שעשוע ליום ראשון בפירנצה

בקרב בני התמותה הרגילים, ישנם אלה יוצאי הדופן שתמיד משיגים את מה שהם רוצים. דייגו דלה ואלה, מיליארדר איטלקי והבעלים של מועדון הכדורגל פיורנטינה, מתאים לפרופיל זה כמו מוקסין לרגל.

דייגו הצעיר ידע מה הוא רוצה ואיך להשיג את זה יותר טוב מכל אחד אחר, ועם קצת חוצפה והרבה מזל עשה זאת. לאחר שנטש את לימודי המשפטים ועבר לנהל את חנות ההנעלה המשפחתית טוד'ס, חיפש דייגו דרכים לחשוף את נעלי המוקסין השיקיות של החברה לעיניה של איטליה כולה. התוכנית הגאונית שלו נחרטה בזיכרון הימים האיטלקי כאחד המהלכים השיווקיים המתוחכמים של המאה הקודמת.

לוקה טוני צילום: איי פי

דלה ואלה פנה ללוקה די מונטזמולו, יו"ר פרארי וחבר טוב של משפחת אניילי, וביקש ממנו למסור זוג נעליים לג'יאני אניילי, הדמות החשובה ביותר בכלכלת איטליה, אייקון אופנה והבעלים של קבוצת הפאר יובנטוס. המוקסינים הנוחים והאלגנטיים של דלה ואלה קסמו לאניילי, שהחל ללבוש אותם למשחקיה המסוקרים של יובה. לאחר משחק אחד בלבד טוד'ס הפכה לסנסנציה איטלקית.

כיום, יותר מ־30 שנה אחרי שאניילי התלהב מהמוקוסינים האופנתיים של דלה ולה, טוד'ס היא קבוצת אחזקות הנסחרת בבורסה של מילאנו ונחשבת לאחת משלוש השחקניות המובילות באירופה בשוק הנעלת העילית ומוצרי העור היוקרתיים. הקבוצה צפויה להכניס השנה כ־997 מיליון יורו ולרשום רווח של 74 מיליון יורו - צמיחה של 7.3% ביחס לשנת 2011.

אישיות חד־פעמית

דייגו דלה ואלה הוא יזם חסר פשרות שהפך עסק משפחתי קטן לתאגיד עוצמתי תוך שמירה על הערכים המשפחתיים, שעליהם נבנתה האימפריה. אביו, דורינו, אמר על ערש דווי: "אם הייתי יודע שנותרו לי רק חמש דקות לחיות, הייתי אומר לבן שלי - חיה את החיים בכבוד, באחריות ובהנאה". וכך בדיוק דייגו חי ופועל: על מטוס הפלקון 2000 של חברת טוד'ס מופיע הכיתוב "DDD" – "כבוד, אחריות, הנאה" (Dignita, Dovere, Divertimento).

דלה ואלה חרת על דגלה של טוד'ס את ערכיו שלו, יוצר התאמה מלאה בין תכונות אופיו לבין החברה. בשנות השבעים הוא היה מראשוני האיטלקים שעסק ביצוא המוני לארצות הברית. בשנות השמונים הגלובליזציה פתחה אפשרויות חדשות אך בניגוד לאחרים, דייגו שמר את מפעליה של טוד'ס באיטליה והעניק לעצמו יתרון תחרותי בר־קיימא שלא היה מבוסס על כוח עבודה זול. הוא השתלט על חברות אופנת העילית האירופאיות הוגן, פיי, ורוג'ר ויוייה והפך את טוד'ס לקבוצה בעלת מגוון מוצרים ולקוחות. כיום, שלושת "שחקני הרכש" של טוד'ס אחראים ל־41.9% מסך הכנסות הקבוצה.

המיליארדר מתגורר באחוזה מטופחת בשם קאסט ד'אטה, מנזר משופץ בן 18 חדרי אמבט ו־11 חדרי שינה וחולש על אחזקות נוספות. משפחת דלה ואלה מחזיקה ב־5.5% מקבוצת RCS MediaGroup, השולטת על 19% משוק העיתונים היומיים באיטליה, כולל העיתונים "גאזטה דלה ספורט" וה"קוריירה דלה סרה". דייגו משתמש בעיתונים הללו כדי לקדם אינטרסים אישיים: הוא ביקר מעל דפי ה"קוריירה" את נשיא איטליה ובעלי מילאן סילביו ברלוסקוני, לאחר שהאחרון הגדיל את מס הכנסת החברות באיטליה. כמה שנים מאוחר יותר דייגו העלה גם נשיא יובנטוס אנדראה אניילי על המוקד בעקבות איומה של פיאט לפטר עובדים מקומיים ולעבור לייצר בחו"ל. העימותים הללו של דלה ואלה אינם מקריים: האיטלקי בן ה־58 חיפש לכל אורך השנים דרכים חדשות להאדרת שמו וקידום עסקיו. בשנת 2001 הוא מצא את מבוקשו בעולם הכדורגל האיטלקי, תחת אור הזרקורים של הארטמיו פראנקי, אצטדיונה של פיורנטינה מפירנצה.

