על טעם ועל ריח

1. הלב של הביזנס

בורוסיה דורטמונד קיבלה 502 אלף בקשות לכרטיסים לגמר הצ'מפיונס ליג שייערך בוומבלי. 250 אלף בקשות הגיעו ב־24 השעות הראשונות למכירת הכרטיסים. אם המספרים הללו לא מספיק מדהימים, אז קבלו את הנתון הבא: אוכלוסיית דורטמונד כיום עומדת על כ־580 אלף איש. כלומר 86% מהעיר הגישו בקשה להיות ברגע הגדול של הקבוצה של העיר - גמר ליגת האלופות נגד באיירן מינכן. אין הוכחה גדולה יותר לחיבור של בורוסיה לדורטמונד מהמספרים הללו. דורטמונד גם מביאה כל שבועיים כ־80,500 איש למשחק הבית שלה - תפוסה של 99% באצטדיון שלה.

ואולם רק 24 אלף אוהדים של דורטמונד יהיו בוומבלי. מי שיקבל עדיפות לכרטיסים הם חברי המועדון - יש 10,000 מהם כיום (צמיחה מ־8,000 לפני עשור). 24 אלף כרטיסים נוספים מוקצים לאוהדי באיירן מינכן. כלומר רק חצי מהאצטדיון בערך - 48 אלף מקומות - יהיה מאוכלס באוהדי הקבוצות שבגמר. 9,000 כרטיסים נמכרו לאוהדים ניטרליים, ושאר הכרטיסים (בערך 30 אלף - יותר ממה שהוקצה לכל קבוצה) מוקצים לספונסרים ומקורבים של אופ"א - הרי זה האירוע שלה אחרי הכל. די ביזיון אבל לא עניין חדש. אגב, אופ"א גם לא תאפשר לאוהדי דורטמונד להכין שלטים מיוחדים וגדולים למשחק הגמר. למה? ענייני רגולציה קטנוניים ובירוקרטיים.

הרצון הרב של האוהדים הגרמנים לראות את קבוצותיהם באנגליה הביא אותם לרכוש מאות כרטיסים לגמר ליגת אלופות אחר - ורק בשווי של בין 6 יורו ל־12 יורו. רק חבל שגמר ליגת האלופות שהם רכשו אליו כרטיסים היה בין נשות ליון לנשות וולפסבורג - גמר ליגת האלופות לנשים שייערך היום בסטמפורד ברידג'.

מכירת כרטיסים - אותו מונח בסיסי שאיתו התחילו את כל העניין הזה של תעשיית הספורט - היא הבסיס של תעשיית הספורט הגרמנית בכלל ותעשיית הכדורגל הגרמני בפרט. זה הבסיס העסקי והבסיס המוסרי. הקבוצות מוכרות את הכרטיסים בזול כדי למלא כמה שיותר מושבים באצטדיונים - ובכמה שיותר מגוון אנשים מהאוכלוסייה. זה מקרב את הקהילה והעיר לקבוצה ומשדרג את מותגה ככה שיותר ספונסרים יהיו מעוניינים לשתף פעולה עם הקבוצה - שלה יש קשר טוב עם הקהילה ומבחר "לקוחות" שאפשר לפנות אליהם דרך הקבוצה. התפיסה הזו מעלה את ההכנסות המסחריות. בנוסף, הכרטיסים הזולים ביותר מוצעים לילדים ובני נוער כדי לחשוף את השותפים ללקוחות צעירים וגם לבנות דור חדש לבסיס האוהדים - שיגדל בעצמו עוד אוהדים צעירים. כך מוודאים בגרמניה שהביקוש ל"מוצר" תמיד יהיה גבוה וההכנסות תמיד ייהנו מצמיחה. זה בניגוד לאנגליה, שם הצופה הממוצע במשחקים הוא בן 45 וקשה לראות פרצופים צעירים באמת שמגיעים לבדם למשחקי הפרמיירליג. בינתיים, כך נראה, התפיסה הגרמנית בריאה הרבה יותר מזו האנגלית. רוב קבוצות הבונדסליגה רווחיות.

אוהדי באיירן מינכן עם גביעים מקרטון. יזכו בפעם הרביעית? צילום: רויטרס

2. לא הכל דומה

אף על פי שרוב המועדונים הגרמניים פועלים בצורה מאוד דומה - כרטיסים זולים, הכנסות מסחריות גבוהות והשקעה נרחבת ומסודרת במחלקות הנוער - יש הבדלים גדולים בין הקבוצות בגרמניה. זה נובע מההבדלים בין הקהילות השונות והמגוונות בגרמניה. באיירן מינכן, למשל, היא מועדון הדגל של מדינת בוואריה. על פי הבלוגר רועי סיני, שחוקר את התנהגויות ארגוני אולטראס באירופה, באיירן מינכן היא "התגשמות האופן שבו הבווארים רואים את החברה האידיאלית: נקייה, מקצועית, הרמונית וחפה מפוליטיקה".

