ה־NFL: "ישראל אינה שוק קטן עבורנו"

בשנים האחרונות אני מסתובב עם התחושה שפוטבול אמריקאי הולך ותופס תאוצה בישראל. כמדד לכך, אפשר להצביע על העובדה שבישראל משודרים מכל מחזור שבעה משחקים בשידורים ישירים, על פני ארבעה ערוצים שונים (רק ליגת האלופות משודרת כאן יותר).

חייבים להזכיר גם את העובדה שבתחילת החודש יצאה לדרך העונה השביעית של ליגת ה־IFL, ליגת הפוטבול הישראלית, בהשתתפות מספר שיא של 11 קבוצות מכל רחבי הארץ, ובהן משחקים בהתנדבות (ותוך הוצאה כספית לא מבוטלת) יותר מ־300 שחקנים. צמיחת ה־IFL מתרחשת בד בבד עם קיומה של פעילות "פלאג פוטבול" (משחק עם מינימום מגע, בניגוד ל"טאקל פוטבול") ענפה, עם עשרות קבוצות, כולל ליגות לנשים ולנערים. בנוסף, כמה מאתרי הספורט הגדולים בארץ מתייחסים לפוטבול בצורה הולכת וגוברת, וב"חדשות הספורט" לא עובר שבוע בלי להזמין לאולפן את איתי אשכנזי, פרשן הפוטבול בעל הרזומה העשיר ב־IFL (ובנו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי).

ועדיין, ניתן לקחת את כל התופעות האלה ולהכניס אותן לפרופורציות. את העובדה שמשודרים כאן משחקים רבים אפשר להסביר בכך שמחיר זכויות השידור לישראל אינו גבוה כמו של ליגות אחרות שפופולריות כאן בהרבה, ובכך שכקולוניה תרבותית של ארה"ב אנחנו מקבלים הרבה ערוצים אמריקאיים. 11 הקבוצות של ה־IFL הן עדיין רק ליגה עם 11 קבוצות, שביומיום מתקשות למשוך קהל או חשיפה, שלא לדבר על ספונסרים. את ההתייחסות הגדלה לפוטבול המקצועני באתרים וב"חדשות הספורט" מותר לזקוף לזכות כמה אנשי תקשורת שגדלו על הספורט האמריקאי ונותנים דרור לאהבה שלהם על פני הפלטפורמות השונות.

אוהדי פוטבול באנגליה. ישראל במקום ה-23 בכניסות לאתר ה-NFL צילום: אי פי איי

ואז הגיע מרקוביץ'

כותב שורות אלה היה ממשיך להסתובב בעולם עם התחושה המעורערת הזו לגבי פריחתו של הפוטבול האמריקאי בישראל, אלמלא היה פוגש בסוף אוקטובר במייקל מרקוביץ'. ב־28 בחודש שעבר נערך באצטדיון וומבלי עוצר הנשימה בלונדון משחק רשמי, מתוך הלו"ז של עונת ה־NFL, בין ניו אינגלנד פטריוטס לסנט לואיס ראמס. זו העונה השישית ברציפות שאירוע שכזה מתקיים, ובעונה הבאה כבר ייערכו שני משחקים רשמיים בבירה הבריטית — עדות להצלחת הפרויקט שנקרא “NFL International Series”.

ושם, על הדשא האמיתי של וומבלי (בניגוד לדשא הסינתטי שפרוס ברוב אצטדיוני ה־NFL בארה"ב), פגשתי באותו אדון מרקוביץ', מי שאחראי על מכירת זכויות השידור של הליגה לאסיה ולאירופה, ובכלל זה גם לישראל. אם מישהו יכול לאשש את תחושותיי לגבי הפוטבול האמריקאי כאן, הרי זה הוא, והוא עשה בדיוק את זה.

"ישראל היא לא שוק קטן מבחינתנו", אמר מרקוביץ', והשאיר אותי פעור פה. מה זאת אומרת "לא שוק קטן"? בישראל חיים בין 7 ל־8 מיליון בני אדם, יש בעולם 96 מדינות מאוכלסות יותר וה־NFL, מפעל הספורט הגדול והעשיר בעולם, מכניס 7 מליארד דולר בשנה. איך יכול להיות שאנחנו "לא שוק קטן" בשבילם? ובכן, למרקוביץ' יש תשובות מוכנות.

"הפוטבול האמריקאי הוא אמנם דבר עצום בתוך ארה"ב, אבל בעולם הוא עדיין גדל והפוטנציאל לצמיחה הוא עצום", הסביר מרקוביץ', "וישראל מדורגת במקום ה־23 בעולם מבחינת כמות הכניסות לאתר הרשמי שלנו, NFL.COM. כמו כן, ישראל מדורגת במקום ה־19 בעולם בכמות הרוכשים של גיים־פאס, השירות שמאפשר לך לצפות בכל המשחקים באתר שלנו בשידור ישיר או מוקלט, לבחירתך. ביחס לגודל שלה, ישראל היא שוק רלבנטי מאוד עבורנו, אבל בעצם גם לא רק ביחס לגודל".

