פלאטיני רוצה לשנות את הכדורגל. אבל איך?

הכדורגל הבינלאומי, כדורגל הנבחרות, משעמם ומציק. זו התחושה בקרב מועדונים וגם האוהדים שלהם. למה? קודם כל, כדורגל הנבחרות נחות יותר מכדורגל מועדונים. יש לך שתי סיבות עיקריות. הראשונה: קבוצות בוחרות את השחקנים שלהן מכל העולם בעוד נבחרות בוחרות את השחקנים שלהן ממדינה אחת. הסיבה השנייה: נבחרות לא עובדות יחד בצורה יומיומית כמו קבוצות ולכן לא יכולות לייצר את אותו הכדורגל כמו שקבוצות יכולות.

למה הכדורגל הזה מציק? כי מלבד הטורנירים הגדולים התחושה היא שכל משחקי הנבחרות תקועים כעצם בגרון באמצע עונת המועדונים.

מסוט אוזיל. אפילו משחק "מעניין" בין גרמניה לאנגליה לא מצליח למלא את האצטדיון צילום: רויטרס

כל משחק ידידות עשוי להסתיים עם שחקן שנפצע וגומר את העונה (כמו שקרה לאחרונה לסמי חדירה במשחק ידידות של נבחרת גרמניה נגד נבחרת איטליה – וזה לא באמת משנה שריאל מדריד מקבלת פיצויים על כך, היא ככל הנראה תצטרך לרכוש קשר חדש). משחקי ידידות, אגב, הם סחורה עבשה עבור התאחדויות הכדורגל. אפילו "משחק מעניין" בין אנגליה לגרמניה לא מצליח למלא אצטדיון בגלל שהוא נערך באמצע השבוע ואין בו שום חשיבות ספורטיבית.

מישל פלאטיני, נשיא אופ"א שמעוניין להיות נשיא פיפ"א הבא, מבין את הבעיות הללו. אך נראה כי הוא מאוד רחוק מלהציע פתרון הולם. זאת מאחר שהוא פוליטיקאי וצריך לדאוג לכך שייבחר. בשביל להיבחר הוא צריך את קולות ההתאחדויות הקטנות. לכן הצעותיו לא קשורות לכדורגל ושיפור הכדורגל אלא לשיפור מעמדו הפוליטי.

באירופה זה עבד לו. הוא דילל את איכות הכדורגל של ליגת האלופות כדי להבטיח את כניסתן של קבוצות חלשות לטורניר של הקבוצות האיכותיות בעולם על חשבון קבוצות טובות. בכך הבטיח את קולותיהן של ההתאחדויות הקטנות בבחירות. מאותה סיבה הוא גם הגדיל את היורו ל-24 נבחרות, כמעט חצי מהנבחרות באירופה. כדי להמשיך לרצות את הרצונות הפוליטיים של האבי לוזונים של אירופה, ב-2020 טורניר היורו אמור להתקיים בין 13 מדינות שונות – משימה לוגיסטית מסובכת, שמוציאה את העוקץ והפאן ממה שאמור להיות פסטיבל כדורגל במדינה אחת.

כעת הוא מתכנן להגדיל את המונדיאל ל-40 קבוצות ולשנות את לוח השנה של כדורגל הנבחרות ככה שלא יהיו יותר משחקי ידידות אלא "משחקי ליגה" בין נבחרות בליגות שונות. את המשחקים הללו, אגב, פלאטיני מתכנן שישחקו 6 ימים רצופים – מיום שלישי עד יום חמישי – כדי להעניק לערוצי הטלוויזיה הרבה תוכן. מהשנה הבאה הנבחרות ישחקו בימי חמישי וראשון, שישי ושני ושבת ושלישי.

הרעיון הטוב היחיד שלו הוא כנראה לערוך טורניר מוקדמות אירופאי למוקדמות המונדיאל והיורו. כך שלא כל סן מרינו תתמודד עם נבחרת גרמניה ותחטוף בראש. קצת סינון כמו שיש בהתאחדויות יבשתיות אחרות.

אבל אם פלאטיני כנשיא פיפ"א הרעיון הזה לא יהיה שווה הרבה. המונדיאל הקרוב יהיה ללא זלאטן איברהימוביץ', כריסטיאן אריקסן או גארת' בייל אבל כן עם כל מיני נבחרות כגון הונדורס ופנמה. פלאטיני מבטיח להוסיף עוד 8 נבחרות למונדיאל כבר ב-2018 אבל רק אחת מהנבחרות החדשות תהיה אירופאית. כלומר, עוד פנמה והונדורס ופחות גארת' בייל, איברהימוביץ' וכוכבים ענקיים אחרים. אבל זה כבר סיפור אחר.

העניין הוא שאפשר וצריך לשנות את מבנה הכדורגל העולמי ככה שעונת כדורגל המועדונים לא תתנגש בעונת כדורגל הנבחרות, כפי שקורה בכמה ענפי ספורט.

תוכנית שבמרכזה 7 חודשים רצופים של כדורגל מועדונים, 3 חודשים רצופים של כדורגל נבחרות (עם משחקי הכנה, מוקדמות או טורניר) ופגרה של חודשיים – נשמעת הגיונית. אבל ספק אם עסקנים כמו פלאטיני חושבים בהיגיון. יש קולות לקנות עם הבטחות לטורנירים גדולים.