האם "אליפות העולם של פיפ"א" תחזור לעולם הדמוקרטי?

"האצטדיונים עבור המונדיאל ייבנו מכספים פרטיים. סנט אחד מכספי הציבור לא ישמש לבנייה של האצטדיונים", הכריז אורלנדו סילבה, שכיהן כשר הספורט ב־2007, אז הוענקה לברזיל "הזכות" לארח את אליפות העולם בכדורגל. פחות משבע שנים לאחר ההכרזה הזו הרבה יותר מ"סנט אחד" ציבורי הושקע באצטדיונים, ועכשיו הרשויות בברזיל מתקשות להרגיע את המפגינים. הם אמנם יוצאים נגד שורה של עוולות, אך אחת התלונות העיקריות שלהן נוגעת לפער בין האצטדיונים החדשים ומצבם העגום של השירותים הציבוריים כמו הבריאות, החינוך והתחבורה. הם זועמים גם על כך שברזיל ויתרה על פרויקטי תשתית חשובים כדי להשלים בניית אצטדיונים. האם מה שקורה בברזיל עכשיו הולך להשפיע באופן ניכר על אירוח טורנירי ספורט גדולים כמו המונדיאל והאולימפיאדה? נראה שכן.

"מה שמתרחש כעת בברזיל צריך להוות מבחינת פיפ"א קו פרשת המים", אמר לרויטרס סיימון צ'דוויק, מרצה לשיווק ספורט באוניברסיטת קובנטרי באנגליה. "עליהם להגיב בצורה אסטרטגית שתבטיח שטורנירי המונדיאל הבאים מספקים מורשת ארוכת טווח למדינות המארחות. במובנים מסוימים, זהו נייר הלקמוס של פיפ"א שבוחן את היכולת שלה כארגון להתאים, להגיב וללמוד. אבל פיפ"א מעולם לא היתה פתוחה, ישירה או קולנית בכל הקשור להבלטת המורשת כגורם בהגשת ההצעות של האירוח".

ספ בלאטר. הבטיח להחזיר 3% מההוצאות הממשלתיות על המונדיאל להתאחדות לכדורגל המקומית (שגם כן חשודה בשחיתות) צילום: רויטרס

הוצאות מנופחות

בחודש שעבר, פגישה של שרי ספורט שאורגנה בברלין על ידי אונסק"ו הסתיימה בהכרזה: "אצטדיונים רבים מתגלים כגדולים מדי ולא משתלמים לאחר האירוע, כך שהגדלת הדרישות המוצבות על המדינות המארחות עשויה להתגלות כמרתיעה".

שוויץ, שנחשבת לאחת המדינות המשגשגות בעולם, פרשה מהגשת הצעה לאירוח אולימפיאדת החורף של 2022, לאחר שתושבי המחוז המוצע הצביעו נגד הרעיון במשאל עם בנושא. חמש הצעות רשמיות בלבד הוגשו לאירוח אולימפיאדת 2020 מאיסטנבול, מדריד, טוקיו, באקו ודוחא.

"תהליך הגשת ההצעות עצמו הפך להיות יקר ועולה מיליוני יורו". לפיכך צ'דוויק מזהיר מ"ריכוז תעשייתי", כלומר מצב שבו אותה קבוצה קטנה של מדינות מארחת שוב ושוב את אירועי הספורט הגדולים. "זה בהחלט לא יהיה מצב טוב עבור הציבור ועבור הדמוקרטיה בספורט", הוא מציין. "ההאטה הכלכלית העולמית של השנים האחרונות צריכה לחדד את החושים של אנשים בנוגע לכך שאירועי הספורט הגדולים ייצאו מכלל שליטה".

