האם הלייקרס יכולים לשמוח?

סאגת דווייט האווארד הסתיימה – לפחות לעונה הקרובה. הסנטר הטוב ביותר בליגת ה-NBA עבר מאורלנדו ללייקרס, בטרייד שכלל גם את פילדלפיה ודנבר. האוורד הודיע שלא יחתום על הארכת חוזה וכי יבחן את שוק השחקנים החופשיים בשנה הבאה.

הלייקרס נתנו בתמורה את אנדרו ביינום, ובחירת דראפט; אורלנדו נתנה את האווארד ואת ג'ייסון ריצ'רדסון, שמהחוזה שלו ניסתה להיפטר, בתמורה קיבלה ארון אפללו, אל הארינגטון, ניקולה ווצ'ביץ', מו הרקלס, שלוש בחירות דראפט עתידיות, אך בחירות שלא צפויות להיות גבוהות. פילדלפיה נתנה את אנדרה איגוואדלה המצוין ובתמורה תקבל את ביינום, ובכך סוף סוף תזכה לסנטר משמעותי, אחריו חיפשה זמן רב. דנבר תקבל את איגוואדלה, שחקן אדיר ונטול אגו, והיא מחזקת בכך את הקו נטול הסופרסטארים משלה.  

הווארד מוצג בלייקרס. יש שתי סיבות לא לאהוב את הטרייד הזה צילום: אם סי טי

אם אתם אוהדי הלייקרס, לפני שנגיע לסיבות לשמוח, והן רבות, יש שתי סיבות לא לאהוב את הטרייד הזה:

הראשונה היא הבריאות: האוורד מבוגר ביותר בשנתיים מביינום, הוא שחקן התקפי פחות טוב ממנו, והוא חוזר מפציעה בגבו. מנגד, דווקא אנדרו ביינום, שסבל מקריירה עמוסת פציעות, השלים עונה ראשונה בריאה. הסיבה השנייה היא הנפש: למרות המרמור שלו, ביינום שיחק ליד קובי בראיינט כל הקריירה שלו, כך שהוא מכיר את תפקיד עוזר הצד. האווארד מעולם לא שיחק בתפקיד הזה, ולפי השמועות הוא לא אהב את שיחת הטלפון שהיתה לו עם קובי בעבר, בה קובי אמר לו שהוא יהיה אופציה שלישית טובה בהתקפה.

מעבר לכך, לאוהדי הלייקרס יש את כל הסיבות בעולם לשמוח: הם קיבלו את האוורד מבלי לוותר על פאו גאסול, מה שמקנה להם את הקו הקדמי הטוב בליגה. בנוסף, יכולות ההגנה של האווארד מאזן את יכולות ההגנה הדועכות בקו האחורי הקשיש של הלייקרס, שכולל את סטיב נאש בן ה-38 וקובי בראיינט בן ה-34. ותחשבו על התקפה שמונעת על ידי סטיב נאש, שבגילו הוא עדיין אחד השחקנים היעילים בליגה, כשהאופציות שלו הן קובי בראיינט לצידו, מתחת לסל פאו גאסול או דווייט האווארד, ופנוי על קו השלוש, בפינה, מטה וורלד פיס, לשעבר רון ארטסט. הלייקרס נתנו הרבה אבל קיבלו המון. וזה עוד טרייד מוצלח לג'נרל מנג'ר הטוב בליגה, מיץ' קופצ'ק.

שתי הקבוצות שנוספו כדי להשלים את הטרייד – פילדלפיה ודנבר – השיגו כל אחת מה שחפצו בו. וזה מותיר רק את אורלנדו כמפסידה הגדולה ביותר. בטרייד שכלל ארבע קבוצות ושלושה אולסטארים, היא נותרה בלי כוכב. והנה גם קצת פרספקטיבה מסאגת האווארד: בעונה החולפת ויתרה אורלנדו על הצעה מהנטס שכללה את ברוק לופז, סנטר צעיר, שאוהב לקלוע ובעל פוטנציאל להיות יעיל מאד, מרשון ברוקס חסר המשמעות ושלוש בחירות דראפט גבוהות מאוד. גם להצעות אחרות אורלנדו סרבה: הקבוצה התעקשה שבכל טרייד מול הלייקרס תקבל הקבוצה מפלורידה את ביינום וגם את פאו גאסול. בנוסף, אורלנדו ניסתה להיפטר מהחוזים המזוויעים של הידו טורקוגלו וגלן דיוויס, וגם זה לא קרה. בסופו של דבר, שלוש בחירות דראפט נמוכות ושני שחקנים ממוצעים ומטה, בדמות אארון אפללו ואל הארינגטון.

סטיב נאש. אחד מהשחקנים היעילים בליגה צילום: אם סי טי

למה? ברור שהדרמה של האווארד הפריעה לקבוצה. נחשו מה: זה הפריע כבר שנתיים. ולכן, הקבוצה היתה צריכה לסרב לטרייד הזה ולנסות שוב במהלך השנה. וכאן יכולה להתברר הסיבה – אולי באורלנדו מודאגים מזה שהווארד חוזר מפציעה והרי תמיד בחזרה מפציעה יש סיכון. וכשהנכס הזה אמור להביא בתמורה את אבני היסוד לעתיד הקבוצה, הסיכון הזה,

שערכו יירד, גדול. ובכל זאת, האווארד בן 27. הוא פספס בסך הכל 7 משחקים ב-7 העונות שקדמו לעונה האחרונה.

אולי אורלנדו הולכת בעקבות המודל של דנבר, שהחליפה את כרמלו אנתוני, כוכב (בעיני עצמו) ממורמר, בקבוצה של שחקנים יעילים מאד, ונטולי אגו. דנבר גם כמעט העיפה את הלייקרס בפלייאוף של שנה שעברה, והתחזקה אף היא בטרייד הזה, כך שהיא כרגע השלישית באיכותה במערב (אחרי אוקלהומה סיטי והלייקרס), לצד הקליפרס וממפיס. ואמנם ווצ'ביץ' והארקלס בעלי פוטנציאל. אבל אם ככה, למה לא לקבל בטרייד הזה את אנדרה איגוואדלה או את ביינום, שני שחקנים יעילים מאד (אם כי ביינום גם בעל אגו גדול)? אורלנדו עשתה את מה שנראה כרגע כאחד הטריידים הגרועים ביותר בהיסטוריה של ה-NBA.