פייר פליי מישל?
מישל פלאטיני בקשרים טובים עם הקטארים, והוא צריך לשמר אותם אם הוא רוצה להיות נשיא פיפ"א הבא. האם נשיא אופ"א יקריב את התוכנית שלו למניעת הפסדים כספיים בכדורגל למען התפקיד הנחשק?
ראש המדינה הראשון שביקר בארמון האליזה לאחר זכייתו של ניקולאס סרקוזי בבחירות ב־2007, היה האמיר של קטאר, שייח' חמד בן ח'ליפה אל־ת'אני. זו היתה התחלה של "ידידות" מופלאה. סרקוזי מכר נשק רב לקטארים ואשתו קרלה ברוני היתה אורחת קבע בדוחא. במקביל, הקשרים העסקיים בין חברות קטאריות לצרפתיות התחזקו, וגם היתה פגישה שת'אני ביקש במיוחד - עם מישל פלאטיני. המטרה: להשיג את התחייבותו של נשיא אופ"א וחבר הוועד הפועל של פיפ"א להצביע בעד אירוח מונדיאל 2022 בדצמבר 2010.
במרץ 2012, אחרי שקטאר כבר זכתה באירוח המונדיאל, פלאטיני אישר כי "סרקוזי אמר שזה יהיה טוב אם אצביע לקטאר", וגם הגן על הבחירה במדינה שבקיץ מגיעות הטמפרטורות בה ליותר ל־50 מעלות. אבל בחירות למונדיאל לחוד, ומדיניות שהוא עצמו יזם ודחף לעברה לחוד. האביר של הפייננשל פייר פליי, התוכנית לצמצום ההפסדים בכדורגל האירופי, היה אמור להגיד משהו על ההוצאות האדירות של QSI, קרן ההשקעות הספורטיביות של קטאר, בפריז סן ז'רמן - אבל כל מה שאמר בנידון זה "אנחנו לא יודעים את התקציב שלהם עדיין". יש לציין שעל מנצ'סטר סיטי, שהרבה בגללה התחיל את כל מהלך ה־FFP, אמר דברים הרבה יותר חריפים ואף הזהיר שלא תשחק בליגת האלופות.
מקרה מבחן
מה שבטוח זה שפריז סן ז'רמן לא תעמוד בתנאי הפייר פליי הפיננסי, אבל השאלה הגדולה היא האם פלאטיני יעמוד במילה שלו ויזרוק אותה מליגת האלופות. זו שאלה גדולה מאוד. בינתיים קיים ספק אם הפייר פליי הפיננסי יכול לעצור את פריז או את הסיטי. או את אנז'י מחצ'קלה הרוסית. למה? כי ניגוד האינטרסים של פלאטיני זועק לשמים. הוא רוצה להיות נשיא פיפ"א - אז הוא לא ייצא למלחמה נגד הקולות הערביים (או הרוסיים); בנו בן ה־33 של פלאטיני מונה בינואר להיות היועץ המשפטי של QSI; ואל־ג'זירה, חברת התקשורת של קטאר, אחראית לעלייה של כמעט 100% בהכנסות אופ"א מזכויות השידור של ליגת האלופות בצרפת.
80 מ' יורו על שחקן
ההחתמה האחרונה של PSG, וגם הכי ספקטקולרית עד כה, היא זלאטן איברהימוביץ'. מחירו, 23 מיליון יורו, לא גבוה כמו כוכבים אחרים, אבל שכר של בין 13 ל־14 מיליון יורו נטו בעונה הוא השני הכי גדול בתעשיית הכדורגל (אחרי סמואל אטו באנז'י), ואם מחשבים את זה שפריז תצטרך לשלם עליו 75% מס, כחלק מהתוכנית של הנשיא החדש פרנסואה הולנד למס הכנסה גבוה למי שמרוויח מיליון יורו ומעלה - אז ההוצאה פשוט מטורפת. והערכות הן על הוצאה נוספת של 21 מיליון יורו לשנה במס והוצאות אחרות. בסך הכל, ההוצאה השנתית על זלאטן איברהימוביץ' תעמוד על כ־35 מיליון יורו. על פי חישובים של אתר France24, אם חוק המס החדש יעבור, תשלם PSG על זלאטן סכום של כ־80 מיליון יורו בשנה.
רק המשכורת של זלאטן תשאב בין 35% ל־80% מההכנסות הטבעיות של הקבוצה מפריז. שרת הספורט ואלרי פורנירון תיארה את ההוצאה כ"אסטרונומית ולא הגיונית" וטענה ש"השכר הזה מראה כל מה שנתעב בכדורגל". היא גם הוסיפה שצריך להציב תקרת שכר בכדורגל.
אבל אין ולא תהיה בקרוב תקרת שכר. יש פייר פליי פיננסי. על פי הרגולציה שמטרתה למנוע חובות ולהפוך את הכדורגל האירופי לבריא יותר מבחינה פיננסית, מהעונה שעברה (2011/12) עד סוף עונת 2014/15 קבוצות יכולות להפסיד במצטבר רק 45 מיליון יורו. מעונת 2014/15 קבוצות ייענשו על הפסדים. ההפסד המותר יירד ל־30 מיליון יורו מ־2015/16 ועד 2018. אופ"א תעניק הרבה הנחות לקבוצות כגון צ'לסי, סיטי ואחרת ש"מראות שיפור במספרים". באופן עקרוני, ההפסדים המחושבים ב־FFP הם רק לגבי הוצאות על רכישת שחקנים ושכר שחקנים. הוצאות על תשתיות ואקדמיות לא נכנסות לחישוב. וגם לא הוצאות שהתחייבו עליהן לפני 2010. פריז, על פי כל החישובים, לא תעמוד בתנאי ה־FFP.
