"כלכלת החלחול" של הכדורגל אינה עובדת
בזמן שקבוצות משלמות על שחקן אחד 64 מיליון יורו, שחקנים מקצוענים אחרים צריכים לבקש סיוע בקניית אוכל ותשלום שכר דירה
בזמן שפריז סן ז'רמן מוציאה 64 מיליון יורו על שחקן אחד, מונאקו רוכשת שחקנים במאות מיליוני יורו, ברצלונה קונה שחקן בעסקה מסובבת בה 57 מיליון יורו מתחלקים בין מספר רב של משקיעים, ריאל מדריד קונה קשר הגנתי צעיר ב-30 מיליון יורו, וויין רוני מחפש מקום עבודה חדש שיסכים לשלם לו 250 אלף ליש"ט בשבוע, וארסנל רק מחפשת איך להוציא את ה-70 מיליון ליש"ט שלה – שחקני כדורגל מקצוענים נאלצים לפנות לשירותי הרווחה כדי לקנות אוכל.
"רוב הכדורגלנים בפורטוגל סבלו מדחיית משכורות בשנה שעברה – לפעמים לא שילמו להם חצי שנה", אמר חואקווים אוונגליסטה, יו"ר איגוד הכדורגלנים המקצוענים בפורטוגל. "זה הוביל לכך ששחקנים רבים לא יכולים לשלם את שכר הדירה שלהם. רבים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות אוכל. הם שורדים רק בזכות האיגוד שלנו. המצב מתדרדר".
- "אנחנו יודעים מי משלמים את השוחד, אבל אי אפשר לגעת בהם"
- סיפור קצר על הטיית משחקים
- איך נלחמים ב"סרטן" של הכדורגל?
שחקני בנפיקה. רק מספר קבוצות בכל ליגה יכולות לשלם בזמן צילום: איי אף פי פיליפה פאלארדו, קשר לשעבר בבנפיקה וכיום שחקן בליגה השנייה בפורטוגל, אמר: "לא עומדים בחוזה. אני צריך ללכת לבית המשפט כדי לקבל את המשכורת שלי".
"זה קרה בגלל שמועדונים רבים בפורטוגל מעבר ליכולתם הטבעיות, לא התאימו את עצמם לשינויים בשוק ובנו על הכנסות לא מובטחות", מסביר אוונגליסטה. "חושבים שכדורגלנים מקצוענים הם מיליונירים אבל בסופו של יום הם לא", אמר פלארדו. "אולי במועדונים הגדולים יש להם משכורות גדולות אבל לא לאחרים".
שחקן פורטוגלי מחוץ לקבוצות הגדולות מקבל בין 2,000 ל-3,000 יורו בחודש. לא סכום גדול בכלל. וכל דחייה יוצרת לחץ כלכלי.
המצב לא ייחודי רק לפורטוגל. בכל אירופה שחקנים סובלים מדחיות במשכורות. בקרואטיה נעשה סקר בו הראה ש-83% מהכדורגלנים מוכנים לחתום על חוזה עם משכורת נמוכה אבל שתשולם בזמן ושתגיע עם תנאים בסיסיים כמו פנסיה. 43% מהשחקנים אמרו שהם מתקשים לגמור את החודש. איחוד השחקנים בקרואטיה טוען שרק 5 מתוך 12 הקבוצות המקצועניות משלמות בזמן.
דז'אן סטפנוביץ', חבר בכיר בארגון השחקנים העולמי, FIFPro, אומר שילדים צריכים לוותר על החלום להיות כדורגלנים. "זה כמו לזכות בלוטו", אמר.
באירופה המצב עוד טוב
ובאירופה המצב עוד טוב. באפריקה, למשל, דווח על כך ששחקניות כדורגל מקצועניות נאלצו לקבץ נדבות ואף לעבד בזנות כיוון שלא קיבלו את שכרן מהקבוצה. שחקניות כדורגל ניגריות בקבוצת FCT קווינס לא קיבלו משכורת כבר 18 חודשים. "הפעם האחרונה שבה שילמו משהו הייתה במרץ של שנה שעברה", סיפרה אחת השחקניות. "ואפילו אז הם שילמו לחלק מהשחקניות באיחור שלשלושה חודשים . ב-18 החודשים האחרונים לא קיבלנו פני מהקבוצה".
