תחת אי־השפעת סמים

ברמת החובבנים אין בעשור האחרון ענף שצבר פופולריות אדירה יותר מענף האופניים. יותר מתמיד אנשים רוכבים על אופניים בזמנם החופשי. הם משקיעים מאות מיליוני דולרים בשנה ברכישת ציוד ומזון מתאים ובטיפולים רפואיים שיאפשרו להם להמשיך בתחביב הזה כמה שאפשר. ואולם, נטילת סמים אסורים בקרב המקצוענים הכתימה את הענף כולו. המכה האנושה לתדמית הענף היתה הגילויים על לאנס ארמסטרונג, רוכב האופניים הגדול ביותר, שהשתמש בסמים ממריצים ואימץ שיטות מתוחכמות להסתרתם ולהטיית בדיקות הסמים.

בשנים האחרונות הענף משקיע עשרות מיליוני דולרים בבדיקות לאיתור חומרים אסורים בשתן ובדם של הרוכבים. בדיקת סמים פשוטה עולה 40 דולר, אבל בדיקות מקיפות יותר יכולות להגיע ליותר מכמה אלפים. על פי הערכות, ארגון האופניים הבינלאומי UCI השקיע בזה 5 מיליון דולר. ב־2012 נערכו 9,296 בדיקות סמים, כולל 3,395 בדיקות לגילוי ההורמון הסינתטי EPO. יש רק 952 רוכבים מקצוענים ב־40 קבוצות אופניים, כך שבממוצע כל אחד נבדק כעשר פעמים ב־2012. האם הבדיקות הצליחו להכחיד את השימוש בסמים? נראה שלא.

לאנס ארמסטרונג. הרוויח 120 מיליון דולר ממרוצי אופניים צילום: איי אף פי

80% מסוממים?

מירוץ הטור דה פראנס הוא אחד מאירועי הספורט החשובים של הקיץ. זכויות השידור שלו נאמדות ב־30 מיליון דולר והרווחים שלו נוגעים ב־20 מיליון דולר בשנה. בעיית הסמים עשויה לפגוע ברווחים ולהרחיק מהענף אוהדים רבים.

קשה להעריך את ממדי הנזק של פרשת לאנס ארמסטרונג לכלכלת מירוצי האופניים המקצועיים. אבל לא די שלאנס הזיק לתעשייה, שמם של 80% מהרוכבים שעמדו על דוכן המנצחים בחמש השנים האחרונות נקשר לשימוש בחומרים אסורים.

השימוש הנרחב בחומרים אסורים והדעיכה בפופולריות ענף האופניים עקב כך מדאיגים את קברניטיו, ולכן הם החלו במלחמת חורמה בבעיה זו, שבמסגרתה יותר מ־3,395 בדיקות נועדו לבדוק אם הספורטאים משתמשים ב־EPO. למה דווקא EPO? כי זה החומר העיקרי שהרוכבים שסרחו השתמשו בו. גם לאנס ארמסטרונג השתמש בהורמון הזה, ששמו המלא הוא אריתרופואטין.

הורמון זה, שבאופן טבעי מיוצר בכליות, אמור להגביר את קצב ייצור כדוריות הדם האדומות. מכיוון שתפקיד כדוריות הדם הוא להוביל את החמצן בדם ממערכות הלב־ריאה לשרירים הפועלים, הגברת מספר הכדוריות במחזור הדם עשויה להוביל לעלייה בכמות החמצן שמגיעה לשריר וכך לשפר את הביצועים הספורטביים.

מטרתו המקורית של ההורמון הסינתטי הזה היתה לסייע לחולים הסובלים מירידה ביכולת המאמץ עקב ירידה בתפקוד הלב או הכליות או אנמיה (ירידה במספר כדוריות הדם האדומות). EPO אכן נמצא כמשפר את יכולת המאמץ של חולים אלה. גם בקרב אנשים בריאים ובקרב מתאמנים חובבים שימוש בהורמון שיפר משמעותית את יכולת המאמץ.

רוכב אופניים. המאמץ המקסימלי הוא ל-2% או 3% בלבד מהתחרות צילום: רויטרס

תוסף לא הכרחי

עם זאת, מאמר חדש של קבוצת חוקרים הולנדים (שהוביל אדם כהן מהמרכז למחקר הסמים באמסטרדם), שפורסם לאחרונה ב־British Journal of Clinical Pharmacology, טוען שלנטילת הורמון אין שום השפעה על הביצועים הספורטביים של רוכבי אופניים מקצוענים, אשר משקיעים מאמץ ממושך כנדרש בתחרויות מקצועיות.

