ומה אם בקהאם היה מכוער?

יש קונצנזוס על כך שזינאדין זידאן הוא אחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים. דיוויד בקהאם, לעומת זאת, לעולם לא ייחשב כאחד מהשחקנים הגדולים ביותר שהעולם ראה. למה? כנראה בגלל שהוא נראה טוב.

בקהאם החתיך "הפך את הכדורגל לסקסי", על פי "הדיילי מירור". "הוא הפך את הכדורגל לרוק אנד רול החדש ועזר לדור שלם להפוך לדור של אוהבי כדורגל - כולל נשים ונערות". המראה שלו הפך אותו למפורסם הרבה יותר מכל כדורגלן אחר על הפנלטה. הוא הפך לאחד מהספורטאים העשירים בכל הזמנים - כיום הוא מכניס יותר מהשחקנים הטובים בעולם, ליאו מסי וכריסטיאנו רונלדו. הוא הרוויח יותר מ-175 מיליון ליש"ט בקריירה.

בשביל רבים, זה היה מספיק כדי לזלזל בהישגיו הספורטיביים המצויניים ככדורגלן. בספרד כינו אותו "סופר-מודל", באיטליה קראו לו "פרימה-דונה" ואפילו באנגליה מיזערו אותו כ"מוכר חולצות". עם זאת, בקהאם הוא שחקן עם רשימת הישגים מעוררת קנאה. הוא זכה בפרמיירליג 6 פעמים. הוא זכה בגביע האנגלי פעמיים ובליגת האלופות פעם אחת. הוא שיחק ארבע עונות בריאל מדריד וזכה באליפות בעונתו האחרונה. הוא גם זכה בליגה האמריקאית ובליגה הצרפתית. בכל מועדון בו שיחק היה אחד מהשחקים החשובים ביותר בסגל. ולא בגלל שהוא יפה - בגלל שהוא היה מצוין.

בקהאם. לא רק יפה. פשוט מצוין

הוא היה אחד מבועטי הבעיטות החופשיות המסוכן בכל הזמנים. הוא היה מרים קרנות משובח. כשכדור שלו נכנס לרחבת היריב, היה קורה משהו. המנג'רים של היריבות פחדו ממנו וביקשו מהשחקנים שלהם לא לעשות עבירות על חבריו לקבוצה של בקהאם ליד הרחבה כי בעיטה חופשית שלו היתה חצי גול. קשה לכמת כמה חופש הוא איפשר לחבריו לקבוצה בזכות החריצות שלו ובזכות הפחד שהוא עורר מההגנות. רגל ימין הקטלנית שלו שינתה את פני הכדורגל - לא פחות. האיש היה וורקהוליק אדיר. הוא עבד על הבעיטות שלו במשך שעות על גבי שעות בתור ילד (בעט מאות פעמים את הכדור על אותה נקודה בקיר עד שהטכניקה שלו היתה מושלמת). אף אחד לא בעט והרים כמוהו לפניו. כולם למדו את הטכניקה שלו אחריו.

בקהאם הפך כובשים טובים לכובשים גדולים והפך כובשים גדולים לבלתי עצירים. הוא בישל 145 שערים. הוא עצמו כבש 97 שערי ליגה ב-534 משחקים בליגות הבכירות. הוא שיחק 115 פעמים בנבחרת אנגליה וכבש 17 שערים עבורה. הוא אף פעם לא זכה איתה בתואר - אבל מי כן זכה איתה?

ואיך בישראל מחזיקים ממנו?

בישראל בקהאם מוגדר כ"שחקן הבינוני הטוב ביותר בעולם" - ביטוי מזלזל שטבע שגיא כהן. הוא היה רחוק מאוד מלהיות בינוני. הוא היה מצוין.

 אם משווים את הקריירה של בקהאם לזו של זידאן - קצת קשה להאמין שמישהו עוד מפקפק בגדולה של האנגלי.

זידאן זכה ב"לה ליגה" ובליגת האלופות עם ריאל מדריד. הוא גם זכה בשתי אליפויות איטליה עם יובנטוס. הוא כבש 95 שערים ב-506 משחקי ליגה. הוא בישל 92 שערים. הוא זכה ב-108 הופעות בנבחרת צרפת וכבש עבורה 31 שערים. הוא הוביל את צרפת לזכייה במונדיאל (בביתה ב-1998) ובאליפות אירופה (2000). האם שני התארים הללו בלבד הופכים אותו ל"גדול" יותר מבקהאם? אולי.

ומה אם בקהאם היה נראה כמו סתם בנאדם. לא דוגמן. לא חתיך. לא מחליף תספורות בקצב של דוגמנית? מה אם היה נראה כמו חברו לקבוצה, בפניו הודיע על פרישה, גארי נוויל? האם היינו מחשיבים אותו כגדול כמו זידאן או לפחות ברמה שלו? אני חושב שכן. אם בקהאם היה מכוער, היו מדברים עליו באותה נשימה עם גדולי המשחק הזה ולא כדוגמן שהביא את המשחק היפה לקהלים שאף אחד לא הצליח לפרוץ לפניו.