ההוסטל בו מתגוררות השחקניות בארנה 10 בתוך מגרש אולד פארייד באבוג'ה מתואר כקטן ומצחין, ובאופן כללי במצב מוזנח. "לא קיבלנו אוכל כבר קרוב לשנתיים. אנחנו מאכילות את עצמנו. לפעמים כל אחת תורמת 50 נאירה כדי לקנות כמה מצרכים בשביל שנאכל ונשרוד. אנחנו אוכלות רק פעם אחת ביום, אבל הם בכל זאת מצפים מאיתנו לתת את הביצועים הטובים ביותר שלנו על בטן ריקה", תיארה אחת השחקניות הבכירות.
בשל המצב העגום של האוטובוסים של הקבוצה, השחקניות נאלצו מספר פעמים לישון בשולי הדרך, ולקבוצה גם אין ביטוח רפואי. השחקניות אמורות להרוויח בין 25 אלף ל-50 אלף נאירה (155-310 דולר) לחודש, וכן בונוס שאמור להיות גבוה פי 10 מהשכר החודשי. אולם הן לא קיבלו שום תשלום מאז מרץ, 2012. "אנחנו בחורות, אבל אנחנו לא זוכות לשום אבטחה במחנה. אנחנו בקושי יכולות להרשות לעצמנו לקנות תחבושות היגייניות. יש לנו משפחות שאנחנו צריכות לפרנס, אנחנו מקבצות נדבות כי אין לנו מה לאכול. בבקשה, עזרו לנו לומר להם לשלם", הוסיפה שחקנית נוספת.
תעשייה זוהרת? רק באליטה
הכדורגל מצויר כתעשייה זוהרת אבל יותר ויותר נראה כמו תעשיית עבדים. הכסף הגדול לא "מחלחל למטה" או "מטפטף למטה". הוא נשאר בקרב קבוצות מובחרות ושחקנים מובחרים ובגלל מבנה הליגות נוצר מצב אבסורדי ששחקן מיליונר יכול לשחק נגד שחקן שצריך להתחנן לאוכל.
המערכת לא בנויה כך שהיא תוכל לאפשר זרימה בריאה יותר של הכסף מלמעלה לשורשי הכדורגל. הסכום האדיר ששילמה פריז סן ז'רמן על קאבאני "אינו אתי" על פי נשיא נאפולי נשיא נאפולי אאורליו דה לאורנטיס . אבל הכסף הגדול שהוא קיבל על השחקן לא יושקע בצורה "אתית" אלא בשחקנים של קבוצות כגון ריאל מדריד.
הכסף, עם כך, נשאר תמיד למעלה. והקבוצה המובחרת הזו נסגרת לאט בתוך עצמה. הכדורגל מצטמצם לתעשייה של מספר קבוצות על בודדות. הפייר פליי הפיננסי בעצם ישאיר את המצב כפי שהוא. ללא רגולציה מתקדמת יותר של תשלומי סולידריות נרחבים, תקרת שכר, מס-מותרות על כל שחקן שנקנה מעבר לסכום מסוים – הכדורגל ימשיך לחיות על בסיס רעוע ביותר.
יש לזכור ששחקנים שלא מקבלים כסף יכולים להרוס את האמון שיש לציבור בכדורגל כולו. זהו אמון שהכדורגל המקצועי חייב לשמר. השחקנים יפרו את האמון הזה לא בגלל שהם רעים או רוצים לעשות רע, אלא בגלל שהם לא מקבלים שכר שמגיע להם על שעות של עבודה, אז הם יקבלו אותו מאנשים שמרוויחים המון כסף מהטיית משחקים.
הטיית משחקים, ועל כך כולם מסכימים, זה "הסרטן של הכדורגל". ואם לא מטפלים במה שגורם לסרטן, הסרט מתפשט בכל הגוף.
