הנוסטלגיה פוגעת בליגת האלופות

מישל פלאטיני, נשיא אופ"א, לא אוהב את הצ'מפיונס ליג. אף שבערך 80% מהכנסות הארגון שעומד בראשו מגיעים מליגת האלופות - בעצם "הליגה" של אופ"א - פלאטיני חי בעבר ו"מתחרט על הדומיננטיות" של המותג המכניס ביותר שלו. זה קצת כמו שרוג'ר גודל, הקומישינר של ה־NFL, יגיד שהוא מתחרט על כך שפעם היו שתי ליגות פוטבול בארה"ב וכיום רק אחת. "טורנירים אירופיים נהרגו, נהרסו בגלל תשומת הלב האדירה שמוקדשת לליגת האלופות", אמר פלאטיני ל"בילד" הגרמני. "אבל אנחנו רוצים שליגת אירופה תקום לחיים". פלאטיני הוסיף ש"כל הצעה לשינוי נבחנת תחת המיקרוסקופ" וש"ליגת אירופה היא טורניר ששייך ללב של המועדונים באירופה בגלל שכל קבוצה יכולה לזכות בטורניר הזה". כתוצאה מהתפיסה הזאת, הוחלט בקונגרס של אופ"א שמ־2015 אלופת ליגת אירופה תצטרף לליגת האלופות בשנה שאחרי.

זה די עצוב שלפלאטיני יש כזו ראייה נוסטלגית ומוטעית על "ליגת אירופה", שללא הכסף או העניין המלאכותי שאופ"א מזרימה לתוכה - היתה כבר מתה כמו האינטרטוטו וגביע המחזיקות. במקום להקים ליגה אירופית אחת גדולה וחזקה עם כל מותגי־העל הגדולים והחזקים בעולם - מה שייצור עניין רב ויעלה את הכנסות אופ"א - בוחרים להיאחז בעבר.

באיירן מינכן חוגגת אליפות אירופה. למה שקומישינר ה-NFL יתנגד לליגת פוטבול אחת ראשית? צילום: איי אף פי

ניסיונות החייאה מיותרים

למה ליגת אירופה לא יכולה להשתקם? ובכן, צ'לסי, למשל, תקבל השנה מאופ"א 43.4 מיליון יורו כספי זכייה. 34.4 מיליון יורו מליגת האלופות ו־9 מיליון יורו מליגת אירופה. זה אומר שמטורניר שממנו הודחה בשלב הראשון היא תקבל פי 3.82 יותר מאשר מטורניר שבו זכתה.

הכל עניין של כסף - ואני לא רואה איך אפשר לשנות את זה ולגרום לכך שליגת אירופה "תקום לתחייה" - אפילו אם הזוכה תגיע לליגת האלופות.

לכל קבוצה בשלב הבתים של ליגת האלופות העונה הובטחו 8.6 מיליון יורו. על כל ניצחון קיבלו מיליון יורו ועל תיקו חצי מיליון יורו. קבוצה שהגיעה לשלב שמינית הגמר זכתה לעוד 3.5 מיליון יורו, ואם היא התקדמה לרבע הגמר, היא קיבלה 3.9 מיליון יורו נוספים. כל הקבוצות בחצאי הגמר הבטיחו בונוס נוסף של 4.9 מיליון יורו כל אחת. באיירן מינכל קיבלה עוד 10.5 מיליון יורו ודורטמונד סגניתה זוכה ל־6.5 מיליון יורו. אם קבוצה היתה מנצחת את כל המשחקים שלה בליגת האלופות, היא יכולה היתה להכניס 37.4 מיליון יורו רק מכספי זכייה וללא כספי הטלוויזיה (שאליהם נגיע עוד מעט). אגב, מדובר על עלייה מ־31.5 מיליון יורו בעונה שעברה.

בליגת אירופה כל אחת מ־48 הקבוצות שהגיעו לשלב הבתים קיבלה סכום של 1.3 מיליון יורו. 200 אלף יורו נוספים נכנסו לקופת המועדון בכל ניצחון בשלב הבתים ו־100 אלף על כל תיקו. אופ"א, כדי לגרום לקבוצות לרצות להגיע למקום הראשון בבית שלהן (ולא להבטיח את המקום בשלב הבא ולהזניח את המשחקים הנותרים), העניקה לקבוצה שהגיעה למקום הראשון בבית שלה בונוס של 400 אלף יורו בעוד סגניתה עולה לשלב הנוק־אאוט הראשון עם 200 אלף יורו (זה כסף שהועבר מליגת האלופות כדי לקדם את ליגת אירופה). כל 32 הקבוצות בשלב הנוק אאוט קיבלו 200 אלף יורו נוספים על העלייה. קבוצות שהגיעו לשמינית הגמר זכו ל־350 אלף יורו כל אחת וקבוצות ברבע הגמר זכו ב־450 אלף יורו. ארבע הקבוצות בחצאי הגמר קיבלו מיליון יורו כל אחת - והזוכה, צ'לסי, קיבלה 5 מיליון יורו על זכייתה בליגת אירופה. בנפיקה, סגניתה, זכתה לבונוס של 2.5 מיליון יורו. בערך הסכום שמקבלות הקבוצות שהגיעו לפלייאוף לליגת האלופות אבל לא עלו לשלב הבתים. אופ"א העלתה את הפרס לזוכה בגמר ב־2 מיליון יורו. ובכלל, הסכום המקסימלי מכספיי זכייה של ליגת אירופה עומד על 9.9 מיליון יורו (ללא כספי טלוויזיה) - עלייה של 54% מהעונה שעברה. ועדיין זה עלוב ביחס לליגת האלופות.

