אקס-מן
המתחרים באולימפיאדה, בענפים שדורשים סבולת לב־ריאה, אינם בני אדם רגילים מבחינה גופנית והורמונלית. הם הלכה למעשה מוטציות. מוטציות שעובדות קשה מאוד
על פי מחקר של חואן אנריקז, פרופ' לביוכימיה בהרווארד, לכל מתחרה בענפי הסבולת לב־ריאה באולימפיאדה יש הורמון בגוף שאין ל"אנשים רגילים". להורמון יש שם: 577R Genotype. עדיין לא ברור מה בדיוק עושה ההורמון הזה, אבל אין ספק שהוא תורם משהו בספורט מקצועני. זה אומר שבאופן די מעשי אנחנו צופים בתחרות בין מוטציות שעובדות קשה נורא. "זה מעלה כמה שאלות קשות. האם אנחנו צריכים לתת יתרון קטן לספורטאים שאין להם ההורמון הזה, זו אופציה", אומר אנריקס. "אופציה שנייה היא - מותר יהיה לנתח כדי להחדיר את ההורמון הזה לגוף האנושי".
ואכן, אין ספק. מדובר בתחרות בין אנשים שהם התפתחות אבולוציונית. השוואה של גוף השחיינים משנות השישים לגוף השחיינים היום מראה שמדובר בשני זנים שונים. השיפורים בטכנולוגיה, במדע, בתזונה, בתורת האימונים, בהבנה של הבריכה והגוף האנושי, הביאו לכך שהשחיינים היום גבוהים יותר, שריריים יותר, נראים כאילו יצאו מתבנית שנבנתה על בסיס מייקל פלפס או איאן ת'ורפ - גוף משולש, רגליים ארוכות, כפות רגליים ענקיות. סוג של בתולות ים.
נראה כי אחרי שנים של פיתוח טכנולוגיית מזון, רפואה, אימון וכו' מתבהר כי הספורטאים האולימפיים הם אקס־מן. בריכת השחייה בלונדון 2012 מוכיחה זאת שוב. צריך רק להסתכל על הירכיים של רוכב האופניים הגרמני רוברט פורסטרמאן (תקלידו Robert Forstermann בגוגל) כדי להבין שספורטאים אולימפיים הם מוטציות.
מייקל פלפס. גוף משולש, רגליים ארוכות, כפות רגליים ענקיות. סוג של בתולות ים צילום: אם סי טי פלפס קשישא
ההצלחה המדהימה של המוטציה המובילה בספורט האולימפי, מייקל פלפס - שיא של 19 מדליות אולימפיות - מדהימה עוד יותר כשמביאים בחשבון את השחיקה המנטלית האדירה בכל מה שקשור לשחייה אולימפית (שעות על גבי שעות של מחזור אותן התנועות בבריכה וכו'). שחיינים צריכים להגיע סופר־חדים ונחושים כדי לזכות במדליה באולימפיאדה. וכנראה יותר קל להגיע חד ונחוש כשאתה צעיר ורעב. הזוכים בבריכה צעירים בצורה גורפת (רותה מיילוטיטה בת 15, שיוון יה בת 16, מיסי פרנקלין בת 17, יאניק אנייל וצ'אד לה קלוס בקושי בני 20). פלפס זכה במדליות בלונדון 2012 כשהוא בן 27 - ממש קשישא.
רותה מיילוטיטה בת 15. הבריכה שייכת לצעירים צילום: אם סי טי גלובליזציה של האימון
מהתחרות בבריכה ניתן להסיק גם על יכולות האימון שעברו הליך גלובליזציה. מאמני שחייה אנגלים מפוזרים בעולם, כולל סין, ומעבירים את האינפורמציה לשחיינים המקומיים שהופכים לכוח עולמי בלתי ניתן לעצירה.
מאמנים זרים גם יש בקוריאה וביפן. הליך הגלובליזציה הזה, במיוחד בסין, החל עוד לפני בייג'ינג 2008 (הסינים הביאו עשרות מאמנים זרים בכירים כדי לקדם את ענפי הספורט שלהם). זה מוביל לגיוון רב יותר לזוכים במדליות בשחייה (גם במשחים שנשלטו באופן כמעט בלעדי על ידי ארה"ב ואוסטרליה). התקשורת לא היתה מוכנה לזה והסיקה שרוב הזוכים בבריכה יגיעו מהמבחנים באוסטרליה ובארה"ב - אבל זה, כאמור, השתנה לחלוטין.