ההיסטוריה חוזרת. שוב
יש לציין כי PSG כבר היתה בסיפור הזה. ב־1991 נקנתה הקבוצה על ידי Canal+ ומיד זכתה להשקעה אדירה שהביאה אליה שחקנים בקליבר של דויד ז'ינולה, ג'ורג' וואה, ראי ועוד. זה נגמר רע ובהרבה חובות. חברת קולוני קפיטל רכשה את הקבוצה ב־2006, מחקה את החובות, אבל מאז הפסידה 72.3 מיליון יורו. בסך הכל, מאז 1998 הקבוצה הפסידה במצטבר 300 מיליון יורו. ייתכן מאוד שבשנתיים הקרובות תפסיד במצטבר סכום גבוה מזה.
החשבונות שלפני הרכישה של QSI מראים על הפסד קטן של כ־200 אלף יורו בעונת 2010/11. העונה הראשונה תחת QSI התחילה בהוצאות כבירות על שחקנים, אבל בהפסד האליפות למונפלייה, שתקציבה, 33 מיליון יורו, קטן מההוצאה של PSG על חאבייר פאסטורה, 42 מיליון יורו. בעונה הראשונה של QSI הפסידה PSG לפחות 100 מיליון יורו
ההפסדים הצפויים לעונה הבאה, על פי QSI, הם 70 מיליון יורו בהתבסס על הכנסה של 130 מיליון יורו והוצאה של 200 מיליון יורו, מתוכם 120 מיליון יורו על שכר שחקנים. זו הפעם הראשונה שקבוצה צרפתית תהיה עם תקציב גדול יותר מ־150 מיליון יורו, אבל אלו מספרים אופטימיים מאוד מבחינת QSI. הוצאות השכר יעלו הרבה. והקבוצה, אחרי הכל, הוציאה 212 מיליון יורו רק על רכש שחקנים מאז 2011 (סכום שמשולם על פני כמה עונות). ההפסדים המינימליים שיהיו לפריז בשנתיים הקרובות יעמדו על 170 מיליון יורו - הרבה מעבר ל־45 מיליון היורו המותרים. נאסר אל חאלאפי, יו"ר QSI, אומר ש"המועדון יהיה רווחי בעוד חמש שנים", הכרזה - שאמורה "להרגיע את אופ"א". אבל על פי החישובים שלו, ההכנסות אמורות לצמוח ל־130 מיליון יורו העונה ואז ל־250 מיליון יורו ב-2014/15 - עלייה בלתי נתפסת. האסטרטגיה היא להפוך את PSG למותג גלובלי, להכניס יותר כסף מהצלחות ספורטיביות (הכנסות גבוהות מליגת האלופות ומהסכם הטלוויזיה), להעלות את ההכנסות מימי משחק - יותר קהל ויותר כסף לכל כרטיס ולקבל יותר כסף מספונסרים. בנוסף, הרבה מאוד כסף אמור להיכנס ממרצ'נדייז - חולצות של זלאטן ושות'.
המורשת לאן?
ב־QSI מאמינים שבגלל הפוטנציאל של העיר פריז ופרבריה (יותר מ־10 מיליון תושבים עם קבוצה אחת) ובגלל העניין הרב שהקבוצה יוצרת, הכל אפשרי. אבל קשה להאמין. ההכנסה של PSG היא כיום נמוכה מזו של מארסיי או ליון, וקצת קשה להאמין שהיא תגיע לרמה של צ'לסי וארסנל (מקומות 5 ו־6 בליגת הכסף של דלויט) בתוך שנתיים. קודם כל, הסכם הטלוויזיה החדש שחתמו בצרפת נמוך מההסכם הקודם - פריז הכניסה 49 מיליון יורו בעונת 2011/12. אפילו וולבס, מקום 20 באנגליה, הכניסה יותר (54 מיליון יורו). הכנסות פריז מליגת האלופות יעמדו על משהו שנע בין 20 ל־40 מיליון יורו, הכנסות מספונסרשיפ תלויות בסיום החוזים הנוכחיים הלא גבוהים במיוחד עם נייקי ואמירייטס איירליינס (ההכנסות המסחריות עומדות על 38 מיליון יורו, הקבוצות הגדולות מרוויחות פי 4–5 בשנה) ואגב, לבעלים או לשותפיו אסור להעביר כספים לקבוצה וכל הסכם גדול יתר על המידה יצטרך לקבל אישור מיוחד (Fair Value) מאופ"א עצמה. ההכנסות ממרצ'נדייז הן אף פעם לא מנוע צמיחה טוב (למרות עלייה של 180% במכירות חולצות) וזאת מאחר שרוב הכסף מהמכירות נכנס לספונסרית הלבוש וכדי להתחיל להרוויח מזה כסף גדול באמת - צריך למכור 1–2 מיליון חולצות בשנה. כמו מנצ'סטר יונייטד וריאל מדריד (שלהן כמה מאות מיליוני מעריצים ברחבי העולם).
ההכנסות מימי משחק עומדות על 18 מיליון יורו וצפויות לעלות - אבל עדיין יהיו רחוקות בהרבה מה־100 מיליון יורו בשנה שמכניסות הגדולות באירופה. בקיצור, אין ספק שפריז סן ז'רמן תרשום הפסדים גבוהים - הרבה מעבר למותר. ובנקודה הזו נחזור למישל פלאטיני ול־FFP שלו. אם פריז תרשום הפסדים אדירים ואופ"א עדיין תאשר את השתתפותה במפעלים האירופיים, אפשר יהיה לזרוק את הפייר פליי הפיננסי לפח הזבל של ההיסטוריה. וכך גם את המורשת של פלאטיני כנשיא אופ"א.