באיירן מינכן, כאמור, מגלמת את בוואריה ואיך שהגרמנים רואים את בוואריה. נקייה, מסודרת, רצינית, שחצנית, יוקרתית. רוב הצופים באליאנץ ארנה המופלא הם בעלי מקצועות חופשיים. לא אכפת להם שיתייחסו אליהם כלקוחות כל עוד מבינים שהם לקוחות רציניים שדורשים את הטוב ביותר. הם יגיעו לאצטדיון עם מכונית היוקרה שלהם וידברו על חופשת הסקי הבאה שלהם. "ארגון האולטראס שלהם נקרא 'שיקריה מינכן', פרפראזה אירונית על ה'שיק' של העיר שלהם", כותב סיני.

היחסים בין האולטראס להנהלת באיירן תמיד מתוחים. "אנחנו צריכים את יושבי תאי ה־VIP כדי לממן לאולטראס את הכרטיסים הזולים", אמר פעם אולי אולי הנס, יו"ר באיירן מינכן. הנס אולי נחשב ליו"ר "סוציאלי" בעיני אנגלים, אבל בגרמניה הוא נחשב ליזם קפיטליסטי שהביא הרבה מהמסחור ומחוליי "הכדורגל המודרני" לגרמניה (כמו גם העלמת מס). לראיה, כשמונה למנהל של באיירן, טס הנס לסן פרנסיסקו כדי להשתלם אצל קבוצת הפוטבול "פורטיניינרס" בכל הקשור לחסויות, מרצ'נדייז ומסחריות.

המסחור והמקצוענות מאוד מתאימים לבאיירן, שם לא משאירים שום דבר למזל. הם מקבלים החלטות קריטיות לפני כולם - כמו מינוי פפ גווארדיולה - ורוכשים שחקנים בזמן העונה ולא בקיץ. שום דבר לא מקרי. הכל מתוכנן.

בחבל הרוהר, היכן שדורטמונד נמצאת, מתגוררים פועלים רבים, מהגרים ותיקים וחדשים. זהו חבל ארץ הרבה יותר פשוט ופחות עשיר מבוואריה. התדמית של אנשי חבל הרוהר היא של פועלים, צנועים וחרוצים. האוהדים של דורטמונד לא רואים את עצמם כלקוחות, חלילה. האנס יואכים ואצקה, יו"ר דורטמונד, אף אמר ש"אם תגיד לאוהד גרמני שהוא רק לקוח, הוא יהרוג אותך". הם רואים עצמם כשותפים של המועדון, שמייצג את הערכים שלהם ואת השאיפות שלהם. הם גם היו אחראים לשיקום המועדון על ידי גיוס כספים בזמנים הקשים ביותר. והם שונאים את באיירן, כמו כל מי שלא אוהד את באיירן, בגלל המסחור שלה, הדורסנות שלה והשחצנות שלה.

ההבדלים באהדה לקבוצה גורמים להבדלים בניהול הקבוצה וכפועל יוצא גם בקבוצות עצמן. אמנם הכדורגל של באיירן מינכן ודורטמונד דומה, אבל בעוד דורטמונד נראית יותר כמו כוורת של דבורים חרוצות, הכדורגל של באיירן מינכן מזכיר יותר סרט מוצלח עם כוכבים רבים – שכל אחד מוסיף את האינטרפרטציה שלו למשחק הקבוצתי.

דורטמונד ובאיירן. הקבוצות הטובות באירופה? צילום: איי אף פי

3. לכסף אין לב

אם עד העונה היחסים בין שתי הקבוצות היו בסדר פלוס - גם בזכות העובדה שבאיירן מינכן סייעה לדורטמונד בזמנים קשים - אז השנה הוזרם הרבה דם רע למפגש ביניהן. הסיבות לכך רבות. אחד הגורמים העיקריים לשנאה שנוצרה הוא מתיאס זאמר, המנהל הספורטיבי החדש של באיירן מינכן (ושחקן דורטמונד לשעבר) - שהחדיר ווינריות בלתי מתפשרת לסגל של באיירן והתעקש לרכוש שחקנים קשוחים במחירים גבוהים במיוחד. יורגן קלופ, מאמן דורטמונד, כמעט והחליף מהלומות עמו במשחק האחרון בין הקבוצות - שהתקיים ימים אחדים אחרי שאושר כי באיירן תרכוש את מריו גצה, ילד הפוסטר של דורטמונד ב־37 מיליון יורו. "הם היו יכולים להראות יותר סטייל", אמר ואצקה על הרכישה של גצה, שאוהדי דורטמונד הכינו לו שלט מיוחד: "הרדיפה אחרי כסף מראה שאין לך לב. לך לעזאזל, מריו גצה". אוהדי באיירן לא היו מכינים שלט כזה לשחקן שעוזב.