אם כך, אין זה פלא שקבוצות שמתחרות בליגת אירופה מתאמצות יותר בליגה שלהן (ואף מפסידות בכוונה בליגת אירופה) כדי להשקיע יותר בהגעה לליגת האלופות, שם הכסף הגדול באמת.

מישל פלאטיני. "מתחרט" על הדומיננטיות של ליגת האלופות צילום: אי פי איי

ההבדל הגדול: בטלוויזיה

ליגת אירופה הופכת לעוד יותר אומללה מבחינה כלכלית אם מכניסים לחישובים את הכספים מהסכמי הטלוויזיה (TV Pool). הכספים מחולקים לכל קבוצה ביחס להסכם של חברות הטלוויזיה ממדינתה וביחס למיקומה בליגה המקומית בעונה שעברה, כמו גם ההצלחה של הקבוצה בליגת האלופות העונה. 50% מחולקים על פי מיקום הקבוצה בעונה שעברה (כלומר קבוצה שהגיעה מאנגליה לליגת האלופות מהמקום הראשון מקבלת יותר מקבוצה שהגיעה מאנגליה לליגת האלופות מהמקום השלישי) ו־50% על פי הישגי הקבוצה בעונת ליגת האלופות הנוכחית (כלומר ארסנל ומנצ'סטר יונייטד יקבלו יותר ממנצ'סטר סיטי וצ'לסי).

בשנה שעברה 341 מיליון יורו חולקו מ־Market Pool של ליגת האלופות. ליגת אירופה, לעומת זאת, הצליחה לחלק רק 60 מיליון יורו מזכויות שידור. העונה אופ"א לא הצליחה לגייס יותר כסף לליגת אירופה, ולכן העבירה חלק מהעלייה הניכרת בהכנסותיה מזכויות שידור לליגת האלופות ל־Market Pool של ליגת אירופה.

פלאטיני מסביר שליגת אירופה "עוזרת למועדונים קטנים להרוויח כסף" ולהתקרב למועדוני ליגת האלופות. זה לא נכון. ליגת אירופה והכספים העלובים שהיא מעניקה למשתתפות בה רק מנציחה את הפערים הפיננסיים בין הקבוצות הגדולות לקבוצות הקטנות.

סופר־קבוצות

המצב הזה מייצר פערים שבקרוב יהיו בלתי ניתנים לגישור - ולראיה: המציאות. ג'ונתן ווילסון, כתב הכדורגל, אומר: "הפערים גדלים ויצרו מצב של כמה קבוצות־על שאי אפשר באמת להתחרות בהן", ומפרט: "בחמש השנים הראשונות של ליגת האלופות היו 13 קבוצות שונות שהגיעו לחצי גמר ליגת האלופות. בכלל עד 1999, כל חמש שנים היו 13 קבוצות שהגיעו לחצאי גמר ליגת האלופות".

לשם השוואה, בין 1983 ל־1987 רק שני מועדונים הגיעו פעמיים לחצי גמר ליגת האלופות (יובנטוס וליברפול). מאז 1999 מספר הקבוצות שמגיע לחצי גמר ליגת האלופות יורד. אמנם בין 2004 ל־2006 היה "גליץ' במטריקס" והגיעו קבוצות כגון דפורטיבו לה קורוניה, פ.ס.וו איינדהובן ופורטו לחצאי הגמר, אבל מ־2009 רק תשע קבוצות שונות הגיעו לחצי גמר ליגת האלופות. מ־2006/07 לא הגיעה קבוצה חדשה לחצי הגמר.

כרגע, כך נראה, חצאי הגמר יהיו מלאים רק בקבוצות מגרמניה, ספרד, אנגליה ואיטליה (ואולי אחת מצרפת - פריז סן ז'רמן). בנוסף, בגלל שהליגות המקומיות הופכות ליותר צפויות - קשה לראות קבוצה חדשה מגיעה לחצי גמר ליגת האלופות בשנים הקרובות. זה מצב לא טוב לביזנס ואופ"א צריכה לראות איך היא יכולה לשנות את זה - אבל לא עם מחשבה נוסטלגית כמו של פלאטיני אלא עם חשיבה מתקדמת הרבה יותר.