האישה שכמעט הרגה את הכדורגל האנגלי
עבור הממשלה הימנית של תאצ'ר בשנות השמונים, אוהדי כדורגל היו בעיה כמו איגודים שובתים
בעוד פחות משבוע יתקיים יום השנה ה-24 לאסון הילסבורו בו נהרגו 96 אוהדי ליברפול בחצי גמר הגביע האנגלי בשפילד. אתמול, שבוע בדיוק לפני יום השנה, מתה מרגרט תאצ'ר. דובר ראש ממשלת אנגליה בזמן האסון, האשים את "האוהדים השיכורים" באסון - האשמה שהופרכה לחלוטין בוועדות החקירה שתוצואתיהן התפרסמו בשנה שעברה. הדרישה של "לחשוף את השקרים לפני שתאצ'ר מתה" (מתחרז באנגלית) כבר לא רלבנטית - אבל תאצ'ר היא יותר מבנאדם, היא מייצגת תפיסה שכמעט והובילה למוות של הכדורגל האנגלי.
פרחים בהילסבורו לכבודם של 96 הרוגים. הממשלה של תאצ'ר לא טיפלה בבעיות צילום: איי אף פי
"אוהדים שיכורים" ביציעים רקובים
עבור הממשלה הימנית של תאצ'ר בשנות השמונים, אוהדי כדורגל היו בעיה כמו איגודים שובתים. שנים רבות של חמדנות, וניהול נוראי הובילו את הכדורגל האנגלי לשפל המדרגה. האצטדיונים התפוררו, מספר הצופים היה בשפל ואלימות התפשטה ביציעים. תאצ'ר התייחסה לאוהדים כ"מניאקים שיכורים" (Drunken Maniacs). הממשלה כינתה את הכדורגל כ"עניין של חוק וסדר".
ב-1985, חודש לפני אסון הייזל וארבע שנים לפני אסון הילסבורו, 56 אוהדי ברדפורד סיטי נהרגו בשריפה ביציעים. שריפה שנגרמה בגלל אצטדיון רקוב ולא בטיחותי. הממשלה של תאצ'ר לא ניסתה לפתור את הבעיות ולא הקשיבה לאוהדים - אלו שטענו שמצב האצטדיונים ומתקני הכדורגל גרוע ומסוכן. הפתרונות שהוצעו היו אנטי אוהדים. דיוויד אוונס, יו"ר לוטון וחבר פרלמנט מהשמרנים, הציע לאסור כניסה לאוהדי הקבוצה האורחת. הממשלה הפכה את "תעודת הזהות לאוהד" לחובה. קן בייטס, גם כן שמרן, הציע להציב גדרות חשמליות במגרשי הכדורגל. זו היתה רוח המפקדת. אף אחד לא רצה לדבר עם האוהדים - הרי הם "שיכורים", ו"חוליגנים". אפילו לא ראויים להיקרא לקוחות. האוהדים עצמם היו מוחלשים, בעיקר בגלל התפוררות האיגודים והקהילות שנבנו סביב מקומות העבודה - מקומות עבודה שתאצ'ר סגרה.
בעקבות אסון הילסבורו יצא דו"ח טיילור - שהאשים את המשטרה בהתנהלות לא נכונה מול אוהדים ודרש רפורמה מקיפה בתנהלות הכדורגל הבריטי.
דיוויד קמרון עם מרגרט תאצ'ר. הכדורגל האנגלי היה צריך שלושה אסונות כדי להתאפס צילום: אי פי אי
רפורמות ניאוליברליות
הרפורמות שעבר הכדורגל הבריטי היו ניאוליברליות, הפכו את מועדוני הכדורגל למותגים, קבוצות למוצרים ואוהדים ללקוחות. הכסף שהוביל לשיקום הכדורגל היה של סקיי השייכת לרופרט מרדוק, אחד מתומכיה הגדולים של תאצ'ר. כיוצא מכך, שוב האוהדים נשארו מחוץ למעגל קבלת ההחלטות. התייחסו אליהם טוב יותר - הלקוח תמיד צודק - אבל כמו שתאצ'ר הפכה את בריטניה ממדינה יצרנית למדינה שהמודל העסקי שלה הוא שבריטים יילכו לעשות קניות בקניון עם כרטיס אשראי - כך נחשף הכדורגל האנגלי להשפעות קפיטליסטיות אדירות, שהעלו את המחירים לאינפלציה בלתי נתפסת, הובילו להתפוררות מוסדות כדורגל או למכירתם על ידי מיליארדים מחו"ל וניתקו מועדונים מהקהילות שמסביבם.
ואולם, במקביל להפיכת הפרמיירליג לגן עדן ניאו-ליברלי - קבוצות פוליטיות של אוהדים נבנו והתעצמו. Supporters Direct, איגוד האוהדים הלאומי, הוקם בחסות ממשלת לייבור של טוני בלייר והעצים עמותות אוהדים של קבוצות שקרסו במרדף של הבעלים שלהן אחרי העושר או הסטטוס. כיום, המורשת של תאצ'ר עדיין פועמת בעורקים של החברה הבריטית, אבל האמת יצאה לאור - עוד לפני שהיא מתה. הטיפול הלקוי של ממשלת תאצ'ר ברשויות הכדורגל והאוהדים הוא אחד אחד מהכתמים הרבים על מורשתה של תאצ'ר.