בעקבות המקרה של גצה, שבאיירן הגישו בדיוק את ההצעה שהיו צריכים להגיש כדי להפעיל את סעיף השחרור שלו, בדורטמונד החליטו לבטל את עניין סעיפי השחרור בחוזים העתידיים של שחקני הקבוצה. בטווח הקצר יותר, המעבר של גצה גם עורר את התחושות הרעות שיש כלפי באיירן בכל גרמניה. ב"די צייט" נכתב: "באיירן חושפת את הראש המגעיל שלה שוב פעם". "באיירן מקבלת כל מה שהיא רוצה. היא כמו ג'יימס בונד - רק הרעה בסרט", הוסיף קלופ, שלקח את העזיבה של גצה כל כך קשה עד שלא דיבר יום שלם. אחרי יום עשה טלפונים לשחקנים הקרובים לגצה כדי לדבר איתם. חלקם לא ישנו בלילה בגלל הידיעה שגצה יעזוב. "לא יכולתי להירדם אחרי ששמעתי שגצה עוזב", אמר מאטס הומלס, בלם דורטמונד (ולשעבר בבאיירן), שבעצמו מועמד לעבור לברצלונה. "הוא אחד מעשרת השחקנים הטובים בעולם".

באיירן רוצה עכשיו גם את רוברט לבנדובסקי, החלוץ של דורטמונד. הקבוצה בצהוב מנסה לשכנע את החלוץ הפולני להצטרף לקבוצות האחרות שמתעניינות בו - כדי לא למכור לבאיירן. במקביל, דורטמונד מבינה שהיא צריכה להתחיל לבנות את עצמה מחדש. וכעת, אחרי שנים מוצלחות מבחינה מקצועית ופיננסית, היא יכולה להרשות לעצמה לרכוש שחקנים בכירים בכסף לא קטן בכלל. ושחקנים רבים אכן מביעים עניין להגיע לשחק עם קלופ, אחד המאמנים המוערכים ביבשת. כריסטיאן אריקסן מאייאקס מועמד, ווין דה ברוינה מצ'לסי וברננרד מאתלטיקו מניירו הברזילאית מועדים. דורטמונד מבינה שכעת קיים צורך הכרחי לרכוש כדי לשלוח מסר ליריבות ולשחקנים שלה שהיא אינה "מועדון קטן".

מריו גצה (מימין) וחברים. לא ישחק בגמר צילום: איי אף פי

4. "המחלה הספרדית"

הגרמנים אולי מאוד גאים בהצלחות של באיירן ודורטמונד בזירה האירופאית אבל הם גם חוששים מ"המחלה הספרדית". כלומר, מהשתלטות על הליגה של שתי הקבוצות הללו, שמכניסות הרבה יותר מכל קבוצה אחרת בגרמניה וגם מתנהלות בצורה מקצועית יותר. בספרד לאף קבוצה מלבד ריאל מדריד וברצלונה, אין ממש סיכוי לזכות באליפות ובגרמניה מאוד מקווים שהדומיננטיות של דורטמונד ובאיירן תהפוך את הליגה הגרמנית לסוג של ליגה ספרדית.

זה עוד רחוק מלקרות אבל אולי הסה, כתב הכדורגל הגרמני, אומר: "יש זרמים של מחלוקת בעקבות ההצלחה הגרמנים. כולם עכשיו מדברים על ה'שטיק' של הגרמנים אבל המצב יותר מסובך ממה שהוא". כלומר, "מצד אחד מאוד גאים בהצלחה הגרמנית והדרך שהגיעו אליה – כלומר, לגדל שחקנים במקום לקנות אותם, כרטיסים במחיר שווה לכל נפש, נאמנות אדירה של אוהדים ותחרותיות – היו חמש אלופות בעשר השנים האחרונות. מצד שני – יש חשש מהעתיד. דורטמונד ובאיירן נראות כאילו פתחו ליגה משלהן. כסף עושה את ההבדל גם בגרמניה".

"הבונדסליגה לא הצליחה השנה באירופה", הוסיף פול ברייטנר, אגדת כדורגל גרמנית. "שתי קבוצות גרמניות הצליחו באירופה". אבל נראה שבניגוד לספרד, שם ברצלונה וריאל מדריד רוצות הגנה חוקתית על הדומיננטיות שלהם שנובעת מהסכם זכויות השידור האינדיבדואלי, בגרמניה – אלו ש"אחריות" לפערים – רוצות לתקן את המצב. "אנחנו לא יכולים להרגיש בנוח עם המצב שנוצר בבונדסליגה. צריך לבדוק מה שקורה ואיך משפרים את הקבוצות", אמר אולי הנס. "צריך לעשות פעולה", הוסיף וואצקה. "נקים גוף שיבדוק איך משפרים את התחרותיות בבונדסליגה". אז באיירן מינכן ודורטמונד אולי קצת דומות אחת לשנייה אבל הן שונות לחלוטין ממה שאנחנו מכירים מקבוצות גדולות אחרות. וטוב שכך.