מי שמשלם על אירועי הספורט שיצא מכלל שליטה זה הציבור. זה קרה בברזיל ובדרום אפריקה. וזה יקרה ככל הנראה גם ברוסיה וקטאר. החודש הודיעו ברוסיה כי תקציב המונדיאל ב־2018 יעמוד על 20 מיליארד דולר — כפול מהתכנון המקורי. אבל ברוסיה הבעיה התקציבית, ככל הנראה, תוסתר על ידי הרשויות ויציאה לרחובות תטופל ביד נוקשה. אולם בברזיל ודרום אפריקה, שתי דמוקרטיות צעירות עם שקיפות יחסית, אפשר לראות את הנזק החברתי שגלום באירוח "אליפות העולם של פיפ"א".

המורשת בדרום אפריקה של בניית אצטדיונים מתבררת כהרסנית. המדינה האפריקאית הוציאה 27 מיליארד רנד (כ־2.7 מיליארד דולר) על אירוח המשחקים. כ־1.1 מיליארד דולר מהסכום הושקעו בבנייה ושדרוג אצטדיונים.

בקייפטאון נבנה אצטדיון בעלות של 500 מיליון דולר, שאירח רק שמונה משחקים במונדיאל 2010. הוא מתוחזק בעלות של 5.5 מיליון דולר בשנה (ב־2012) ומייצר רק 1.3 מיליון דולר. זה אומר הפסד תפעולי לבעלים של האצטדיון — מועצת העיר קייפטאון, ששוקלת מה לעשות איתו: יש הרוצים להפוך אותו לפרויקט דיור ציבורי ויש כאלו שרוצים להרוס אותו לחלוטין.

בדרבן אצטדיון מוזס מאהדיבה נבנה בעלות של 300 מיליון דולר לצד אצטדיון רוגבי (קינגס פארק), שפעיל יותר לאורך כל השנה משום שהוא שייך לקבוצת רוגבי מקומית. אצטדיון מאהדיבה שאירח כמה משחקים בודדים מפסיד 1 מיליון דולר בשנה. אצטדיון פטר מוקאבה בפולוקוואנה מפסיד 6.7 מיליון דולר בשנה. לצדו נמצאים ערי צריפים עם בתים שלא מחוברים למים זורמים. את ההפסדים מכסים משלמי המסים הדרום אפריקנים. כסף שהיה אמור להיות מושקע חזרה באנשים מושקע בתחזוק פילים לבנים.

הגוף היחיד שנהנה מפרויקטים אלו הוא פיפ"א. הארגון רשם רווח אדיר ממונדיאל 2010. על פי הדו"ח הפיננסי שלה: "אליפות העולם בדרום אפריקה ב־2010 הכניסה 2.408 מיליארד דולר מתוך הכנסות כוללות של 2.248 מיליארד דולר. בסך הכל אליפות העולם בדרום אפריקה אחראית ל־87% מההכנסות של פיפ"א". הרווח הנקי מהמונדיאל עמד על יותר מ־630 מיליון דולר.

המספרים הללו נקיים ממס כי פיפ"א לא משלמת מס במדינה המארחת כחלק מההסכם שלה להעניק את הטורניר לאותה מדינה. כלומר, דרום אפריקה אירחה טורניר אדיר אבל ההכנסות שלו הגיעו בעיקר לפיפ"א, ופיפ"א לא אוהבת לשלם מס. זה יקרה גם בברזיל.

מפגינים ליד אצטדיון נובה בסלבדור, ברזיל. בנו אצטדיונים שלא ישמשו אף אחד צילום: איי אף פי

צעד רדיקלי של אופ"א

בניגוד לפיפ"א, אופ"א בחרה בצעד רדיקלי שמטרתו לחסוך בעלויות למדינה המארחת וזאת לאחר שקיבלה שלוש הצעות בלבד לאירוח אליפות היורו 2020, שבה ישתתפו 24 קבוצות. אופ"א בחרה לקיים את התחרות ב־13 ערים ברחבי היבשת, כשכל עיר תארח בין שלושה לארבעה משחקים. "ישנן סיבות לברך על היוזמה, בראשן הפיזור של סיכונים פיננסים והעלויות", טוען צ'דוויק. המדינות המארחות יזדקקו לאצטדיון אחד בלבד, בחלק מהמקרים אף יספיקו בו 30 אלף מושבים. "זה עשוי להתגלות ככיוון הנכון, אפילו למדינות קטנות יש בדרך כלל לפחות אצטדיון אחד שבו הן יוכלו לארח שניים או שלושה משחקים".

