס שהטיל הוועד העולמי על המתאגרף מייק טייסון על כך שהוריד בנשיכה חלק מאוזנו של איוונדר הוליפילד בקרב ביניהם