אוקיי, אבל זה עדיין לא אומר שהפוטבול כאן צומח. אפשר אולי להסביר את הנתונים האלה בנוכחות קבועה של אמריקאים רבים בישראל, עולים, סטודנטים וכדומה. אבל אז שלף מרקוביץ' את הנתונים שאישרו סופית שהפוטבול האמריקאי פורח כאן: "כמות הכניסות לאתר שלנו מישראל צמחה ב־34% בהשוואה לשנה שעברה, וכמות הרוכשים של הגיים־פאס זינקה ב־44% מהשנה שעברה". אלו נתוני צמיחה פנטסטיים לכל דבר ועניין. כמו כן, חשוב לציין, עצם העובדה שבישראל משודרים מכל מחזור שישה משחקים בשידור ישיר בערוצים פתוחים ("יותר מכמעט כל מדינה בעולם"), ושבאתר ה־NFL אפשר לצפות בחינם בכל תקצירי המחזור, היתה אמורה לפגוע משמעותית בכוח המשיכה של מוצר כמו גיים־פאס. ועדיין, המציאות מוכיחה שההפך קורה. החשיפה הגוברת והמוגברת של הענף מתרחשת יד ביד עם עלייה בדרישה לפוטבול אמריקאי.

שחקן פוטבול ישראלי מה-IFL. הקולג'ים יחפשו שחקנים גם מחוץ לארה"ב, קנדה והאיטי? צילום: גיא אסיאג

מנסה להתרחב

אבל כל הסיפור הזה נוגע רק לפוטבול המקצועני, שהולך ומחזק את אחיזתו בראש טבלת ענפי הספורט הפופולריים בארה"ב בשנים האחרונות יותר ויותר. לעומתו,

הפוטבול שמשוחק במכללות נעלם לגמרי מעיני חובב הספורט הישראלי, גם זה שמתעניין ב־NFL. וזאת אף שבארה"ב ישנם עשרות מיליוני חובבי פוטבול שמבחינתם המקצוענים לא מעניינים כלל ופוטבול המכללות הוא "הדבר". ולפיכך, אף שאפשר היה לצפות לכך, מאחר שגם כדורסל המכללות מעניין כאן פחות מהכדורסל המקצועני של ארה"ב (ה־NBA), עדיין מדובר בעניין שדורש בחינה: למה הפוטבול המקצועני כן מעורר עניין בישראל, ופוטבול המכללות, ענף הספורט השני הכי פופולרי בארה"ב, לא?

ההסבר לכך יכול להגיע דווקא מההבנה שהתהליך הזה אינו חד־כיווני. כי זה לא רק שאוהד הפוטבול הישראלי מתעניין מעט מאוד במכללות — זה גם שהמכללות, בניגוד ל־NFL, לא מתעניינות כלל באוהד הפוטבול הישראלי (והבינלאומי בכלל).

"הכי רחוק שתוכניות הפוטבול של המכללות בארה"ב מגיעות מחוץ לארה"ב זה אל קנדה והאיטי", אומר קירק הרבסטרייט, פרשן המכללות הבכיר של ESPN, שב־2010 וב־2011 זכה בפרסי אמי על עבודתו בתוכנית "קולג' גיים דיי". "בניגוד לפוטבול המקצועני, אני לא חושב שהקולג'ים מנסים להפיץ את הבשורה לעולם. רוג'ר גודל (הקומישינר של ה־NFL — נ"פ) מבין שהוא צריך לעשות את זה, והוא מנסה להרחיב את המותג ברמה הבינלאומית. בשביל ה־NFL מדובר ברווחים גדולים, אבל במכללות מתרכזים בלארגן לעצמם פלייאוף של ארבע קבוצות כמו שצריך".

אבל האם בכל זאת נראה יום אחד את פוטבול המכללות פורץ את גבולות ארה"ב? "זו שאלה מעניינת", אומר הרבסטרייט, "ה־NFL הפך לספורט הכי פופולרי כאן, ובגדול, ומשם הוא ממשיך לנסות להתרחב בעולם. פוטבול המכללות הוא הענף השני הכי פופולרי אצלנו, אז אולי אפשר לחשוב שזה רק עניין של זמן. אולי זה יקרה גם לפוטבול המכללות".

פוטבול מכללות. הדבר האמיתי צילום: MCT

ערן לוי קיקר?

בהתאם לגישה של קברניטיו, גם מאמני ומנהלי תוכניות הפוטבול במכללות לא מסתכלים מעבר לים, בקושי מעבר לגבול. "לרוב, התוכניות מגייסות שחקנים חדשים מתוך מקורות המידע של המאמנים והמנהלים שלהם. הן יודעות איפה הן רוצות למצוא כישרונות — במקומות שבהם יוכלו לנצל את הקשרים שלהן", מסביר הרבסטרייט. "אני כן רואה לפעמים שחקנים מקנדה או מהאיטי, אבל לרוב כל אחד יודע בדיוק איפה הוא רוצה לחפש, וגם זה קשה להם מספיק".

אם כך, לבטח אין מה לדבר על גיוס שחקני כדורגל לתפקידי בועטים, או שחקני רוגבי לשלל תפקידים שונים בהגנה ובהתקפה? "אני כן הייתי מגייס שחקני רוגבי. הם משחקים בלי מגינים ומדממים תוך כדי משחק. הייתי רוצה אותם בקו ההתקפי שלי", מודה הרבסטרייט, "אבל זה לא משהו שנראה. למאמנים האלה, שגדלו במערכת, יש דרך משלהם לעשות דברים כמו גיוס שחקנים, והם ימשיכו איפה שהם הצליחו בעבר. עם זאת, הייתי שמח מאוד לראות מאיזה מרחק דיוויד בקהאם יצליח להבקיע בעיטת שדה". וזה רק כי הוא עוד לא שמע על ערן לוי.