תחיית ה"ויולה"

משפחת דלה ואלה לקחה לבעלותה את קבוצת פיורנטינה בשנת 2001, לאחר שהמועדון הוכרז כפושט רגל, נזרק לליגה הרביעית ואפילו איבד את שמו. מדובר היה בהזדמנות עסקית ושיווקית שאדם כמו דייגו דלה ואלה הפטריוט לא מחמיץ - מועדון מוכר בעל בסיס אוהדים חזק אשר אותו ניתן לקחת בחינם ו"להציל את המולדת".

דלה ואלה רכש את פלורנטינה, מינה את אחיו אנדראה לנשיא הקבוצה ובתוך שנתיים בלבד העלה אותה לליגה הראשונה (רק באיטליה), כשבתווך הוא רוכש ב־2.5 מיליון יורו את הזכויות לשימוש בשם פיורנטינה ומחזיר את הצבע לפני האוהדים.

לאחר עונת הבכורה בליגה הראשונה, האחים לבית דלה ואלה פתחו את הארנק והשקיעו 70.2 מיליון יורו במשך שתי עונות כדי להפוך את פיורנטינה לכוח של ממש. הם הנחיתו כוכבים כמו אדריאן מוטו, לוקה טוני, חואן וארגס וסבסטיאן פריי והפכו את ה"ויולה" (הסגולים) למרעננת הרשמית של הליגה האיטלקית.

אך פרשת הקאלצ'יופולי ב־2006 ודחיית הפרויקט השאפתני "טירת פירנצה" - בניית אצטדיון וחיזוק פיורנטינה מבחינה ספורטיבית, תדמיתית וכלכלית, הוציאו את הרוח מהמפרשים ואת היד מכיס האחים. בשנת 2012, לאחר שתי עונות שבמהלכן הקבוצה סיימה במקומות 9 ו־13, האוהדים פרצו במחאה שקראה להוציא את הקבוצה מידי המשפחה העשירה. אף שאנדראה עזב את תפקיד הנשיא, דייגו הגאה הודיע שלא ימכור את הקבוצה, הזרים דם חדש למועדון והקים קבוצה חדשה ומלהיבה המבוססת על ערכיו שלו - אחריות פיננסית, חתירה תמידית קדימה והשקעות חכמות.

15 שחקנים בחוץ

הקבוצה, שעד 2012 היתה אחת היחידות באיטליה שסיימו ברווח, נבנתה מחדש. דלה ואלה החתים את דניאלה פארלה, שבנה כמה שנים מוקדם יותר קבוצה נפלאה ברומא, לתפקיד הג'נרל מנג'ר ואת אדוארדו מאסיה, סקאוט בעל ניסיון עשיר, לתפקיד המנהל הטכני. גולת הכותרת של הפרויקט היתה החתמתו של אחד המאמנים הצעירים הלוהטים של ארץ המגף - וינצ'נזו מונטלה, אקס רומא.

השלושה פשטו על השוק, נפטרו מ־15 שחקנים ורכשו 11 חדשים במחירי רצפה. מונטלה התאים עצמו לטקטיקת המשחק האופנתית באיטליה, 3-5-2, ועבר להשתמש בחמישה שחקני קישור טכניים ומגוונים היודעים להגן, להניע את הכדור תחת לחץ ולמצוא את הרשת. כוכב הקבוצה הוא סטפן יובטיץ' המונטנגרי בן ה־23 שפתח את העונה בסערה עם שישה כיבושים, ואפילו לוקה טוני הוותיק (35) חזר למדים הסגולים שהרימו לו את הקריירה ומחזיר דיבידנדים עם שישה שערים בשמונה משחקים.

האמביציה המחודשת של דלה ואלה ביטאה עצמה במיוחד במקרה יובטיץ': במשך קיץ שלם ענקיות כמו מנצ'סטר סיטי ויובנטוס עשו כל שביכולתן בכדי לשים את היד על היהלום המתולתל, אך דלה ואלה הצהיר: "רק הצעה של 30 מיליון יורו תוציא את את יובטיץ' מפיורנטינה, הוא בסיס הפרויקט שלנו". כשלושה ימים לפני סיום החלון, יובנטוס באה ושמה 30 מיליון יורו על השולחן, דלה ואלה סירב.

כיום, פיורנטינה נמצאת במקום הרביעי וקרובה מרחק נקודה ממקום בליגת האלופות. דייגו דלה ואלה עשה זאת שוב כמו שרק הוא יודע. השקעה חכמה של 15 מיליו יורו, בערך המשכורת השנתית של זלאטן איברהימוביץ' בפריז סן ז'רמן, הובילה לבנייתה של קבוצה חזקה ומהנה לצפייה בבירת מחוז טוסקנה. לא רע עבור פרויקט שדלה ואלה עצמו הגדיר כ"שעשוע יום ראשון".