אבל את פיפ"א זה לא כל כך מעניין. היא כבר העניקה את הזכויות לטורנירי המונדיאל של 2018 ו־2022 לרוסיה ולקטאר בהתאמה, ולאפשר לכמה מדינות לארח את המונדיאל עשוי לפגוע לה במודל העסקי.

מדינות רשאיות לארח את המונדיאל רק אם הן מסכימות להעניק פטורים ממס ולאכוף את חוקי השיווק של פיפ"א, וכן עליהן לציית לדרישות נוספות. במקרה של ברזיל, המדינה היתה צריכה לבטל איסור על מכירת אלכוהול באצטדיונים, מהלך שגרם לרומאריו, בעבר חלוץ של הנבחרת והיום חבר קונגרס, להכריז כי פיפ"א יצרה "מדינה בתוך

מדינה".

מפגינים בברזיל. פיפ"א יצרה "מדינה בתוך מדינה" צילום: איי אף פי

חייזרים מתעללים

המודל העסקי של פיפ"א מתבסס על כך שהמדינה המארחת תאבד את המכנסיים שלה כדי לארח את הטורניר בן החודש ולעזוב אותה עם רווחים מבלי להסתכל על המורשת המעוותת שהותירה מאחוריה. זה עשוי לעבוד במדינות מפותחות עם צורך באצטדיונים של 68 אלף מקומות כמו גרמניה, אבל במדינות דמוקרטיות צעירות כמו ברזיל ודרום אפריקה זה מותיר בלגן גדול.

במובנים מסוימים פיפ"א מתנהגת כמו חייזרים רעים בסרטים שמגיעים לכוכב לכת, משעבדים את התושבים, מרוקנים את האוצרות הטבעיים, ואז, כשאין יותר מה לקחת, עוזבים לפלנטה אחרת.

פיפ"א הוא ארגון מתעלל ועכשיו אנשי העולם יודעים את זה הרבה יותר טוב. ולכן פיפ"א לא תתקן את דרכיה אלא פשוט תעביר את המונדיאלים למדינות שאינן דמוקרטיות כדי לחסוך את כאבי הראש של ההפגנות והשקיפות. היא די הכריזה על זה כשהודיעה על כך ששני המונדיאלים הבאים יתארחו ברוסיה וכאשר בכיריה התלוננו על הדמוקרטיה בברזיל.

"כשיש פחות דמוקרטיה זה יותר טוב לארגון אליפות עולם בכדורגל". אמר מזכ"ל פיפ"א ג'רום ואלקה: "כשיש מישהו חזק שיכול לקבל החלטות קשות, כמו למשל פוטין ברוסיה, זה קל יותר למארגנים מאשר במדינה כמו גרמניה — שצריכים לנהל משא ומתן עם כמה גורמים. ואלקה אומר: "זה יוצר מצב של דיונים עם אנשים שונים, תנועות שונות, אינטרסים שונים וזה קשה לנהל מונדיאל בצורה הזאת".

ספ בלטאר, נשיא פיפ"א, ציין בעבר שהמונדיאל שהוא הכי נהנה להיות מעורב בו היה ארגנטינה 1978 — מונדיאל ידוע לשמצה מאחר שהוא נוהל על ידי החונטות הצבאיות של המדינה הדרום אמריקאית. מה שלא הפריע לו להסביר כי פיפ"א היא "ליברלית, סוציאליסטית ושמרנית באותו הזמן".

האם אליפות העולם של פיפ"א™ תחזור אי פעם לעולם הדמוקרטי? לא כל עוד ספ בלאטר וחבריו ימשיכו לשלוט בפיפ"א. אבל איזו מדינה דמוקרטית שפויה תרצה להוות גוף אורח לגוף כמו פיפ"א?