שיוון יה (16). גוף של שחיינית מזרח גרמנית - וכולם יודעים מה זה אומר צילום: אם סי טי שיואו יה־אללה
ההצלחה הסינית מעוררת חשדות. במיוחד זו של הילדה הסינית שיוון יה (16), ששחתה 400 מטר מעורב מהר יותר מראיין לוכטה, הזוכה ב־400 מטר מעורב גברים. ג'ון לאונרד, בכיר בהתאחדות המאמנים העולמית, השווה את ההצלחה שלה להצלחה של האירית מישל סמית', שהדהימה את העולם באטלנטה ואז הוכח כי השתמשה בסמים ממריצים, וגם להצלחות של השחייניות המזרח גרמניות, שכאמור זכו בתחרות בזכות "סיוע רפואי".
העובדה שבעידן התקינות הפוליטית מישהו מדבר כך, מראה על הדאגה הגדולה. ויש על מה לבסס אותה. מאז 1990 כ־40 שחיינים סינים נתפסו אשמים בשימוש בחומרים אסורים - פי שלושה יותר מכל מדינה אחרת. לאחרונה אצל כמה שחיינים סינים צעירים התגלה אריתרופויאטין, שמייצר יותר כדוריות דם אדומות. אגב, לשיוון יש אותו מבנה גוף של השחייניות המזרח גרמניות - גברי כמעט לחלוטין.
בכל מקרה, גם שימוש בסמים מחייב עבודה קשה, והשיטה הסינית מתבססת בעיקר על עבודה קשה, בכל הענפים. עבודה ברוטלית אפילו. זה התחיל בשנות השמונים, כשהסינים החליטו להעצים את תוכניות הספורט שלהם ובנו כ־3,000 מרכזי מצוינות בספורט. ילדים בני 6–7 מגויסים למטרה על פי מבנה הגוף שלהם. שיוון יה נבחרה על ידי הממשל הסיני להיות שחיינית בגיל 7 בגלל גפיה הארוכות. אמה, קינג דינג'י, אמרה לתקשורת הסינית ש"יה הקטנה רצתה להיות שחיינית בגיל צעיר". אבל למען האמת היא הוכנסה למערכת, הרחק מביתה, שכל מטרתה היתה להפוך אותה לשחיינית. הילדים חיים בצורה ספרטנית לחלוטין, ורק לעתים (כמו בינואר האחרון) מתפרסמות תמונות קשות ממחנות הספורט הסיניים ובהן רואים ילדים בני 5–7 בוכים בזמן האימון.
חינוך אחר
מי שלא סיני/ספרטני צריך לקוות שהוא נולד למעמד הביניים/גבוה וזכה לחינוך ספורטיבי מצוין. יאניק אנייל, השחיין הצרפתי המצוין למשל, גדל בבתי ספר פרטיים בנים ובניס, והוא מצטט פילוסופים צרפתים כגון מונטסקייה בראיונות. הוא גדל באותו אזור עשיר שבו גדלה גם השחיינית הצרפתית המצוינת קאמיל מופאט. רותה מיילוטיטה, הליטאית בת ה־15, עברה לגור בפלימות' ולומדת באותו בית ספר פרטי שבו למד טום דיילי, הקופץ למים הבריטי. ובכלל, רוב הספורטאים הבריטים גדלו בבתי ספר פרטיים. במשלחת האמריקאית יש 40 ספורטאים מאוניברסיטת פלורידה, שמעבירה כספים רבים לספורט. כרגע אוניברסיטת פלורידה זכתה ביותר מדליות מאשר אוסטרליה.
נראה שאם פעם הספורט נתפס כגורם שעוזר לצמצם פערים כלכליים, היום - אחרי עשרות שנים של ניאו־ליברליות בעולם המערבי - הספורט (במיוחד בשחייה) הוא עוד ענף אנושי שבו קשה להתחרות שווה בשווה אם נולדת למשפחה הלא נכונה. אלא אם כן אתה סיני.
