בדרך לעסקה רומסים את התקנון
ההתאחדות לכדורגל ואנשי הקבוצה יודעים את כל הבעיות הכרוכות במכירת בית"ר ירושלים לאלי טביב, אבל מסרבים להכיר בהן. בעולם העסקי הליך שכזה היה נעצר על ידי הרגולטורים באופן מיידי
בית"ר ירושלים היא כנראה המועדון הכי חשוב לכדורגל הישראלי. אני לא מדבר על פן ההישגים הספורטיביים כי בזירה הזו מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל ת"א הם מועדונים בעלי עבר, הווה ואפילו עתיד מזהירים יותר. אבל לבית"ר יש נקודות זכות רבות אחרות: מדובר במועדון שבתקופות הטובות שלו ידע לגרום לרבבות ישראלים ללכת בעקבותיו ולמלא כל אצטדיון בארץ, מדובר בקבוצה מאוד מחוברת ומחויבת לקהל אוהדיה ובעיקר העובדה שבית"ר ירושלים היא הבבואה האמיתית של הספורט הישראלי – ניהול פיננסי כושל לצד הצלחות ספורטיביות מרגשות שגורמות לנו להבין שגם בשיגעון יש היגיון.
- בית"ר ירושלים: החובות יכריעו את הרצונות הטובים?
- הקיץ הגדול של האוהדים
- תורת הבזבוזים: ההתנהלות הכספית הלקויה של בעלי קבוצות הכדורגל בארץ
מבחינה פיננסית, כבר יותר משלוש שנים קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים חיה מהיד לפה. אחת מהאימפריות הספורטיביות בישראל מתקשה לגייס כספים וספונסרים שיאפשרו לה להעמיד תקציב ראוי כדי להתמודד בצמרת ליגת העל. הבעלים של המועדון, איש העסקים ארקדי גאידמק, ירד מחלק מנכסיו ואת היד לכיס האישי שלו הוא מסרב להכניס.
בשל התחייבויות קודמות, שנעשו בתקופה בה גאידמק הזרים לבית"ר כ-400 מיליון שקל, קיימות מחויבויות כספיות בתקציב של המועדון בסכומים של כ-5 מיליון שקלים בעונה הנוכחית. עד כמה המצב קריטי? בקיץ האחרון אוהדי בית"ר הזרימו 2 מיליון כדי שהמועדון האהוב עליהם לא ייכנס להליך של פירוק וראש העיר, ניר ברקת, גייס כספים מיהודים עשירים בארה"ב כדי שיהיה מאיפה לממן רכש. גם גאידמק עצמו נחלץ לעזרה והבטיח כי ימסור את המפתחות בחינם לכל מי שיקח על עצמו את ההתחייבויות הכספיות שנותרו למועדון.
בשבועיים האחרונים צצו במדורי הספורט ידיעות על כך שאיש העסקים, אלי טביב, מתעניין ברכישת בית"ר ואף קיבל מדירקטוריון המועדון אישור על כך שהוא היחיד איתו הם ינהלו משא ומתן בתקופה הקרובה. טביב, למעשה, כבר נכנס להליך מתקדם של בדיקת נאותות כדי להבין את מצבו הכלכלי האמיתי של המועדון. טביב, נזכיר לכולם, הוא עדיין הבעלים הרשום של מועדון הכדורגל הפועל ת"א ויש לו עדיין עניינים משפטיים מול מועדון הפועל כפר-סבא שהיה בבעלותו עד לסוף עונת 2008/2009.
כל ההליך הזה מתרחש לנגד עיני הנהלת ההתאחדות לכדורגל, היועץ המשפטי שלה, עו"ד משה אביבי, והבקרה התקציבית בראשות רו"ח עופר אורליצקי כאשר אף לא אחד מהגורמים מסביר את הבעיות הגדולות הקיימות בשידוך האפשרי שבין טביב לבית"ר.
תקנון ההתאחדות לכדורגל אוסר על בעלים רשום של מועדון לעבור לבעלות על מועדון אחר מבלי להשלים הליך צינון של שנה קלנדרית מלאה. לכאורה, אלי טביב אינו יכול להיות הבעלים של בית"ר אלא לאחר שתעבור שנה מהיום בו יעביר את הבעלות על הפועל ת"א לגורם אחר. כנגד טביב הוגש לאחרונה גם כתב אישום בגין תקיפה והרשעה בהליך המשפטי גם תמנע ממנו את האפשרות להיות בעלים של קבוצת כדורגל.
אלי טביב, מוסדות ההתאחדות לכדורגל ואנשי בית"ר ירושלים ובראשם היו"ר איציק קורנפיין יודעים את כל הבעיות, אבל מסרבים להכיר בהן. הפטנט שהגורמים הללו ימציאו כדי לקמבן את העסקה הנרקמת הוא שאלי טביב יעניק כעת הלוואה של כמה מיליוני שקלים לבית"ר ירושלים כדי שזו תוכל להתחזק ספורטיבית כבר העונה ואת הרווחים הוא יקצור כאשר יהיה בעלי המועדון.
בעולם העסקי הליך שכזה היה נעצר על ידי הרגולטורים באופן מיידי. תנסו רגע לדמיין כיצד הרשות להגבלים עסקיים היתה מתייחסת אילו חברת פלאפון היתה מעמידה הלוואה לחברת פרטנר (אורנג') בשל הבעיה התזרימית שאליה נקלע בעליה, אילן בן-דב.
טביב וקורנפיין הם שני שועלים ותיקים שמכירים היטב את כל החולשות והפרצות הקיימות במבנה של הכדורגל הישראלי. הם מבינים היטב שלראשי ההתאחדות לכדורגל יש רצון עז לראות את בית"ר חוזרת להיות גורם משמעותי בנוף הכדורגל הישראלי והם מבינים גם שאין אנשי עסקים אחרים שעומדים בתור לרכישת המועדון.
בנוסף, חוסר המעורבות של ההתאחדות ומוסדותיה המשפטיים עד כה גורמים לטביב וקורנפיין להפנים שכרגע הרגולטור שרוי בפוזיציה של "לא ידעתי, לא שמעתי ולא ראיתי".