החוקרים סקרו מקצועית את כל מאות המאמרים שבדקו את השפעת ההורמון על מאמץ גופני. כותבי המאמר מסכימים ששימוש בהורמון משפר משמעותית את הביצוע של פעולות אירוביות בקרב ספורטאים מקצוענים, אולם ההשפעה העיקרית היא על היכולת להשקיע מאמץ מרבי בפרק זמן קצר של 20 דקות לכל היותר. עוד עולה כי השימוש בהורמון משפר את היכולת של הגוף להוביל חמצן לשרירים הפועלים, אולם לטענת החוקרים שיפור ביכולת זו אינו בא לידי ביטוי בתחרויות האורכות כמה שעות, ולכן ההורמון לא משפיע על הרוכבים המקצוענים.

מתברר שהגורם המרכזי שקובע את היכולת של הרוכב בהשקעת מאמץ של כמה שעות הוא אינו היכולת האירובית המקסימלית של הרוכב, אלא דווקא היכולת שלו לבצע מאמצים תת־מרביים (מתחת למקסימום) לאורך זמן — מה שקרוי בשפה המקצועית "הסף האנאירובי או סף היצטברות חומצת החלב". מחקרים מצאו שיכולת זו אינה משתפרת בעקבות שימוש בהורמון EPO, אלא נקבעת על ידי כמות כלי הדם בשריר והיכולת המטבולית של השריר לנצל חמצן. זאת אומרת ש־EPO מסייע ליותר חמצן להגיע לשריר, אך לאורך זמן השריר אינו מסוגל לנצל אותו טוב יותר.

ממעקב אחר רוכבי הטור דה פראנס עולה שרק באחוז קטן מאוד מזמן הרכיבה - בין 3% ל־5% - הרוכבים מגיעים למאמץ מרבי. בשאר פרקי הרכיבה הם מתאמצים בדרגת קושי גבוהה, אבל נמוכה משמעותית מהיכולת המרבית.

כלומר, על פי החוקרים, אם נשווה את גוף האדם לרכב, אז ככל שהספק המנוע של הרכב רב יותר, הוא יכול לנסוע מהר יותר. ה־EPO מגדיל את ההספק, אולם מה שקובע את הניצחון בטור הוא היכולת לנסוע מהר ככל שניתן מבלי שהמנוע יתחמם (סף חומצת החלב). כלומר, רוכבי אופניים השתמשו ב"תוסף לדלק", שאינו סייע להם לזכות בטור כי הוא לא משפיע על חומצת החלב.

רוכבים בטור דה פראנס. התדמית נשחקת צילום: אימג'בנק, Gettyimages

אפקט הפלסבו עובד

כותבי המאמר גם סותרים את הטענות ששימוש בהורמון גורם להתאוששות בין המאמצים ומביא לירידה בתהליך הדלקתי בעקבות המאמץ. מתברר שההפך הוא הנכון: השימוש בהורמון דווקא עלול להחמיר תהליכים דלקתיים במנגנונים גופניים. הוא גם גורם לסיכונים בריאותיים משמעותיים כגון עלייה בקרישיות הדם ובלחץ הדם.

אז מדוע השימוש נפוץ כל כך? לטענת כותבי המאמר, ההשפעה של נטילת ה־EPO בעיקר פסיכולוגית. מחקרים רבים על אפקט הפלסבו מראים כי רק המחשבה כי נטל סם ממריץ משפרת את היכולות של הספורטאי עד 10%.

ייתכן שכדי למגר את תופעת השימוש ב־EPO לא צריך לבדוק אם הספורטאים אכן משתמשים בהורמון, אלא להוכיח בפניהם שאין שום השפעה טובה לשימוש בסם הממריץ הזה. מחקר מקיף של UCI על אי־ההשפעה של EPO עשוי להפחית את צריכת הסמים בקרב רוכבים הרבה יותר מאשר עשרות אלפי בדיקות.

הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט במכון פיזיולייף בהרצליה לפיזיותרפיה, שיקום וכושר אישי www.plife.co.il